אמא, בת ומה שביניהן

התועלת הוודאית שבהרחבת המפגשים בין אם ובתה, עולה על הנזק הלא ידוע שעלול להיגרם.

כך קבע בית משפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני כב’ השופט סארי ג’ויסי, שדן בערעור שהוגש בעקבות החלטת בית המשפט לנוער בחיפה, שדחה בקשת אם להרחבת המפגשים עם בתה ושיחות הטלפון עימה. פסק הדין מפרט

את העובדות לפיהן הילדה שהינה כבת 6 היום, הוכרה כקטינה נזקקת בהסכמת אמה והוצאה ממשמורת בתוקף צו שהוצא בבית משפט לנוער בירושלים. בעקבות מצוקה של האם, אשר לה עבר של טיפולי גמילה והתמכרויות לסמים, שהו השתיים לתקופה בת 4 חודשים ביחידת האימהות, שם החלה האם טיפול נוסף. בתום הטיפול החליט בית המשפט לאור התרשמותו מתהליך חיובי שעברה האם, על המרת צו ההוצאה ממשמרת בצו השגחה בקהילה והאם ובתה עברו להתגורר בדירה שכורה. לאחר תקופה חל שינוי במצבה של האם שנמצאו בבדיקת השתן שלה עקבות סמים והיא הודתה כי השתמשה בסמים במשך יומיים, בחודש בה נערכה הבדיקה. בהמשך ולאחר שהתברר כי האם ובן זוגה משתמשים בסמים בביתם, הועברה הבת למשפחת אומנה זמנית ולאחר מכן קבועה. מה שהיה על דעתה של האם שאף חתמה על הסכמה לכך. בעקבות קבלת טיפול בו נרשמה התקדמות ומנגד נסיגה וחוזר חלילה, עד כדי בדיקה שהעלתה כי היא נקיה מסמים, חזרה להיפגש עם בתה, וביקשה להחזירה למשמורתה. כמו כן הגישה תביעה להרחבת המפגשים למפגשים שבועיים וזמן שיחות הטלפון.

“חיים על מזוודות”

המחלקה לשירותים חברתיים הדר חיפה כמשיבה, התנגדה לבקשה בשל הספק שעלה ביחס לעובדה כי השינוי, גם אם חל, אינו מבטיח שיקום ושינוי יציב, וכי אין מקום להרחבת הסדר הראיה. בטרם ניתן פסק דין, ובשל העובדה כי הרחבה כזו עלולה לגרום לנסיגה ולקושי בהסתגלות למשפחה האומנת השלישית במספר, ותגרום לנסיגה בהתאקלמות. תסקיר מטעם עובדת סוציאלית לחוק הנוער, התייחס לעובדה זו והדגיש כי העובדה שהאם שאינה נמצאת במסלול שיקומי שיגרום לשינוי משמעותי, מתנגדת לקשר עם עובדי הרווחה ולסידור. מה מעביר לבתה מסר לפיו היא נאבקת עליה, דבר שמקשה על הבת לתת אמון ולהיקשר למשפחה וכן כי הרחבת המפגשים תפגע בחוויית הבית.
בהחלטתו סקר בית המשפט את תולדות המקרה, והוסיף אליו גם את חוות דעתו של האפוטרופוס, שסבר כי המפגשים עם אמה מקשים על התאקלמותה ומקשים עליה את ההווה, בשעה שהיא מצפה להתרחשות שעתידה לקרות, מה שמביא אותה לפי האפוטרופוס, לתחושה של “חיים על מזוודות”. דבר שיגרום לה לא למצות את הזמן במשפחת האומנה כראוי, ולא להפיק ממנו תועלת. בדיון ובהכרעה ציין השופט, כי יש לערוך איזון בין השיקולים בעד ונגד הרחבת המפגשים, שכן מה שמנחה הוא השיקול המרכזי והוא שמירת ההורה בתודעתו של הקטין, מה שיתאפשר דרך מפגשים בהיקף ראוי שלא יצומצם.
עוד הוסיף השופט בהמשך לתדירות הקשר והיקפו, כי אין בעובדה שהאם היתה או עדיין משתמשת בסמים, כדי למנוע את הרחבת המפגשים. מה שעומד במרכז הדיון הוא האם ניתן לקיים את המפגשים בצל ההתמכרות, שכן אין בהתמכרות כשלעצמה, כדי לנתק את הקשר בין האם לבתה. וכן ציין כי בכל מקרה הם מתקיימים תחת פיקוח במרכז הקשר. כמו כן העובדה כי נראה שהבת שמחה במפגשים ומצפה להם, והעובדה כי היא אוהבת את אמה חוברת לכך שהן מעוניינות במפגשים הללו, והרצון לשוב ולגור יחד הוא משותף לשתיהן.

תועלת שעולה על הנזק

כב’ השופט ג’ויסי ציין בדיון כי אמנם המצב כעת משדר לילדה חוסר יציבות, אבל מנגד אין לצמצם את המפגשים ובכך לפגוע בקשר בין האם לבין בתה, שאותו הוא מגדיר כמיטיב. לא כל שכן במצב המוגדר כזמני, יש לאפשר קשר נרחב מה שיאפשר חזרה של הבת לחיק אמה ומשפחתה.
מדגיש השופט ואומר עוד, כי למרות העובדה כי האם חוותה ניסיונות גמילה שלא צלחו , אין להתנות את המפגשים והיקפם בכך. אסור להתעלם מהשיפור שנרשם בבדיקת הפתע שנערכה לה, ויש להסיק מכך, שהרצון לגמילה ולשיפור במצבה קיים, ואין להתעלם ממנו. כמו כן מדגיש כי החשש שעלול להיגרם לילדה נזק מהרחבת המפגשים, אינו מבוסס וכי דווקא נרשמת מגמה של שיפור בהתנהגותה של הילדה לאחר המפגשים. לשיטתו, התועלת בהרחבת המפגשים עולה על הנזק אותו מקפיד השופט לסייג במירכאות, ולא ניתן לקבוע מראש, כי מצבה של הילדה עלול להיפגע בשל הרחבת המפגשים. החשש כי הרעה כזו תתרחש הוא בלתי מבוסס וראוי להעמידו במבחן, גם אם לתקופה קצרה. מניעת הרחבת המפגשים מסוכנת לדעתו יותר, זאת משום שכך לא יוכלו לדעת מתי תתאפשר הרחבה זו. השופט ציין את עבודת הקודש שעושה משפחת האומנה, וסבור כי זו יודעת להתמודד עם מצבים שמתעוררים לאחר המפגשים של הבת עם אמה.
התועלת שבהרחבת המפגשים, עולה על הנזק שעלול להיגרם, ומדגיש כי חשש לא וודאי מול תועלת וודאית, מחייב איזון נכון שיאפשר הרחבת המפגשים לפעם בשבוע. מפגשים אלו מסייעים גם לאם ותורמים לתהליך אותו היא עוברת. השופט מצא לנכון להקריא את מכתבה של הבת לאמה ובו היא מדגישה בדרכה הילדותית והרגישה, עד כמה היא אוהבת אותה יותר מכל האימהות שהיו לה, והיא מחכה לפגוש בה ולנשק אותה ולחבקה ומציינת כי היא תהיה האמא שלה ורק שלה. בסופו של דיון מורכב, קובע השופט כי שיחות הטלפון, יתקיימו במהלך שהייתה בבית משפחת האומנה בשעות סבירות, ובתדירות של אחת ליומיים. ביחס למפגשים קבע, כי אלו יורחבו לתדירות של אחת לשבוע, ועליהם יפקח מרכז הקשר בעזרת מדריכה או מטפלת מטעמו.
————————————————————-
ענ”א 51223-02-16
הכותבת הינה משפטנית ומגשרת.
אין באמור משום ייעוץ משפטי כלשהו.
*בכפוף לתקנון.
ט.ל.ח