You are currently viewing דיון מקדמי, פגישת מהו"ת ומה שביניהם

דיון מקדמי, פגישת מהו"ת ומה שביניהם

פרק ד' בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, עוסק בדיון המקדמי בין בעלי הדין ובפגישת המהו"ת. מטרתו של הדיון המקדמי לאפשר לבעלי הדין להיערך לקראת הדיון בתביעה וללבן את יריעת המחלוקת ביניהם, זאת תוך שקיפות מלאה וגילוי הדדי. כך שיתאפשר להם להגיע מוכנים כראוי לדיון או לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. הדיון המקדמי יתקיים בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון. הדיון המקדמי חל רק על צדדים המיוצגים על ידי עורכי דין.

פגישת מהו"ת מוגדרת בתקנות סד"א בפרק זה: "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך".

הדיון המקדמי יעסוק באפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, ובמהלכו יבחנו את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי הצפוי, ובכלל זה לבחון הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם על ידי הצדדים.

במסגרת הדיון המקדמי, יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים, וישיבו על שאלות אשר יסייעו לליבון הפלוגתות ולצמצום המחלוקות ביניהם וזאת תוך שקיפות מרבית. עם תום הדיון ולא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה יעשה דיווח לבית המשפט על ידי בעלי הדין אליו יצרפו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לדיווח משותף, כל צד יגיש את טופס הדיווח מטעמו בלבד.

פגישת מהו"ת המוגדרת בתקנות סד"א בפרק זה: "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך", תתקיים לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון. הממונה ימנה מגשר מהו"ת לפגישה שתתקיים בתובענות שסכומן או שווי נושאן עולה על 40 אלף שקלים חדשים."

לא תתקיים פגישת מהו"ת בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף וכן בתובענה שעילתה קבועה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. זאת, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם אינו מיוצג. בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו"ת ויעביר אליו את כתבי הטענות שהגישו הצדדים. יצויין כי לצורך קיום פגישת המהו"ת, די בבקשת רשות להתגונן ודינה יחשב כדין כתב הגנה. פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות ולא יאוחר מ – 30 יום, מהמועד בו הומצאה ההודעה בדבר מינוי מגשר המהו"ת. תיקון סד"א האחרון קבע כי הזמנה לפגישת המהו"ת דינה כדין הזמנה לדיון בבית משפט. 

 מגשר מהו"ת יתמנה מתוך רשימת המגשרים וזאת על יסוד מספר שיקולים ובהם אזורי פעילותו, השפות אותן הוא דובר ומאפיינים מיוחדים, הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה. כל עניין הקשור לפרטים ובכללם מקום פגישת המהו"ת, זהות משתתפי הפגישה שהתייצבו או שלא התייצבו או ביחס להשתתפות בהיוועדות חזותית, רשאי מגשר המהו"ת או אחד מבעלי הדין להביא להנחיית הממונה.

החלטה על זהותו של המגשר, אשר פרטיו יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט, תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים שפורטו לעיל. במהלך פגישת המהו"ת, יוסבר לבעלי הדין הרעיון העומד בבסיס פגישת המהו"ת ובכללו יועלו בפני הצדדים היתרונות בבחירה במנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. מגשר המהו"ת יבחן עם בעלי הדין את הנושאים העיקריים הנמצאים במחלוקת ויבדוק עימם במידת האפשר, האם קיימת אפשרות לאור התקדמות הפגישה ליישב את הסכסוך ללא צורך בהמשך הליך משפטי.

בתוך 14 יום מפגישת המהו"ת, יודיע מגשר המהו"ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור או שאינם. כל מי שרואה עצמו כנפגע מהנחיית הממונה כאמור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.

פגישת המהו"ת תתקיים בנוכחות בעלי הדין, הרשאים להתייצב עם עורכי דינם. בעלי דין המתגוררים דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה ולא נמצאים בארץ ייתיצב מיופה כוחו. אם בעל הדין הוא תאגיד, יתייצב לפגישת מהו"ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם עורך דין מטעם בעל הדין. אם בעל הדין הוא המדינה, רשות מקומית או חברת ביטוח – יגיע הפרקליט או עורך הדין המטפל בתיק, עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם נציג מטעם בעל הדין שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך.

אם אחד מבעלי הדין לא התייצב לפגישת מהו"ת,יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו"ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה. אלא אם הובאו בפני הממונה טעמים שלא לחייבו בהוצאות אלו. כל זה מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט האמורות לגבי אי-מילוי ההוראה בדבר התייצבות לפגישת המהו"ת, אשר הזמנה אליה כאמור דינה כהזמנה לדיון בבית המשפט.

במידה ובעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה, רשאי בית המשפט, "בלי לגרוע משאר סמכויותיו", להתלות (לדחות לזמן מה בלתי ידוע) את ההליך עד שימלאן כפי הנדרש. בית המשפט רשאי ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.

זאת ועוד, אם סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות שפורטו לעיל במלואן או בחלקן ללא סיבה מוצדקת, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה. זאת לא יאוחר מתום ישיבת קדם-המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. שיעור ההוצאות יקבעו על ידי בית המשפט בין השאר, לפי בחינת התנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ובבחינת תום לבו, ובכלל זה, אם לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות, פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה ואם לא פעל באופן ראוי וכפי הנדרש מבעל דין הוגן.

הוראות הפרק לא יחולו על הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין, על תביעה לפינוי מושכר, על תביעת רכב, על תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק, ועל תביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר. כמו כן לא יחולו הוראות פרק זה, בהליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות הפרק. אולם בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי פרק זה, ובכלל זה להפנות את בעלי הדין לקיים פגישת מהו"ת.

הבינה המלאכותית יכולה לתרום רבות במימוש התקנות בפרק ד' של תקנות סדר הדין האזרחי, העוסק בדיון המקדמי ובפגישת המהו"ת

כיצד יכולה הבינה המלאכותית לסייע במימוש תקנות הפרק:

הבינה המלאכותית יכולה לתרום רבות במימוש התקנות בפרק ד' של תקנות סדר הדין האזרחי, העוסק בדיון המקדמי ובפגישת המהו"ת. הנה מספר דרכים מרכזיות בהן בינה מלאכותית יכולה לסייע:

  1. אוטומציה של סינון ותיחום המחלוקות: באמצעות כלים מתקדמים של עיבוד שפה טבעית (NLP), ניתן לנתח את כתבי הטענות ולאתר את הפלוגתות העיקריות בין הצדדים. מערכות מבוססות בינה מלאכותית יכולות להציע תיחום אוטומטי של המחלוקות, להציג את הנושאים המרכזיים ולזהות נקודות שבהן יש פוטנציאל להסכמה או ויתור.
  2. זיהוי פתרונות חלופיים ליישוב סכסוך: בינה מלאכותית יכולה להמליץ על מנגנונים חלופיים ליישוב הסכסוך על בסיס פרמטרים שונים, כגון סוג המחלוקת, תקדימים משפטיים והמלצות גישור דומות. היא יכולה להעריך את סיכויי ההצלחה של פתרונות שונים ולהציע לבעלי הדין את האפשרות הריאלית ביותר.
  3. ניהול והצגת מסמכים בצורה יעילה: במהלך הדיון המקדמי, יש צורך להציג מסמכים ולהשיב לשאלות. כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול המסמכים ובזיהוי המסמכים הרלוונטיים, דבר שיכול להקל על עורכי הדין והצדדים ולשפר את השקיפות. טכנולוגיות של ניתוח מסמכים יכולות להציע קישור אוטומטי למסמכים הרלוונטיים או להציג סיכומים.
  4. מעקב ודיווח אוטומטי: הבינה המלאכותית יכולה להקל על הצדדים בהכנת הדיווח לבית המשפט על הדיון המקדמי (תקנה 36), ולוודא שהטופס והשדות הנדרשים מולאו כראוי. מערכות אוטומטיות יכולות להזכיר לצדדים את לוחות הזמנים ולהפיק דוחות סיכום על פי נתוני הדיון.
  5. פגישת מהו"ת מבוססת בינה מלאכותית: ניתן לקיים פגישת מהו"ת עם עזרתה של מערכת בינה מלאכותית, שתפקח על התהליך ותוכל לסייע למגשר בניהול הפגישה על ידי זיהוי נושאים חשובים, ניתוח מהירות ההתקדמות ומתן המלצות לנקודות לשיח נוסף.

————————————————-

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.

ט.ל.ח


פרק ד': דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו"ת – תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 – (מאגר נבו)