You are currently viewing דיון מקדמי, פגישת מהו”ת ומה שביניהם

דיון מקדמי, פגישת מהו”ת ומה שביניהם

פרק ד’ בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, עוסק בדיון המקדמי בין בעלי הדין ובפגישת המהו”ת. מטרתו של הדיון המקדמי לאפשר לבעלי הדין להיערך לקראת הדיון בתביעה וללבן את יריעת המחלוקת ביניהם, זאת תוך שקיפות מלאה וגילוי הדדי. כך שיתאפשר להם להגיע מוכנים כראוי לדיון או לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. הדיון המקדמי יתקיים בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון. הדיון המקדמי חל רק על צדדים המיוצגים על ידי עורכי דין.

הדיון המקדמי יעסוק באפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, ובמהלכו יבחנו את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי הצפוי, ובכלל זה לבחון הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם על ידי הצדדים.

במסגרת הדיון המקדמי, יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים, וישיבו על שאלות אשר יסייעו לליבון הפלוגתות ולצמצום המחלוקות ביניהם וזאת תוך שקיפות מרבית. עם תום הדיון ולא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה יעשה דיווח לבית המשפט על ידי בעלי הדין אליו יצרפו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לדיווח משותף, כל צד יגיש את טופס הדיווח מטעמו בלבד.

פגישת מהו”ת המוגדרת בתקנות סד”א בפרק זה: “פגישת מהו”ת” – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך”, תתקיים לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון. הממונה ימנה מגשר מהו”ת לפגישה שתתקיים בתובענות שסכומן או שווי נושאן עולה על 40 אלף שקלים חדשים.”

לא תתקיים פגישת מהו”ת בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף וכן בתובענה שעילתה קבועה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. זאת, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם אינו מיוצג. בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו”ת ויעביר אליו את כתבי הטענות שהגישו הצדדים. יצויין כי לצורך קיום פגישת המהו”ת, די בבקשת רשות להתגונן ודינה יחשב כדין כתב הגנה. פגישת המהו”ת תתקיים ללא עלות ולא יאוחר מ – 30 יום, מהמועד בו הומצאה ההודעה בדבר מינוי מגשר המהו”ת. תיקון סד”א האחרון קבע כי הזמנה לפגישת המהו”ת דינה כדין הזמנה לדיון בבית משפט. 

 מגשר מהו”ת יתמנה מתוך רשימת המגשרים וזאת על יסוד מספר שיקולים ובהם אזורי פעילותו, השפות אותן הוא דובר ומאפיינים מיוחדים, הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה. כל עניין הקשור לפרטים ובכללם מקום פגישת המהו”ת, זהות משתתפי הפגישה שהתייצבו או שלא התייצבו או ביחס להשתתפות בהיוועדות חזותית, רשאי מגשר המהו”ת או אחד מבעלי הדין להביא להנחיית הממונה.

החלטה על זהותו של המגשר, אשר פרטיו יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט, תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים שפורטו לעיל. במהלך פגישת המהו”ת, יוסבר לבעלי הדין הרעיון העומד בבסיס פגישת המהו”ת ובכללו יועלו בפני הצדדים היתרונות בבחירה במנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. מגשר המהו”ת יבחן עם בעלי הדין את הנושאים העיקריים הנמצאים במחלוקת ויבדוק עימם במידת האפשר, האם קיימת אפשרות לאור התקדמות הפגישה ליישב את הסכסוך ללא צורך בהמשך הליך משפטי.

בתוך 14 יום מפגישת המהו”ת, יודיע מגשר המהו”ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור או שאינם. כל מי שרואה עצמו כנפגע מהנחיית הממונה כאמור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.

פגישת המהו”ת תתקיים בנוכחות בעלי הדין, הרשאים להתייצב עם עורכי דינם. בעלי דין המתגוררים דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה ולא נמצאים בארץ ייתיצב מיופה כוחו. אם בעל הדין הוא תאגיד, יתייצב לפגישת מהו”ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם עורך דין מטעם בעל הדין. אם בעל הדין הוא המדינה, רשות מקומית או חברת ביטוח – יגיע הפרקליט או עורך הדין המטפל בתיק, עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם נציג מטעם בעל הדין שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך.

אם אחד מבעלי הדין לא התייצב לפגישת מהו”ת,יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו”ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה. אלא אם הובאו בפני הממונה טעמים שלא לחייבו בהוצאות אלו. כל זה מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט האמורות לגבי אי-מילוי ההוראה בדבר התייצבות לפגישת המהו”ת, אשר הזמנה אליה כאמור דינה כהזמנה לדיון בבית המשפט.

במידה ובעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה, רשאי בית המשפט, “בלי לגרוע משאר סמכויותיו”, להתלות (לדחות לזמן מה בלתי ידוע) את ההליך עד שימלאן כפי הנדרש. בית המשפט רשאי ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.

זאת ועוד, אם סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות שפורטו לעיל במלואן או בחלקן ללא סיבה מוצדקת, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה. זאת לא יאוחר מתום ישיבת קדם-המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. שיעור ההוצאות יקבעו על ידי בית המשפט בין השאר, לפי בחינת התנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ובבחינת תום לבו, ובכלל זה, אם לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות, פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה ואם לא פעל באופן ראוי וכפי הנדרש מבעל דין הוגן.

הוראות הפרק לא יחולו על הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין, על תביעה לפינוי מושכר, על תביעת רכב, עלתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק, ועל תביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר. כמו כן לא יחולו הוראות פרק זה, בהליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו”ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות הפרק. אולם בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי פרק זה, ובכלל זה להפנות את בעלי הדין לקיים פגישת מהו”ת.

*בתחתית המסמך מצורפות התקנות עליהן מסתמך מאמר זה.

ט.ל.ח.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.


פרק ד’: דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו”ת – תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – (מאגר נבו)
“מטרת הדיון המקדמי

34.הצדדים יקיימו דיון מקדמי כמפורט בתקנה 35; מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

דיון מקדמי בין בעלי הדין

35. (א)בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:

(1)תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;

(2)האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;

(3)החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.

(ב)במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

דיווח לבית המשפט

36.בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה, ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי תקנה 35(ב); באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס האמור מטעמו בלבד.

פגישת מהו”ת

37. (א)בתקנה זו –

“יחידת הגישור” – כהגדרתה בתקנות רשימת המגשרים;
“מגשר מהו”ת” – כמשמעותו בתקנות רשימת המגשרים;
“ממונה” – עורך דין ביחידת הגישור, שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו”ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
“פגישת מהו”ת” – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
“תקנות רשימת המגשרים” – תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע”ח-2017.

(ב)לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו”ת לצורך קיום פגישת מהו”ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו”ת ויעביר אליו את כתבי הטענות; לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.

(ג)על מינוי מגשר מהו”ת יחולו הוראות אלה:

(1)יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו”ת שיקיים את פגישת המהו”ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן:

(א)תחומי התמחותו של מגשר המהו”ת ותחום עיסוקו;

(ב)אזורי פעילותו;

(ג)השפות שהוא דובר;

(ד)מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;

(2)החלטה בדבר זהות מגשר המהו”ת תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בפסקה (1);

(3)פרטי מגשר המהו”ת שקיים את פגישת המהו”ת יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט.

(ד)פגישת המהו”ת תתקיים בלא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו”ת; דינה של הזמנה לפגישת מהו”ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.

(ה)בפגישת המהו”ת יסביר מגשר המהו”ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו”ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך.

(ו)בתוך ארבעה עשר ימים מעת פגישת המהו”ת, יודיע מגשר המהו”ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.

(ז)בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו”ת, מקומה, זהות מגשר המהו”ת או זהות המשתתפים והתייצבותם או השתתפותם בהיוועדות חזותית, רשאי מגשר המהו”ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה.

(ח)הרואה את עצמו נפגע מהנחיית הממונה, שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.

(ט)לפגישת מהו”ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין המפורטים להלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:

(1)לגבי בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו”ת מיופה כוחו;

(2)אם בעל הדין הוא תאגיד, יתייצב לפגישת מהו”ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם עורך דין מטעם בעל הדין;

(3)אם בעל הדין הוא המדינה, רשות מקומית או חברת ביטוח – יגיע הפרקליט או עורך הדין המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם נציג מטעם בעל הדין שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך.

(י)לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו”ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו”ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, זאת בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לגבי אי-מילוי הוראות פרק זה, זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

(יא)פגישת מהו”ת תתקיים בבתי המשפט המפורטים בתוספת השנייה.

(יב)הוראות החלות על גישור לפי סעיף 79ג(ג) ו-(ד) לחוק וכן תקנות לעניינן, יחולו על פגישת מהו”ת.

אי-מילוי הוראות הפרק

38. (א)בית המשפט רשאי בקדם-המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות תקנות 35 עד 37 למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.

(ב)סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה במלואן או בחלקן ולא היתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, ולא יאוחר מתום ישיבת קדם-המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

(ג)בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זה:

(1)לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;

(2)פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה;

(3)לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.

אי-תחולת הוראות הפרק

39. (א)פרק זה לא יחול על ההליכים המפורטים להלן:

(1)הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;

(2)תביעה לפינוי מושכר, תביעת רכב, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק, ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;

(3)הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו”ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי פרק זה, לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו”ת.”

תקנות סדר דין אזרחי – התשע”ט – (מאגר נבו)

——————————–

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.

ט.ל.ח