You are currently viewing פרשת שופטים

פרשת שופטים

פרק השופטים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, פרק א’, קובע את הכשרות הדרושה כדי להתמנות לשופט.ת במדינת ישראל, את דרך המינוי ואופן הכהונה. בנוסף מתמקד הפרק בהוראות הנוגעות לאתיקה ולשיפוט משמעתי של שופטים, הצהרת הון של שופטים ואופן הגשתה ולהואות שונות באשר לפרסום ברשומות, לשיפוט פלילי ולשיפוט של שופט בהליך אזרחי. הכל כפי שמפורט בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, (מאגר נבו) להלן פרק א’:

“פרק א’: השופטים

סימן א’: תחולה

נושא הפרק  [ש/1]

1. פרק זה דן בשופטים של –

(1) בית המשפט העליון;

(2) בתי המשפט המחוזיים;

(3) בתי משפט השלום.

סימן ב’: כשירות

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון [ש2/]

2. אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:

(1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:

(א) עריכת דין;

(ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;

(ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;

(3) משפטאי מובהק.

תקופת צינון למינוי שופט עליון (תיקון מס’ 40) תשס”ד-2004 משפט מחוזי [ש3/]

2א. לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי [ש/3]

3. אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:

(1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;

(תיקון מס’ 15) תשנ”ב-1992

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

כשירותם של שופטי בית משפט שלום [ש/4] (תיקון מס’ 15) תשנ”ב-1992

4. כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

אזרחות [ש/4א]

5. (א) לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

סימן ג’: מינוי

הועדה לבחירת שופטים [ש/6]

6. הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה (להלן – הועדה):

(תיקון מס’ 25) תשנ”ח-1998

(1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ”ד-1994;

(2) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(3) שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(תיקון מס’ 74) תשע”ד-2014

(3א) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;

(4) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

הצבעה בועדה (תיקון מס’ 39) תשס”ד-2004

6א. חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

סדרי עבודת הועדה [ש/7]

7. (א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים:

(1) שר המשפטים;

(2) נשיא בית המשפט העליון;

(3) שלושה חברי הועדה כאחד.

(תיקון מס’ 55) תשס”ח-2008

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

(ד) הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.

סייג למינוי שופט (תיקון מס’ 13) תשנ”א-1991

7א. הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8] (תיקון מס’ 45) תשס”ז-2007

8. (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

(תיקון מס’ 45) תשס”ז-2007

(ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(תיקון מס’ 67) תשע”ב-2012

(ג) (בוטל).

נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9] (תיקון מס’ 7) תשמ”ט-1989 (תיקון מס’ 15) תשנ”ב-1992

9. (א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

(תיקון מס’ 45) תשס”ז-2007

(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

(תיקון מס’ 45) תשס”ז-2007

(ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף
13(א)(1).

המשך כהונה של נשיא (תיקון מס’ 7) תשמ”ט-1989 (תיקון מס’ 15) תשנ”ב-1992

9א. (א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

(ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 9.

מינוי לכהונה בפועל [ש/10] (תיקון מס’ 15) תשנ”ב-1992

10. (א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –

(1) שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;

(2) שופט בית משפט מחוזי – לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;

(3) שופט בית משפט שלום – לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;

(תיקון מס’ 37) תשס”ד-2004

(4) שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.

(ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

(תיקון מס’ 3) תשמ”ו-1986

(ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

שופט עמית (תיקון מס’ 75) תשע”ד-2014

10א. (א) שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).

(ב) לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

(ג) שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.

(ד) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.

(ה) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

(ו) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.

סימן ד’: כהונה

כוחו של מינוי [ש/12]

11. שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

התפטרות [ש/16]

12. שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

יציאה לקיצבה [ש/17]

13. (א) שופט יצא לקיצבה –

(1) בהגיעו לגיל שבעים;

(2) משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) שופט רשאי לצאת לקיצבה –

(1) לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

(תיקון מס’ 1) תשמ”ה-1985

(ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

סיום כהונה לפי החלטת הועדה (תיקון מס’ 15) תשנ”ב-1992

14. (א) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

(ב) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

(ג) החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

סמכות שופט לסיים דיון [ש/18]

15. (א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.

(תיקון מס’ 59) תש”ע-2010

(ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(תיקון מס’ 37) תשס”ד-2004

(ג) (בוטל).

מינוי שופט לשעבר [ש/17א]

16. מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

(תיקון מס’ 43) תשס”ו-2006

סימן ה’: אתיקה ושיפוט משמעתי

כללי אתיקה לשופטים (תיקון מס’ 43) תשס”ו-2006

16א. נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.

ועדת אתיקה (תיקון מס’ 43) תשס”ו-2006 ת”ט תשס”ז-2006

16ב. (א) נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.

(ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו – בענין הנוגע אליו.

(ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

(ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

הרכב בית הדין המשמעתי [ש21/]

17. (א) בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

(ב) חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.

(ג) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ד) לענין סעיף זה, “שופט” – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

קובלנה על שופט [ש/22]

18. (א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:

(1) השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2) השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;

(3) השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4) הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;

(תיקון מס’ 43) תשס”ו-2006

(5) השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א.

(ב) שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

(ג) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

אמצעי משמעת [ש/22א]

19. אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:

(1) הערה;

(2) התראה;

(3) נזיפה;

(4) העברה למקום כהונה אחר;

(5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

מסירת החלטות לשר המשפטים [ש/23]

20. בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

סדרי דין [ש/28 סיפה]

21. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

(תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

סימן ה’1: הצהרת הון

הגדרות (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21א. בסימן זה –

“הצהרת הון” – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי סעיף 21ב;

“חוק הצהרת הון” – חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע”ז-2016;

“חוק שירות המדינה (מינויים)” – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט-1959;

“המפקח” – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס”ב-2002;

ת”ט תשע”ז-2017

“שופט” – לרבות רשם כהגדרתו בסעיף 84(ג), ולמעט שופט עמית.

הגשת הצהרת הון (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ב. (א) שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים החובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.

(ב) הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון.

מועדים להגשת הצהרת הון (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ג. (א) שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:

(1) בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס”ז-2007;

(2) בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;

(3) בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי חוק הצהרת הון, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.

(ב) הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי פטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת;

(2) הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה “הצהרה קודמת”, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).

(ה) בסעיף זה –

“הצהרה הקודמת” – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):

(1) הצהרת הון לפי חוק הצהרת הון, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;

(2) הצהרה לרשות המסים בישראל לפי סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה;

“חוקי נושאי משרה שיפוטית” – חוק זה, חוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969, חוק הדיינים, התשט”ו-1955, חוק הקאדים, התשכ”א-1961, חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ”ג-1962, וחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955;

“שינוי משמעותי” – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.

הודעה על חובת הגשת הצהרת הון (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ד. האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.

תפקידי המפקח וסמכויותיו (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ה. (א) המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.

(ב) הפר שופט את חובתו לפי סעיף 21ב, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם לסעיף 21ז.

(ג) לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –

(1) לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;

(2) לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, “מסמך” – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ”ה-1995;

(3) לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

שמירת סודיות (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ו. (א) המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;

(2) נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי סעיף 21ז ולצורך אותו הליך.

הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ז. נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי סעיף 21ב אמצעים כאמור בסעיף 19(1) עד (3), וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.

תקנות – סימן ה’1 (תיקון מס’ 88) תשע”ז-2016

21ח. השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע סימן זה.

סימן ו’: הוראות שונות

פרסום ברשומות [ש/25]

22. הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

שיפוט פלילי [ש/26] (תיקון מס’ 2) תשמ”ו-1985

23. הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

שופט שהוא צד בהליך אזרחי [ש/26א]

24. שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.”

מתוך חוק בתי המשפט נוסח משולב התשמ”ד-1984(מאגר נבו)