פרק השופטים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, פרק א’, קובע את הכשרות הדרושה כדי להתמנות לשופט.ת במדינת ישראל, את דרך המינוי ואופן הכהונה. בנוסף מתמקד הפרק בהוראות הנוגעות לאתיקה ולשיפוט משמעתי של שופטים, הצהרת הון של שופטים ואופן הגשתה ולהואות שונות באשר לפרסום ברשומות, לשיפוט פלילי ולשיפוט של שופט בהליך אזרחי. הכל כפי שמפורט בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, (מאגר נבו) להלן תמצית פרק א’:
פרק א’: השופטים
תחולה
פרק זה מתמקד בתנאים ובהוראות הנוגעות למינוי ולכהונה של שופטי בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום בישראל.
כשירות
למינוי לתפקיד שופט ישנם תנאי כשירות ברורים: לשופט בית המשפט העליון ניתן למנות מי שכיהן חמש שנים לפחות כשופט בבית משפט מחוזי, או עורך דין בעל ותק של עשר שנים לפחות, מתוכן חמש בארץ, אשר עסק בעריכת דין, בתפקידי שפיטה בשירות הציבורי, או בהוראת משפטים באקדמיה. כמו כן, ניתן למנות משפטאי מובהק. נדרש גם לעמוד בתקופת צינון של 18 חודשים למי שכיהן כיועץ משפטי לממשלה או כפרקליט המדינה. עבור שופטי בתי המשפט המחוזיים נדרשת כהונה של ארבע שנים כשופטי שלום או ותק של שבע שנים כעורכי דין, ועבור שופטי בתי משפט השלום נדרש ותק של חמש שנים לפחות כעורכי דין.
אזרחות
אחד מתנאי המינוי לשיפוט הוא אזרחות ישראלית בלבד. מועמד המוכר כאזרח מדינה נוספת, נדרש לבצע פעולות לשחרורו מאזרחות זו אם הדבר אפשרי.
מינוי
הוועדה לבחירת שופטים ממונה על מינוי שופטים ובוחרת אותם בהתאם לנהלים המפורטים בחוק. הרכבה כולל נציגים מהכנסת, הממשלה, לשכת עורכי הדין ושופטי בית המשפט העליון, ונקבע כי לפחות אחד מכל קבוצה יהיה אישה. ההחלטות בוועדה מתקבלות ברוב קולות, ובמקרה של מינוי לבית המשפט העליון – נדרש רוב של שבעה מחבריה.
סדרי עבודת הוועדה
במקרה הצורך, שר המשפטים מכנס את הוועדה, וההצעות למינוי מועמדים ניתנות על ידי שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, או שלושה חברי הוועדה יחד. ההמלצות מתקבלות לפי רוב הקולות.
סייגים למינוי שופט
לא ימונה שופט שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון.
נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא
נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא נבחרים מקרב שופטי העליון לתקופה של שבע שנים, ללא אפשרות לחידוש כהונתם באותו תפקיד.
נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים
נשיאים וסגני נשיאים של בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום מתמנים בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון לתקופה של שבע שנים. התנאי למינוי הוא שהמועמד יוכל לכהן לפחות שלוש שנים טרם פרישתו.
כהונה בפועל
שר המשפטים רשאי למנות שופט לכהונה בפועל בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. כהונה בפועל אינה חורגת משנה אחת מתוך שלוש שנים. שופט בכהונה בפועל יכול לדון גם בערכאה שבה הוא מכהן באופן קבוע, אך לא ידון באותו עניין בשתי ערכאות.
שופט עמית
שופטים שפרשו לגמלאות יכולים לשמש כשופטים עמיתים בהתאם לתנאים המפורטים בחוק, לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, עם אפשרות להארכה אחת בלבד.
כהונה
שופט שהתמנה ופרסום מינויו פורסם ברשומות, לא ניתן לערער על מינויו. כמו כן, שופט רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה לשר המשפטים, ומינויו יפסק לאחר שלושה חודשים מההודעה אלא אם הוסכם על מועד קצר יותר.
יציאה לקיצבה
שופט פורש לגמלאות בגיל 70, או אם נמצא שאינו כשיר בשל מצב בריאותי. ניתן לפרוש מוקדם יותר בהתאם לוותק ולגיל השופט, ובאישור הוועדה המיוחדת.
סיום כהונה לפי החלטת הוועדה
במקרה הצורך, הוועדה יכולה לדון בהצעה לסיים את כהונת שופט על סמך עילות שונות ולהחליט על תנאי הסיום והפנסיה.
סמכות לסיים דיון
שופט שפרש לפנסיה או עבר לערכאה אחרת רשאי לסיים את הדיונים בהם התחיל לפני פרישתו.
מינוי שופט לשעבר
במקרים מסוימים ניתן למנות שופט לשעבר ליושב ראש ועדות ציבוריות או גופים אחרים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד.
אתיקה ושיפוט משמעתי
נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים. ועדת אתיקה מתמנה לדון ולהעניק חוות דעת בענייני אתיקה של שופטים, והחלטות הוועדה עשויות להתפרסם ללא פרטים מזהים אלא אם כן הוחלט אחרת.
הרכב בית הדין המשמעתי
בית הדין המשמעתי לשופטים מורכב מחמישה חברים, ביניהם לפחות שלושה שופטי העליון. בית הדין מטפל בקובלנות על שופטים ונשיא בית המשפט העליון משמש אב בית הדין.
קובלנה על שופט
שר המשפטים רשאי להגיש קובלנה לבית הדין על שופט בגין עבירות שונות, כגון התנהגות בלתי הולמת, או הפרת כללי אתיקה. בית הדין מוסמך להטיל אמצעי משמעת כמו הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר, ואף העברה מהכהונה.
סדרי דין
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות המסדירות את סדרי הדין בבית הדין המשמעתי.
הצהרת הון
שופטים נדרשים להגיש הצהרת הון למפקח הכוללת מידע על נכסים, חובות, ופרטים כספיים שלהם, של בני זוגם ושל ילדיהם. ההצהרות נדרשות להתעדכן כל שש שנים או עם תום כהונה.
פרסום ברשומות
הודעות על מינוי ושחרור משרות של שופטים מפורסמות ברשומות.
שיפוט פלילי ושופט שהוא צד בהליך אזרחי
שופטים אינם כפופים לעבירות קנס מינהליות מסוימות, ובמקרה בו שופט הוא צד בהליך אזרחי, נשיא בית המשפט העליון קובע את ההרכב שישמע את התיק.
סיכום הפרק מתאר את הסמכויות, הנהלים והדרישות הכרוכים במינוי ובניהול הקריירה השיפוטית בישראל, תוך מתן דגש על כשירות אתית, מעקב כספי ושמירה על סטנדרטים מקצועיים הגבוהים ביותר.
כיצד עשוייה הבינה המלאכותית לסייע במימוש סעיפי פרק זה?
הבינה המלאכותית (AI) יכולה לסייע במימוש הוראות פרק זה העוסקות בתנאי הכשירות, המינוי, הפיקוח והאתיקה של שופטים:
- הערכת כשירות מועמדים: AI יכולה לסייע בסינון ראשוני של מועמדים לשיפוט, תוך הצלבה עם מאגרי מידע על השכלתם, ניסיונם המקצועי, עברם התעסוקתי, והתאמתם לתנאי הסף הקבועים בחוק. באמצעות ניתוח אוטומטי של קורות חיים, AI יכולה לבדוק במהירות את הכשירות המשפטית של מועמדים, לאמת את ותקם כעורכי דין או שופטים, ואף להצליב מידע עם מאגרי האתיקה של לשכת עורכי הדין או מאגרים רלוונטיים נוספים כדי לוודא שאין מניעה אתית למינוי.
- מעקב אחר עמידה בכללי אתיקה: AI יכולה לסייע ביישום כללי אתיקה באמצעות ניטור התנהלות השופטים במרחב הציבורי והדיגיטלי. למשל, באמצעות אלגוריתמים לניתוח שפה (NLP), ניתן לבדוק אם התבטאויות פומביות של שופטים מתאימות לכללי האתיקה, ולעזור להתריע על חריגות אפשריות בזמן אמת. בינה מלאכותית יכולה גם לזהות חריגות בהתנהלות פיננסית של שופטים, כמו שינוי משמעותי בהצהרת ההון, אשר עשוי להצריך בדיקה אתית.
- תמיכה בוועדה לבחירת שופטים: AI יכולה לסייע לוועדה לבחירת שופטים בהכנת פרופילים מקיפים ומידע רלוונטי על מועמדים, ובכך להקל על תהליך קבלת ההחלטות. בעזרת AI, ניתן לאסוף מידע מקיף ועדכני ממקורות רבים על כל מועמד, כולל ניתוח החלטות קודמות של השופטים, תקצירי פסקי דין והערכת ביצועיהם לאורך השנים.
- ניתוח פסקי דין לצורך ביקורת אתית ומשמעתית: בינה מלאכותית יכולה לבצע ניתוח תוכן של פסקי דין שניתנו על ידי שופטים ולהתריע על מקרים שבהם פסקי הדין חורגים מהנורמה, דבר שעשוי להצביע על בעיות אתיות או מקצועיות. כך ניתן לזהות דפוסים כמו קבלת החלטות מוטות או שימוש בשפה בלתי הולמת, ולעדכן את הגורמים המוסמכים במקרה הצורך.
- הנגשת נתוני שופטים לציבור: AI יכולה להקל על הציבור בקבלת מידע על מינויי שופטים, כמו הודעות רשמיות על מינוי וסיום כהונה, בכך שהיא מארגנת את המידע בצורה נגישה ומפורטת יותר במאגרים מקוונים. כך הציבור והמערכת המשפטית יכולים לגשת בקלות למידע על זהות השופטים והיסטוריית הכהונה שלהם.
- מעקב אחר הצהרות הון ואכיפת חובות דיווח פיננסי: טכנולוגיות AI יכולות להקל על תהליך איסוף וניתוח הצהרות ההון של שופטים, על ידי ניתוח נתונים פיננסיים והצלבתם עם נתוני שוק ותקדימי שכר. AI יכולה גם לזהות חריגות פיננסיות ולעדכן את המפקח במקרים שבהם ישנו שינוי משמעותי שמחייב דיווח או בחינה נוספת.
- ייעול עבודת ועדת האתיקה: AI יכולה לספק כלי תמיכה לקבלת החלטות עבור ועדת האתיקה, כגון ניתוח מקרי עבר ואיתור מקרים דומים שהתבררו בוועדות אחרות. בינה מלאכותית יכולה לסייע ביצירת מאגרי תקדימים אתיים כדי לספק מידע לוועדה במקרה של החלטות מורכבות.
- ייעול ניהול דיונים משמעתיים: AI יכולה להקל על הליך המשמעת ולייעל את תהליך בירור הקובלנות נגד שופטים. לדוגמה, AI יכולה לארגן ולנתח את הראיות והעדויות, לאתר מסמכים רלוונטיים ולסייע בבניית דוח מסכם עבור בית הדין המשמעתי. כך ניתן לייעל את הליך הבירור ולהגיע להחלטות במהירות ובדיוק גבוהים יותר.
מתוך חוק בתי המשפט נוסח משולב התשמ”ד-1984(מאגר נבו)
—————————————–
המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.
אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.
ט.ל.ח