You are currently viewing האמת כולה, בהורות ובזוגיות

האמת כולה, בהורות ובזוגיות

מאמר מאת: קרן כהן

סיפור החיים שלנו הינו מצפן שמכווין אותנו, ומאפשר להבין יותר את עצמנו. כאשר אנו מבינים את עצמנו, נרגיש יותר נוח להכניס פנימה אחרים, כמרחב פתוח למבקרים.  מה מקומה של האמת שלנו? ואיך מכיל סיפור חיינו שקר לבן?

האם באמת אין ברירה והכרחי שנשקר, שקר ש’לא יזיק לאף אחד’? המשמעות מצויה בשימוש, מסביר פילוסוף השפה ויטגנשטיין. מילה וכיוון הדברים משפיעים על המשמעות הגדולה שלהם. כיצד? בתוכנו יש מרחב הבנה שמנתב את החיים שלנו, ואי דיוקים מערפלים את המרחב הזה, שהופך “סגור למבקרים”. כלומר, נתקשה להביא אל תוכנו אדם נוסף. בילדות נחווה קושי חברתי; בבגרות נתקשה ביצירה ובשימור זוגיות, בהתמודדות עם מצבי חיים ועוד.

באמת, לכתוב על אמת בזוגיות ובהורות סבוך אף יותר מאשר על שקר. מקום טוב להתחיל ממנו זה מהקשרים הקרובים לנו, משפחה, חברים.ות, שותפים לעבודה, ולהוסיף תבונה של הוגי דעות. החוויות שלנו מאז נוצרנו ברחם, יש אומרים עם היוולדנו או בחודשי החיים הראשונים, נאספות ומתגבשות ל’אני’ ייחודי, שנוצר מהניסיון שחווינו, ושיצרנו. מאז הקשר הראשוני עם מי שטיפל בנו – אמא, אבא, מטפל.ת קבוע.ה אחר.ת – ה’אני’ מצביע על מה ומי נאהב ונבחר, ומנתב את דרכנו כמצפן חי בגוף ובנפש שלנו. האמת שלנו שוכנת בתוכו.

בשונה מהתפיסה של פרויד שיש אמת אחת, וזו מטרה להגיע אליה, רווחת כיום המחשבה שהאמת היא סיפור חיים. בסיפור זה אנו נזכרים, ממנו אנו חולמים, המקום בו מתחילות השיחות שלנו. אמת אישית שיש בה אמפתיה, עדינות והשתקפות, כך הסביר היינץ קוהוט (1959, 1982) פסיכואנליטיקאי מרכזי וחשוב. אמת כזו יש בה כדי ליצור עצמי בריא, שליו.

האמת של אדם מבקשת להיאמר, ואדם מבקש לו אוזן קשבת. בהיעדרה יפנו אישה, ילד ונערה לחפש אחר מי שיקשיב להם. ילדים ונוער זקוקים למבוגרים פנויים, וסקרנים למוצא פיהם, שנהנים מהקשבה לדבריהם. ילד מוצא משמעות, מהקשבה של אדם קרוב לאורך חייו.

משמעות בחיים נותנת אפשרות לחיים מאושרים. מאז ימי הילדות המוקדמים ועד יומנו האחרון, אנו מבקשים למצוא משמעות. כך גם בחינוך ילדים, מסביר פסיכולוג הילדים הנודע, ברונו בטלהיים, “התפקיד החשוב ביותר בחינוך הילד הוא לסייע לו במציאת משמעות בחייו.” (1980) לשם כך, חייבת ילדה וחייב נער להיטיב להבין את עצמו.ה.

 הבנה עצמית תאפשר הבנת אחרים, וברבות הימים תאפשר פיתוח קשרים עם הזולת, שיהיו מספקים ומשמעותיים. אמירה בוטחת של הורה מגבירה תחושת ביטחון של ילד, אמירה תואמת גיל, לגבי מה קורה עכשיו. כאשר האמירה היא שקר לבן, נוצרת סתירה בין איך נאמרת האמירה (בביטחון) לבין הכוונה להסוותה. הסיבה היא, לא פעם, לצמצם התמודדות כרגע, לכבס עובדות ו’להלבין’ אותן, כי ‘אין ברירה’, מסביר לעצמו מי שבוחר בדרך הזו.

 קרן כהן. צילום: פרטי

אמירה עממית מוכרת, בה נעשה שימוש תכוף היא, ילדים יכולים להתמודד עם כל דבר אם אומרים להם את האמת. לא רק ילדים. כדי להגיע לליבו של מבוגר, שחווה ירידה באמון, לא פעם נעניק מידע עובדתי רב, ונאפשר שיחה על אירועים שקורים. בדרך זו, ובהדרגה, נבנה אמון.

האם באמת אין ברירה והכרחי שנשקר, שקר ש’לא יזיק לאף אחד’? המשמעות מצויה בשימוש, מסביר פילוסוף השפה ויטגנשטיין. מילה וכיוון הדברים משפיעים על המשמעות הגדולה שלהם. כיצד? בתוכנו יש מרחב הבנה שמנתב את החיים שלנו, ואי דיוקים מערפלים את המרחב הזה, שהופך “סגור למבקרים”. כלומר, נתקשה להביא אל תוכנו אדם נוסף. בילדות נחווה קושי חברתי; בבגרות נתקשה ביצירה ובשימור זוגיות, בהתמודדות עם מצבי חיים ועוד. לכן, אני ממליצה לשאול את עצמנו, האם הכרח לערפל את האמת כעת? ואם כן, האם זה מצב זמני, שנזכור לתקן וכשהילדה תגדל נסביר, נלווה בהתמודדות? ולגבי מבוגרים, האם הכרחי לערפל ולהתרחק מבן הזוג? מהי הכוונה בהתרחקות, והאם זה באמת משרת אותנו? שיח כזה יוצר חיבור בתוכנו, סיפור חיים ובו גוף ונפש בהרמוניה, סיפור שהוא האמת הייחודית שלנו.

לינק למאמר “משפחות פרודות” מאת קרן כהן

————————————————————-

קרן כהן היא פסיכולוגית חינוכית ומטפלת זוגית ומשפחתית, דוקטורנטית בתוכנית הבין תחומית, במסלול פסיכואנליזה ופרשנות, באוניברסיטת בר אילן, חוקרת יחסים זוגיים וכן מטפלת בקבוצות ילדים לפיתוח שפה, בעמותת מרכז ‘תמר’. ליצירת קשר,  0545534600.