You are currently viewing החלטה בבקשה למחיקה על הסף – מחיקה!
דיני משפחה

החלטה בבקשה למחיקה על הסף – מחיקה!

הוראות נוהל נשיאת בית המשפט העליון כב’ השופטת אסתר חיות, הנוגעות לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים המעלים חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים, בשל אלימות כלפיהם או בשל היותם עדים לאלימות בין הוריהם, וכן להבטחת קשר בין הורים לילדיהם, נבחנו במסגרת החלטה שנתנה לאחרונה בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע על ידי כב’ השופטת, סגנית נשיא, רותם קונדלר עיאש בבקשה שהוגשה  ע”י אם – המבקשת, אשר טענה כי במשך חודשים ארוכים פועל האב, המשיב, לניכור.

כב’ השופטת קונדלר עיאש, “הדיון בסוגיות הנוגעות לקטינים אינו עניין תיאורטי של מה בכך וילדים קטינים אינם חפץ מיטלטל אותו נושאים ממקום למקום. לפיכך איני מוצאת לקבל הכרעה בעניינם של הקטינות נושא הדיון, בעיקר בנושא שינוי במקום מגוריהן בטרם יתברר מקום מגוריה הקבוע של האם. כך או אחרת, האם עצמה אינה ממהרת מבחינת השפעת ממד הזמן על עניינם של הצדדים וגם מבחינה פרקטית אינה מאפשרת לקיים התערבות כלשהי מבחינה טיפולית, כאשר נכון למועד זה, היא אינה שוהה בישראל…”

ברישת הבקשה אשר כותרתה, “בקשה דחופה בעניין הקטינות בהתאם לנוהל בית המשפט העליון טיפול בהליכים דחופים”, צוין כי הבקשה מוגשת בהתאם לנוהל בית המשפט העליון מיום 8.10.2020 בנוגע להליכים בהם קיים חשש לפגיעה בקשר שבין ההורים לילדיהם הקטינים. במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי, “כבר חודשים ארוכים, המשיב פועל לניכור הבנות הקטינות של הצדדים, מהמבקשת”, אשר טוענת כי בתה מסרבת להיות בקשר עימה כבר חודשים רבים. עוד צוין ברישא לבקשה כי “המבקשת זועקת לעזרת בית המשפט בטרם יהיה מאוחר מדי, המצב יהיה בלתי הפיך עד כדי קרע שלא ניתן לאיחוי”.

מהבקשה עלה כי בין היתר כי המבקשת, רופאה במקצועה אשר מחלקת את זמנה בין ארה”ב – מקום עבודתה לבין ישראל לתקופות של חודש בארה”ב וחודש בישראל ואשר בזמן התמודדות עם התפשטות מגפת הקורונה לא יכלה להגיע ארצה בתדירות גבוהה שכן נאלצה להיכנס לבידוד בארה”ב ובישראל ובתקופה זו ניצל זאת המשיב לטענתה לניכור והסתת הקטינות כנגדה.

המבקשת ציינה בבקשה כי לאחר שהתגלו בגופה נוגדנים לקורונה אינה זקוקה עוד לבידוד ובשל כך יכולה להגיע לישראל ללא הצורך בבידוד. המשיב בתגובתו טען כי מדובר בבקשת סרק ולראיה טען כי המבקשת מבלה בדיוק ברגעים אלו (של הגשת הבקשה) בחופשה בצפון עם הבנות.

בהחלטה צויין עוד בין היתר כי, “נוכח העובדה שהבקשה נסמכת על הטענה של נתק בין האם לבנות וטענות בדבר “ניכור הורי”, נתנה ביום 5.11.2020 החלטה המורה על קבלת תשובת המבקשת לתגובה, כאשר המבקשת נדרשה להבהיר האם היא עומדת על בירור בקשתה, כפי שהוגשה. במקביל המשיב הגיש בקשה למחיקת בקשת האם בתיק העיקרי על הסף, תוך חיובה בהוצאות לדוגמא”. זאת תוך הנימוק, “לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בעמדות הצדדים, מצאתי להורות על מחיקת התביעה בתיק העיקרי”. כב’ השופטת קונדלר עיאש הוסיפה כי, “כבר עתה מצאתי להבהיר כי על אף כותרת הבקשה ועל אף שלכאורה הבקשה חוסה תחת הוראות נוהל של נשיאת בית המשפט העליון הוראת שעה מיום 8.10.2020, הרי שלמעשה מדובר בבקשה להעברת מקום מגוריהן של הקטינות לאמן, ביישוב X, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת על כך שנכון לעת הזו האם כלל אינה נמצאת שם”.

זאת ועוד מדגיש בית המשפט, “האם לא מכחישה כי מיד לאחר שהוגשה הבקשה בתיק העיקרי היא בילתה עם שתי בנותיה בחופשה בצפון הארץ. התברר כי בסמוך לאחר שובה מחופשה עם בנותיה, המבקשת טסה לארה”ב וכעת אינה שוהה כעת בישראל. חרף האמור, האם עומדת על העתירה כי ביהמ”ש יורה על העברת שתי הקטינות להתגורר עמה בישוב X וכן יורה כי הבת אלמונית תפגוש את אביה במרכז הקשר בלבד, וזאת על אף שהמבקשת אינה מצויה כאמור בישראל. בתגובה מיום 17.11.2020 המבקשת מציינת כי אם בית המשפט יורה על העברת הבנות להתגורר עמה, היא תגיע לישראל ותשהה עם הקטינות”.

על כך הגיבה כב’ השופטת קונדלר עיאש, “הדיון בסוגיות הנוגעות לקטינים אינו עניין תיאורטי של מה בכך וילדים קטינים אינם חפץ מיטלטל אותו נושאים ממקום למקום. לפיכך איני מוצאת לקבל הכרעה בעניינם של הקטינות נושא הדיון, בעיקר בנושא שינוי במקום מגוריהן בטרם יתברר מקום מגוריה הקבוע של האם. כך או אחרת, האם עצמה אינה ממהרת מבחינת השפעת ממד הזמן על עניינם של הצדדים וגם מבחינה פרקטית אינה מאפשרת לקיים התערבות כלשהי מבחינה טיפולית, כאשר נכון למועד זה, היא אינה שוהה בישראל.

בשולי בקשה זו, התייחס בית המשפט גם להליך קודם שהתנהל על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הוראת שעה, תשע”ה – 2014, בו נעתר בית המשפט לבקשת האם להפניית שתי הקטינות לטיפול רגשי, בו האם ביקשה לשנות את זהות המטפל אליו הופנתה הקטינה אלמונית, אך התעלמה מהחלטת כב’ בית המשפט, להגיש בתוך 14 יום הודעה משותפת של הצדדים, עם פירוט של שלושה שמות של מטפלים/ות, “מאז נתנה ההחלטה לא הוגשה הודעה משותפת וכן לא הוגשה כל הודעה אחרת מטעם האם, פרט לבקשה בהליך שבכותרת… לאור כל האמור כאשר האם שוהה בארה”ב, ואין אפשרות מעשית לבחון את העתירות בבקשה, מצאתי להורות על מחיקתה. אם וככל שיעלה צורך בעתיד לעתור לסעד כלשהו על האם לנקוט בהליך נפרד מתאים, על פי שיקול דעתה…”

לפיכך מחק כב’ בית המשפט את הבקשה וחייב את המבקשת, בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.

————————————————-

תמ”ש 50914-10-20 פלונית נגד פלוני

בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש

מבקש הנתבע פלוני באמצעות עו”ד דן מלכיאלי

נגד

משיבה התובעת פלונית באמצעות עו”ד אליחי קדוש