בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופט אמיר דורון, זיכה היום 7.8.22, אדם שהואשם באחזקת אקדח, הגם שה-DNA שלו נמצא בשלושה מקומות שונים על גבי האקדח, והורה על שחרורו משהיה עצור בתיק. משמעות הדבר היא כי הנאשם שישב במעצר עד תום ההליכים לבקשת המאשימה ולאור האישום, הגיע לדיון מבית הכלא מלווה על ידי שב"ס ויצא אדם חופשי. זהו זיכוי מחמת הספק שמעניק "תרתי משמע"! לביטוי "כשיש ספק אין ספק" וכשיש ספק – עולה הסיכוי לזיכוי מחמת הספק!
מתוך הכרעת הדין עולה כי, הנשק נתפס בתא כפפות בתוך רכב שהיה במוסך בישוב חורה בו עבד הנאשם.
הנאשם נעצר כשלושה שבועות מאוחר למועד בו בוצע החיפוש במוסך, לאחר שהובהר בבדיקה שנערכה במעבדות המשטרה כי ה-DNA שלו היה על גבי האקדח. הנאשם הכחיש, כבר בשלב החקירה במשטרה, ובהמשך אף בעדותו בבית המשפט, כל קשר לאקדח, או לכך שנגע בו גם אם בשגגה במהלך עבודתו במוסך.
בית המשפט קבע כי המאשימה לא הוכיחה מעבר לספק סביר, כי ראיית ה-DNA הגיעה לאקדח ישירות על ידי הנאשם, וכי נותרה על כנה האפשרות להעברתה על ידי אחר שהיה במגע עם הנאשם או עם משטח בו נגע הנאשם קודם לכן, ואותו אחר היה זה שהעביר את ה-DNA של הנאשם לאקדח.
מדובר בראייה נסיבתית יחידה, שמומחי התביעה וההגנה הסכימו שיש אפשרות כי הגיעה לאקדח באמצעות "העברה משנית", אם כי היו חלוקים על מידת הסבירות לכך.
בית המשפט סקר בהרחבה פסיקה מבתי המשפט בארצות הברית וקנדה במקרים בהם נמצאה רק ראיית DNA, ללא כל ראיה אחרת, ומצא לקבוע, כי הגם שהמאשימה ענתה על השאלה: "של מי ה-DNA?" מעבר לספק סביר, לא הצליחה לענות בצורה נעדרת ספקות על השאלה: "כיצד הגיע ה-DNA לאקדח?".
מתוך הכרעת הדין, כב' השופט אמיר דורון, "איני מוצא מקום, שבשל העדר היכולת לבדוק מי האחר שהותיר שרידי DNA על האקדח, או בשל העובדה שלא ניתן היה לבדוק, או שלא בוצעה הבדיקה, עד כמה הנאשם ״מנשיר״, כדי לקבוע שחל פיחות במעמד הספק הסביר הקיים בתיק. יש לזכור, כי מעבר לראיית ה- DNA אין כל ראיה נוספת המסייעת בידי המאשימה להוכיח עמדתה, ומכאן שמדובר בראיה נסיבתית אחת בלבד ואין בלתה. השאלה היחידה שנענתה/הוכחה על ידי המאשימה היא השאלה: של מי ה-DNA? השאלה שנותרה פתוחה וללא מענה היא: כיצד הגיע ה-DNA לשם? משנותרת על הפרק שאלה משמעותית כל כך, משקלו של הספק הסביר אך מתעצם…"
לסיכום קבע כב' השופט אמיר דורון, "בתיק שבכותרת, הוכחה אפשרות של מעבר לאחוז אחד, לכך שה-DNA של הנאשם הועבר בהעברה משנית. הדבר מלמד כי לא הצליחה המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר, כי עצם קיום ראיית ה-DNA על גבי האקדח מלמדת רק על הסבר אחד ויחיד, לפיו הנאשם אחז בנשק ישירות ולא בוצעה העברה משנית של ה-DNA שלו. די בכך להורות על זיכוי הנאשם מחמת הספק, וכך אני עושה". עוד הוסיף, "בשל זיכוי הנאשם כאמור לעיל, הנסוב בלעדית על סוגיית ראיית ה-DNA, אין מקום או צורך להידרש לטענה בדבר החיפוש הלא חוקי, כפי שנטענה על ידי ב״כ הנאשם במענה לכתב האישום ובסיכומיו. נוכח תוצאה זו, הרי שככל שהנאשם עצור רק בשל תיק זה, אני מורה על שחרורו על אתר. פרוטוקול זה יהווה חלף פקודת שחרור. זכות ערעור כחוק".
——————–
בית משפט השלום בבאר שבע
ת"פ 2000-21 מדינת ישראל נ' אבו אליקיעאן (עציר) 7/8/2022
———————
אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא וכל העושה שימוש בתוכן המאמר עושה זאת על דעת עצמו בלבד. יש להיוועץ עם עו"ד.
ט.ל.ח
