You are currently viewing כרונולוגיה של כתבי טענות

כרונולוגיה של כתבי טענות

כתב התביעה משמש כ”יריית הפתיחה” להליך המשפטי, וככזה גורר אחריו מסכת של כתבי הטענות ובכללם כתב הגנה, כתב תשובה, כתב תביעה שכנגד, כתב הגנה שכנגד, כתב תשובה שכנגד, הודעה לצד שלישי וכתב הגנה צד שלישי וכתבי טענות נוספים. הכל כפי שמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – (מאגר נבו) פרק ג’  סימן א’, ב’, ג’, ד’.
“…חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין…הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט בחלקו השלישי של כתב ההגנה, ואולם לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הנתבע הודה בו במפורש”. (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)

כתב תביעה ייפתח בהגשת כתב תביעה אשר במענה לו יוגש כתב הגנה בתוך 60 יום. כאשר התביעה עוסקת בעניין רשלנות רפואית כתב ההגנה יוגש בתוך 120 יום מהמועד בו המוצא כתב התביעה לידיו של הנתבע. בית המשפט רשאי להאריך את מועד הגשת כתבי ההגנה שלעיל מטעמים מצדיקים.

כתב התביעה וכתב ההגנה מחולקים לשלושה חלקים. בחלקו הראשון הכותרת ובה בין היתר יצויינו פרטי הערכאה המשפטית אליה מוגש כתב התביעה, פרטי התקשרות עם הצדדים ככל שידועים בשלב הזה ופרטים נוספים כמפורט בתקנות 10-13. חלקו השני כולל את תמצית הטענות וחלקו השלישי מפרט את הטענות.

כתב התביעה וכתב ההגנה מוגבלים במספר העמודים. חלקו השני של כתב תביעה שיוגש לבית משפט השלום, יעמוד על פני 2 עמודים בלבד והחלק השלישי ובכללו פירוט הטענות, יוגבל ל-9 עמודים. באשר לכתבי טענות שיוגשו לבית משפט מחוזי יתפרש החלק השני – תמצית הטענות, על 3 עמודים והחלק השלישי – פירוט הטענות על 12 עמודים. בתובענה לסעד כספי, אשר סכומה עולה על שניים וחצי מליון שקלים, בתובענה לנזקי גוף ובתובענה שעילתה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יעמוד כתב התביעה על  עמודים בחלקו השני ו – 25 עמודים בחלקו השלישי. יצויין כי בית המשפט רשאי מכוח תקנה 176 לתקנות סד”א, לקבוע היקף אחר של מספר העמודים מטעמים מיוחדים.

מכח תקנה 14 (א) (ב), פירוט העובדות אשר משמשות יסוד לכתב הטענות וכן כל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין, יכללו בחלקו השלישי. יצויין עוד כי הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלו שהכחיש באופן מפורש ומפורט בכתב ההגנה בחלקו השלישי. אולם שיעור דמי הנזק יהיה שנוי במחלוקת, אלא אם הנתבע הודה בו באופן מפורש.

לכתב טענות יצורפו הנספחים הבאים, ובכללם כל העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות. אם המסמכים אינם נמצאים בידי בעל הדין יציין בידי מי או היכן מצוי המסמך למיטב ידיעתו, חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונתו להסתמך עליה במהלך המשפט.

פרק ג’ ממשיך ומפרט תקנות העוסקות בתובענה שעניינה פיצויים בשל נזק גוף, “בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות בטופס 3 שבתוספת הראשונה, אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות”.

כתב תשובה שלא יעלה על 3 עמודים לא כולל הכותרת, יוגש על ידי התובע בתוך 14 ימים מיום שהוגש כתב ההגנה, “…כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש”.
בנוסף ניתן למצוא בפרק ג’ כאמור תקנות בדבר כתב תביעה שכנגד, כתב הגנה שכנגד וכתב תשובה שכנגד מכוחן עולה כי, “נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד במועד הגשת כתב ההגנה. על תובע שכנגד שבחר להגיש תביעה שכנגד, נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, להמציא לנתבע שכנגד את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב”.

תביעה שכנגד אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית והיא כתב תביעה לכל דבר ועניין. על עיתוי שמיעת התביעה וסדר ניהולה יורה בית המשפט.

פרק ג’ ממשיך ומפרט הוראות שונות בעניין איחוד עילות תביע ובכללן כי על התובע לאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית ורשאי לאחד בכתב תביעה אחד גם עילת תביעה  אחרת ובלבד שהן כפופות לסמכותו העניינית של בית המשפט.

בנוסף, תובע יכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד לו הוא טוען שכן לא יוכל לתבוע סעד או חלק מסעד שלא תבע, אלא אם יתיר לו בית המשפט או הדין שלא לתבוע את הסעד באותה תביעה וזאת במסגרת בקשה לפיצול סעדים שתוגש לבית המשפט שיכריע בה עד תום קדם המשפט.

הפרק ממשיך ומפרט תקנות בעניין צירוף בעלי דין וקובע, כי ניתן לצרף בכתב תביעה אחד, הן כתובע והן כנתבע, כל אדם אשר דרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות התובענה, וזאת בתנאי שהתובענות עוסקות ומעוררות שאלה עובדתית או משפטית, המשותפת לכל בעלי הדין.

בנוסף, גם אם מתעורר ספק לתובע באשר לזהות האדם ממנו הוא זכאי לטעמו לסעד, רשאי הוא לצרף אף כמה נתבעים כדי ששאלת החבות על היקפה תתברר במהלך הדיון בנוגע לכל אחד מהנתבעים.

זאת ועוד, קובע פרק ג’, לא ניתן להעלות בכתבי הטענות על ידי בעל דין טענה שבעובדה סותרת או חליפית. זולת אם אימת בעל הדין בתצהיר כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו.

באשר  לטענות מקדמיות, קובע הפרק כי אלו יועלו עם הגשת כתב ההגנה ולא בשלב מאוחר יותר, אלא אם בית משפט נתן לכך אישור. יצויין כי טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות יועלו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. אם לא העלה בעל דין טענות אלה בהזדמנות הראשונה, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת המדינה.

יש לציין  במסמך את מועד ההגשה האחרון שעל בעל דין להגיש את כתב הטענות מכוח תקנות סד”א או לפי החלטת בית המשפט. בנוסף, אם בעל דין הוא משיב או מגיב למסמך אחר, יש לציין גם מהו המועד שהמסמך הומצא לו.

על צורת כתב הטענות – הוראות שונות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו יורה מנהל בתי המשפט.

פרק ג’ אף קובע כי, לא ינוסח כתב טענות באופן מבזה, מביש או משתלח.

התקנה החותמת את פרק ג’, מפרטת את הסיבות לאי קבלת מסמך על ידי המזכיר המשפטי, שהינו עורך דין אותו הסמיך נשיא בית המשפט. המזכיר המשפטי יפרט את הטעמים לאי קבלת המסמך, תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאה. סמכות זו לא תחול על בקשות לסעד זמני או ביטולו, עיכוב הליכים, ביצוע החלטה, גביית עדות מוקדמת ותשובות לבקשות אלו.

בנוסף, לא תחול התקנה, (אי קבלת מסמך כאמור), על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ועל בקשה למניעת הטרדה מאיימת. התקנה ממשיכה ומפרטת כי ניתן לרפא את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה ועד 7 ימים, ממועד דחיית המסמך, לפי המאוחר.

על אף האמור לעיל, אם בעל דין אינו מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות הנדרשות לריפוי הפגם. מי שנפגע מהאמור לעיל או מכל הודעה, הנחיה או פעולה אחרת של המזכיר המשפטי, רשאי בתוך 14 יום ממועד קבלת ההודעה כאמור, לדרוש העברת העניין לעיון והכרעת השופט בדן בתיק. אם טרם נקבע שופט שידון בתיק, יועבר העניין לעיונו והכרעתו של שופט בבית משפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה והשופט רשאי להחליט על יסוד טענותיו של הפונה בלבד, ללא צורך בקיום דיון. מסמך שלא התקבל לרישום דינו כמסמך שלא התקבל. זאת למעט מסמך שהינו כתב תביעה ואי קבלתו עלולה לגרום להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה. זאת בלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך 7 ימים מהיום שלא אושר קבלתו.

——————————————

בתחתית המסמך התקנות עליהן מסתמך מאמר זה.

ט.ל.ח.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.

—————————————————–

“פרק ג’: כתבי טענות (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)
סימן א’ כתבי טענות – כללי
כתב תביעה וכתב הגנה – כללי

9.(א) הליך בבית משפט ייפתח בהגשת כתב תביעה, שבמענה לו יוגש כתב הגנה.
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(ב)כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, ובתביעה שעניינה רשלנות רפואית, יוגש כתב ההגנה בתוך 120 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע; בית המשפט רשאי להאריך את המועדים כאמור אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
(ג)כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:
(1)כותרת;
תק’ תשפ”א-2020
(2)תמצית הטענות;
תק’ תשפ”א-2020
(3)פירוט הטענות.
תק’ תשפ”א-2020
(ד)חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על שני עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ובהתאמה על שלושה ושנים עשר עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים וחמישה עמודים.
תק’ תשפ”ב-2022
(ה) (נמחקה)
כתב תביעה – כותרת

10.כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(1)הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה;
(2)שם התובע ומספר זהותו;
(3)שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
(4)מען ופרטי התקשרות של התובע ועורך דינו;
(5)שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו;
(6)מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם;
(7)אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
(8)סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה;
תק’ תשפ”ב-2022
(9)רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים;
(10)סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(11)דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו;
תק’ (מס’ 3) תשע”ט-2019
(12) (נמחקה)
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(13)הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין;
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(14) (בוטלה)
תמצית הטענות בכתב התביעה
תק’ תשפ”א-2020
11.בחלקו השני של כתב התביעה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)תיאור תמציתי של בעלי הדין;
תק’ תשפ”א-2020
(2)הסעד המבוקש באופן תמציתי;
(3)תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה;
תק’ תשפ”א-2020
(4)העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.
כתב הגנה – כותרת12.כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
תק’ תשפ”א-2020
(1)הערכאה השיפוטית שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;
(2)שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;
(3)שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
(4)מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;
(5)אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
תק’ תשפ”א-2020
(6) (נמחקה)
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(7)המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי תקנה 30.
תמצית הטענות בכתב ההגנה
תק’ תשפ”א-2020
13.בחלקו השני של כתב ההגנה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
תק’ תשפ”א-2020
(1)טענות מקדמיות;
תק’ תשפ”א-2020
(2)תמצית טענות ההגנה שיפורטו לפי סדר עילות התביעה;
תק’ תשפ”א-2020
(3)טיעונים לעניין הסעד המבוקש.
חלקו השלישי של כתב הטענות
תק’ תשפ”א-2020
14.(א)חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
תק’ תשפ”א-2020
(ב)הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט בחלקו השלישי של כתב ההגנה, ואולם לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הנתבע הודה בו במפורש.
נספחים לכתבי הטענות
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
15.(א)לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(1)העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(2)חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט.
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(3)בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע לכתב התביעה כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי נוסח טופס 1 שבתוספת הראשונה.
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שאינו בעניין של רפואה.

תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
16. (בוטלה)
שאלון בתובענה שעניינה נזק גוף
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
17.בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות בטופס 3 שבתוספת הראשונה, אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות.
כתב תשובה
תק’ (מס’ 3) תשע”ט-2019
18.(א)תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.
תק’ תשפ”ב-2022
(ב)היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים, לא כולל הכותרת.

תביעה אזרחית נגררת

19.תביעה אזרחית כאמור בסעיף 77 לחוק תוכתר במילים “תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים” ותוגש בתוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.
בקשת רשות להתגונן בחוק ההוצאה לפועל

20.(א)נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל.
(ב)בית המשפט יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא לעשות כן על יסוד האמור בה בלבד.
(ג)במועד בירור בקשת הרשות להתגונן רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים את הדיון במחלוקת לגופה.
(ד)בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה.
(ה)ניתנה רשות להתגונן, יראו את המסמך שהגיש המשיב ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.
(ו)ניתנה רשות להתגונן, רשאי בית המשפט לתת כל הוראה בדבר סדרי הדיון בתובענה לרבות הוראה בדבר כתבי טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים וכן הוא רשאי להורות על קיום קדם-משפט.
סימן ב’: כתב תביעה שכנגד
תביעה שכנגד, הגנה שכנגד וכתב תשובה שכנגד
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
21.(א)נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
(ב)דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור בסימן א’ בפרק ג’ יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד ועל כתב תשובה שכנגד.
(ג)בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.
סימן ג’: הודעה לצד שלישי
הודעה לצד שלישי
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
22.נתבע רשאי לתת הודעה לצד שלישי לכל אדם, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.
תוכן ההודעה ודינה
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
23.(א)התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור בסימן א’ בפרק ג’ יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעה לצד שלישי, על כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו, ועל כתב תשובה לכתב הגנה כאמור.
(ב)להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי תקנה 9(ב).
(ג)דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר ועניין, ואולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.
(ד)רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, יגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.
(ה)בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

סימן ד’: כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות

איחוד עילות תביעה

24.תובע יאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית, ורשאי הוא לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, והכול בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט.

תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת

25. (א)תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.

(ב)תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.

(ג)בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט.

בעלי דין בתובענה

26. (א)מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין.

(ב)תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד, רשאי לצרף כמה נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון.

הסתמכות על עובדות שונות

27.בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.

העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה

28.טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך.

טענות חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות

29.בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

ציון מועד ההגשה האחרון

30.הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו.

צורת כתב טענות

31.מנהל בתי המשפט יורה על הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו.

ניסוח כתב טענות

32.כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.

אי-קבלת מסמך

33. (א)מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו ממלא אחר דרישה הקבועה בתקנות אלה או אחר הוראת בית המשפט, ויפרט בכתב את הטעמים לכך תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאה; סמכות המזכיר המשפטי לא תחול על בקשה לסעד זמני או לביטולו, בקשה לעיכוב הליכים או לעיכוב ביצוע החלטה, בקשה לגביית עדות מוקדמת והתשובות לבקשות אלה, הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991, ובקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

(ב)אם טרם חלף המועד להגשת מסמך, ניתן לתקן את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה; הוגש כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור וערעור ולא קובל על ידי המזכיר המשפטי, יהיה ניתן לתקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל או עד היום האחרון להגשתו, לפי המאוחר.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) ו-(ב), אם בעל דין בלתי מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות שבהן נדרש בעל הדין לנקוט כדי לרפא את הפגם.

(ד)הרואה את עצמו נפגע מהנחיה, הודעה או כל פעולה אחרת של מזכיר משפטי לרבות אי-קבלתו של מסמך רשאי בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת ההודעה לדרוש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של השופט הדן בתיק; טרם נקבע שופט שידון בתיק, יועבר העניין לעיונו ולהכרעתו של שופט בבית המשפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון; על אף האמור, בבית המשפט העליון רשאי הנשיא להסמיך שופט בית משפט שלום המכהן בבית משפט זה לעיון ולהכרעה בעניין כאמור, בין אם נקבע שופט שידון בתיק ובין אם טרם נקבע.

(ה)מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שקבלתו אושרה; מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, למעט אם המסמך המוגש הוא כתב תביעה ואי-קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה, ובלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהיום שלא אושרה קבלתו.

(ו)אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו.” (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)