כתב התביעה משמש כ”יריית הפתיחה” להליך המשפטי, וככזה גורר אחריו מסכת של כתבי הטענות ובכללם כתב הגנה, כתב תשובה, כתב תביעה שכנגד, כתב הגנה שכנגד, כתב תשובה שכנגד, הודעה לצד שלישי וכתב הגנה צד שלישי וכתבי טענות נוספים. הכל כפי שמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – (מאגר נבו) פרק ג’  סימן א’, ב’, ג’, ד’.

כתב תביעה ייפתח בהגשת כתב תביעה אשר במענה לו יוגש כתב הגנה בתוך 60 יום. כאשר התביעה עוסקת בעניין רשלנות רפואית כתב ההגנה יוגש בתוך 120 יום מהמועד בו המוצא כתב התביעה לידיו של הנתבע. בית המשפט רשאי להאריך את מועד הגשת כתבי ההגנה שלעיל מטעמים מצדיקים.

כתב התביעה וכתב ההגנה מחולקים לשלושה חלקים. בחלקו הראשון הכותרת ובה בין היתר יצויינו פרטי הערכאה המשפטית אליה מוגש כתב התביעה, פרטי התקשרות עם הצדדים ככל שידועים בשלב הזה ופרטים נוספים כמפורט בתקנות 10-13. חלקו השני כולל את תמצית הטענות וחלקו השלישי מפרט את הטענות.

כתב התביעה וכתב ההגנה מוגבלים במספר העמודים. חלקו השני של כתב תביעה שיוגש לבית משפט השלום, יעמוד על פני 2 עמודים בלבד והחלק השלישי ובכללו פירוט הטענות, יוגבל ל-9 עמודים. באשר לכתבי טענות שיוגשו לבית משפט מחוזי יתפרש החלק השני – תמצית הטענות, על 3 עמודים והחלק השלישי – פירוט הטענות על 12 עמודים. בתובענה לסעד כספי, אשר סכומה עולה על שניים וחצי מליון שקלים, בתובענה לנזקי גוף ובתובענה שעילתה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יעמוד כתב התביעה על  עמודים בחלקו השני ו – 25 עמודים בחלקו השלישי. יצויין כי בית המשפט רשאי מכוח תקנה 176 לתקנות סד”א, לקבוע היקף אחר של מספר העמודים מטעמים מיוחדים.

מכח תקנה 14 (א) (ב), פירוט העובדות אשר משמשות יסוד לכתב הטענות וכן כל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין, יכללו בחלקו השלישי. יצויין עוד כי הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלו שהכחיש באופן מפורש ומפורט בכתב ההגנה בחלקו השלישי. אולם שיעור דמי הנזק יהיה שנוי במחלוקת, אלא אם הנתבע הודה בו באופן מפורש.

לכתב טענות יצורפו הנספחים הבאים, ובכללם כל העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות. אם המסמכים אינם נמצאים בידי בעל הדין יציין בידי מי או היכן מצוי המסמך למיטב ידיעתו, חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונתו להסתמך עליה במהלך המשפט.

פרק ג’ ממשיך ומפרט תקנות העוסקות בתובענה שעניינה פיצויים בשל נזק גוף, “בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות בטופס 3 שבתוספת הראשונה, אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות”.

כתב תשובה שלא יעלה על 3 עמודים לא כולל הכותרת, יוגש על ידי התובע בתוך 14 ימים מיום שהוגש כתב ההגנה, “…כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש”.
בנוסף ניתן למצוא בפרק ג’ כאמור תקנות בדבר כתב תביעה שכנגד, כתב הגנה שכנגד וכתב תשובה שכנגד מכוחן עולה כי, “נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד במועד הגשת כתב ההגנה. על תובע שכנגד שבחר להגיש תביעה שכנגד, נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, להמציא לנתבע שכנגד את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב”.

תביעה שכנגד

תביעה שכנגד אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית והיא כתב תביעה לכל דבר ועניין. על עיתוי שמיעת התביעה וסדר ניהולה יורה בית המשפט.

פרק ג’ ממשיך ומפרט הוראות שונות בעניין איחוד עילות תביע ובכללן כי על התובע לאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית ורשאי לאחד בכתב תביעה אחד גם עילת תביעה  אחרת ובלבד שהן כפופות לסמכותו העניינית של בית המשפט.

בנוסף, תובע יכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד לו הוא טוען שכן לא יוכל לתבוע סעד או חלק מסעד שלא תבע, אלא אם יתיר לו בית המשפט או הדין שלא לתבוע את הסעד באותה תביעה וזאת במסגרת בקשה לפיצול סעדים שתוגש לבית המשפט שיכריע בה עד תום קדם המשפט.

הפרק ממשיך ומפרט תקנות בעניין צירוף בעלי דין וקובע, כי ניתן לצרף בכתב תביעה אחד, הן כתובע והן כנתבע, כל אדם אשר דרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות התובענה, וזאת בתנאי שהתובענות עוסקות ומעוררות שאלה עובדתית או משפטית, המשותפת לכל בעלי הדין.

בנוסף, גם אם מתעורר ספק לתובע באשר לזהות האדם ממנו הוא זכאי לטעמו לסעד, רשאי הוא לצרף אף כמה נתבעים כדי ששאלת החבות על היקפה תתברר במהלך הדיון בנוגע לכל אחד מהנתבעים.

זאת ועוד, קובע פרק ג’, לא ניתן להעלות בכתבי הטענות על ידי בעל דין טענה שבעובדה סותרת או חליפית. זולת אם אימת בעל הדין בתצהיר כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו.

באשר  לטענות מקדמיות, קובע הפרק כי אלו יועלו עם הגשת כתב ההגנה ולא בשלב מאוחר יותר, אלא אם בית משפט נתן לכך אישור. יצויין כי טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות יועלו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. אם לא העלה בעל דין טענות אלה בהזדמנות הראשונה, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת המדינה.

יש לציין  במסמך את מועד ההגשה האחרון שעל בעל דין להגיש את כתב הטענות מכוח תקנות סד”א או לפי החלטת בית המשפט. בנוסף, אם בעל דין הוא משיב או מגיב למסמך אחר, יש לציין גם מהו המועד שהמסמך הומצא לו.

על צורת כתב הטענות – הוראות שונות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו יורה מנהל בתי המשפט.

פרק ג’ אף קובע כי, לא ינוסח כתב טענות באופן מבזה, מביש או משתלח.

התקנה החותמת את פרק ג’, מפרטת את הסיבות לאי קבלת מסמך על ידי המזכיר המשפטי, שהינו עורך דין אותו הסמיך נשיא בית המשפט. המזכיר המשפטי יפרט את הטעמים לאי קבלת המסמך, תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאה. סמכות זו לא תחול על בקשות לסעד זמני או ביטולו, עיכוב הליכים, ביצוע החלטה, גביית עדות מוקדמת ותשובות לבקשות אלו.

בנוסף, לא תחול התקנה, (אי קבלת מסמך כאמור), על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ועל בקשה למניעת הטרדה מאיימת. התקנה ממשיכה ומפרטת כי ניתן לרפא את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה ועד 7 ימים, ממועד דחיית המסמך, לפי המאוחר.

על אף האמור לעיל, אם בעל דין אינו מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות הנדרשות לריפוי הפגם. מי שנפגע מהאמור לעיל או מכל הודעה, הנחיה או פעולה אחרת של המזכיר המשפטי, רשאי בתוך 14 יום ממועד קבלת ההודעה כאמור, לדרוש העברת העניין לעיון והכרעת השופט בדן בתיק. אם טרם נקבע שופט שידון בתיק, יועבר העניין לעיונו והכרעתו של שופט בבית משפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה והשופט רשאי להחליט על יסוד טענותיו של הפונה בלבד, ללא צורך בקיום דיון. מסמך שלא התקבל לרישום דינו כמסמך שלא התקבל. זאת למעט מסמך שהינו כתב תביעה ואי קבלתו עלולה לגרום להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה. זאת בלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך 7 ימים מהיום שלא אושר קבלתו.

כיצד עשוייה הבינה המלאכותית לסייע במימו תקנות פרק זה?

הבינה המלאכותית יכולה לסייע במימוש התקנות בפרק ג’ העוסק בכתבי טענות באופן הבא:

1. אוטומציה של יצירת מסמכים ובדיקת תאימות לתקנות: מערכות בינה מלאכותית יכולות לסייע ביצירת מסמכים משפטיים התואמים את הדרישות הפורמליות של התקנות, כולל כותרות, תמצית הטענות ופירוט הטענות, תוך בדיקה אוטומטית של היקף המסמך ומבנהו (כגון שמירה על מגבלת העמודים בכל חלק). הבינה המלאכותית יכולה לוודא שהמסמכים כוללים את הפרטים הנדרשים בהתאם לתקנות, כמו פרטי בעלי הדין והעורך דין, סוג התביעה, ופרטי הסעדים.
2. ניתוח ותמצות מסמכים: בינה מלאכותית יכולה לסייע בתמצות הטענות והעובדות, כך שכתב התביעה או ההגנה יעמדו בדרישות התקנות לתמצית הטענות, הכוללת רק את הפרטים החשובים והעובדות הנחוצות. טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד שפה טבעית (NLP) יכולות לסייע בכתיבת סיכומים מתומצתים וברורים בהתאם לנדרש בחלק השני של כתבי הטענות.
3. זיהוי ואיתור מסמכים מהותיים לצירוף כנספחים: הבינה המלאכותית יכולה לסייע באיתור מסמכים מהותיים הנדרשים כנספחים לכתבי הטענות, כגון חוות דעת רפואיות או מסמכים המסייעים לביסוס הטענות. היא יכולה להקל על עורכי הדין לזהות אילו מסמכים רלוונטיים ולהבטיח את צירופם באופן הנכון.
4. אכיפת לוחות זמנים וניהול תזכורות: כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים להתריע בפני עורכי הדין על מועדי ההגשה של כתבי טענות שונים ולהודיע על תאריכים קרובים שדורשים פעולות, כמו הגשת כתב הגנה בתוך שישים ימים או תצהיר בתוך ארבעה עשר ימים. בכך ניתן לוודא עמידה בלוחות הזמנים המפורטים בתקנות.
5. בדיקת דיוק ושפה הולמת: המערכת יכולה לבדוק את השפה והניסוח של כתבי הטענות, ולהתריע בפני כותבים על שימוש בשפה מבזה או משתלחת, כפי שמצוין בתקנה 32. כך ניתן להבטיח שהכתיבה תהיה מקצועית, ברורה ועניינית.
6. מעקב והגשת תצהירים בהתאם לדרישות ספציפיות: הבינה המלאכותית יכולה לעזור בהכנת תצהירים ושאלונים הנדרשים בתביעות על נזקי גוף ובתביעות שכנגד, על ידי סיוע במילוי מדויק של השאלונים והכנת המידע הדרוש לבית המשפט.

—————————————————-

“פרק ג’: כתבי טענות (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.

ט.ל.ח