וירוס ה”קורונה” שכבר מזמן חצה יבשות וימים, חולל שינויים דרמטיים בכל רחבי העולם בכל תחום שניתן להצביע עליו. תחומי תעשיה רבים שותקו או שינו כיוון. חלקם שלחו את העובדים לחל”ת או במקרה הטוב לעבודה מהבית. מהרשתות האפלות זקפו ראש עברייני הסייבר ושעתם היפה החלה. עו”ד יעקב שקלאר, מאיר את האפילה סביב העבירות שלא תמצאו בהן דם על הידיים. אבל הן יכולות לגרום למוות מהיר של כל מי שממצמץ ראשון.
המעבר לעבודה מהבית בכל תחום גורר אחריו התרופפות באבטחת המידע. כאשר מדובר בתחום אשר המידע בו אינו רגיש במיוחד, העברת העובד לעבודה מהבית אינה אמורה להדאיג את הארגון שעליו כמובן להקפיד על נהלי בטיחות מוקפדים יותר. אולם כאשר מדובר בתחום שהמידע הזורם בו רגיש עד סודי ביותר, קיימת חשיבות רבה למדיניות אבטחת מידע קפדנית ללא פשרות ועל אף המאמצים הרבים של החברות עדיין החשש מפרצת אבטחה קיים ונחשו מה? עברייני הסייבר מחככים ידיים בהנאה צרופה, צופים ממעוף הציפור בכאוס השורר בכל העולם ו… תוקפים.
מדוחות רבים בנושא שהתפרסמו לאחרונה, עולה כי נרשמה עלייה בתקיפות סייבר מאז תחילת המשבר, שכן עברייני המחשב מקבלים עם כפית של כסף, בין היתר בשל החקירות האפידמיולוגיות, מידע רגיש במיוחד על כל אחד מאיתנו העומד לרשותם למעשה ללא מאמץ רב, זאת מבלי שכלל נהיה מודעים לכך.
מהן למעשה עבירות סייבר?
ניתן לחלק את עבירות הסייבר לשלוש קטגוריות, המושפעות בעיקר מרמת התחכום הטכנולוגי ששימש לביצוע העבירות:
עבירות נגד מחשב – אלו הן עבירות מתוחכמות טכנולוגיות אשר אין להן קיום ללא המחשב. כדוגמת עבירות שונות לפי חוק המחשבים, התשנ”ה 991 : חדירה לחומרי מחשב ולמידע ממוחשב, הפרעה לפעילות מחשבים והחדרת תוכנה זדונית.
עבירות באמצעות מחשב – אלו הן עבירות שהגיעו מן המרחב הפיזי ולמעשה “הועתקו” אל המרחב הממוחשב. כדוגמת עבירות הונאה, סחיטה, זיופים, מרמה גניבת זהות, פורנוגרפיה ועוד.
עבירות מסתייעות מחשב – עבירות בהן המחשב שימש רק חלק משלבי ההכנה לביצוע העבירה בעולם הפיזי.
מה באשר להעמדה לדין של עברייני סייבר?
כאמור, קיים קושי בהעמדה לדין של עברייני סייבר, שכן אלו מסווים את פעולותיהם באמצעות שימוש ב”רשתות אפלות” המקשה על תפיסתם הפיזית. בשנים האחרונות אף הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות שמטרתה להתמודד עם הפשיעה והטרור במרחב הרשת.
כחלק מהניסיון לתפיסת עבריינים אלו, החלה מדינת ישראל בשנים האחרונות להפעיל “סוכנים” באתרים היושבים בשרתי מדינת ישראל בכלל, ובשרתים היושבים בחו”ל על מנת לתפוס את עברייני הרשת. פרקטיקה זו זכתה לכינוי “סוכן מדיח”, כלומר סוכן סמוי אשר מופעל על ידי המשטרה ובעזרת שכנוע או מתן הזדמנות בלבד, הוא מביא אדם לביצוע עבירה. יש להדגיש כי פרקטיקה זו מתייחסת בעיקר לקבוצת העבירות השנייה שהזכרנו לעיל “עבירות באמצעות מחשב”.
ניתן לטעון, בזהירות, כי פרקטיקה זו איננה ראויה שהרי ייתכן שהסוכן ידיח אדם לעבירה אדם אשר במצב דברים רגיל לא היה מבצע את העבירה. מעבר לכך, הפעלת סוכנים מדיחים באינטרנט לעולם לא תהיה דומה למרחב הפיזי, שכן במרחב הפיזי, מקובל כי פעילותו של הסוכן המדיח תהיה כלפי חשודים אשר יש בסיס ראייתי להעמידם לדין, או לחלופין כי קיימת ידיעה שאלו מבצעים פעילות עבריינית. להבדיל, במרחב המקוון, לרוב לא קיימת ידיעה בדבר זהות החשודים, על כן הפרקטיקה מאפשרת לרשות החוקרת לבצע מעין “דייג עבריינים” ברשת, ובעזרתה הרשות מייחלת לתפוס כל מה שיגיע לחכתה. הווה אומר, כי כך ייתכן והרשות החוקרת לא תתפוס את “הדגים הגדולים” אלא את “דגי הרקק”.
ואם נחשדת בעבירות מחשב וסייבר?
התשובה הינה חד משמעית – ישנה חשיבות יתרה לייצוג על ידי עורך דין בעל ידע וניסיון מקצועי במיוחד בתחום זה, כבר החל משלב החקירה המשטרתית. כאמור, עורך דין מיומן ידע למצוא את הכשלים הראייתיים ויצביע על הקושי בהעמדה לדין.
*סייעה בכישרון בהכנת המאמר: עו”ד סתיו הלפרין
*עורך דין פלילי יעקב שקלאר בעל משרד עו”ד עצמאי משנת 1995. למד כלכלה באוניברסיטת ת”א ומשפטים בבית הספר למשפטים במכללה למינהל. עו”ד יעקב שקלאר הינו עורך דין למשפט הפלילי, ומייצג בתיקים החמורים והקשים בתחום.
_________________
*אין בתוכן הכתבה משום ייעוץ מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתוכן הכתבה עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
