ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומשתלבת בחיי היום-יום, גם תהליכי גישור מסתייעים משמעותית בכלים מבוססי בינה מלאכותית (AI). בינה מלאכותית מאפשרת שיפור תהליכי גישור באמצעות ניתוח אובייקטיבי של נתונים, הצעת פתרונות יעילים, ושמירה על מסגרת נייטרלית במהלך הגישור. במאמר זה נבחן כיצד מתקיים גישור מבוסס AI, מהם יתרונותיו וחסרונותיו, ואילו תקנות ורגולציה חלות על השימוש בו בישראל ובעולם. יוער כבר בתחילת המאמר, כי בכל הליך גישור בו נעזרים בכלי בינה מלאכותית עולה הצורך במגשר אנושי לצורך קבלת ההחלטות. בסופו של דבר, ה-AI מספק הצעות ותובנות, אך קבלת ההחלטות נדרשת להתבצע בעזרת ובסיוע מגשר מקצועי. מגשר אנושי מסוגל לבחון את הפתרונות בעין ביקורתית, לשלב הבנה רגשית ולקבל החלטות המתחשבות בצרכים האישיים של הצדדים.

כיצד מתקיים גישור באמצעות בינה מלאכותית?

כמובן שכל מגשר בוחר את הדרך המתאימה לאופי הגישור ולנפשות הפועלות אבל בתמצית ניתן לומר כי בגישור מבוסס AI, הבינה המלאכותית מסייעת בתהליך על ידי ביצוע מספר משימות מרכזיות: איסוף וניתוח נתונים – כלי הבינה המלאכותית מנתחים תכתובות, מסמכים ונתונים רלוונטיים, תוך סריקת מידע שסופק על ידי הצדדים, ומזהים דפוסים ותובנות מרכזיות. זיהוי נקודות מחלוקת ואינטרסים-  ה-AI מזהה את עמדות הצדדים והאינטרסים שלהם, ומבצע ניתוח המבוסס על מקרי עבר ותבניות ניתוח קבועות. כך מתקבלות המלצות לפשרות שמבוססות על ניתוח אובייקטיבי. הצעת פתרונות מאוזנים – בהתאם למידע שנאסף, מערכת ה-AI מציעה חלופות לפשרה שהן הוגנות ומתואמות לעמדות ולצרכים של הצדדים. תיווך מסרים ושיפור התקשורת – ה-AI יכול לסייע לניסוח מסרים ולהציע שפה רגועה ומכבדת שתשמור על אווירה נייטרלית ותקשורת בונה והגישור ייערך מכוח חוק הגישור (תקנות בתי המשפט) וחוק הבוררות הכוללים עקרונות בסיסיים הנדרשים בתהליך גישור, כמו נייטרליות, שקיפות, והסכמה הדדית.

שימוש בכלי AI בגישור מחייב עמידה בעקרונות אלו, כאשר ה-AI פועל ככלי מסייע ולא כגורם מחליט. המגשר יבדוק ויוודא כי ה-AI מציע פתרונות הוגנים, מדויקים, ומבוססים היטב. המגשר ידאג ויוודא ויהיה אחראי לכך שה-AI לא ישפיע על תוצאות לא צודקות ולא יפגע באיזון או בנייטרליות בתהליך, זאת תוך מניעת הטיה: אחת הבעיות האתיות המשמעותיות בשימוש ב-AI היא אפשרות של הטיה, במיוחד אם הכלי מתבסס על נתונים היסטוריים. על המגשר לבדוק את הכלי ולוודא שהוא אינו נוטה להציע פתרונות שמפלים קבוצות מסוימות או מעדיפים צד מסוים בתהליך.

זכויות צדדים בגישור: על המערכת להבטיח שהזכויות של כל צד נשמרות בצורה שווה, ושאף צד לא מקבל עדיפות או פגיעה שלא על בסיס שוויוני. חובת המגשר לשמור על הגינות והוגנות לאורך כל התהליך.

יתרונות הליך גישור בסיוע כלי בינה מלאכותית

לגישור באמצעות כלי בינה מלאכותית מספר יתרונות שניתן להצביע עליהם בעת הנוכחית ובכללם: אובייקטיביות והפחתת תחושת הטיה – בגישור מסורתי, קיימת לעיתים תחושת הטיה של המגשר כלפי אחד מהצדדים יכולה להוביל לפגיעה באמון התהליך. עם AI, התהליך מבוסס על נתונים ואלגוריתמים ללא הטיה רגשית, ולכן מקטין את החשש של הצדדים מתחושת העדפה או הטיה. בנוסף ניתן לציין גם שקיפות והסבריות – כלים מבוססי AI יכולים להציג את התהליכים שלהם ואת הקריטריונים עליהם מתבססים הפתרונות המוצעים, באופן שקוף וברור לכל הצדדים. כך, ניתן לעקוב אחרי אופן קבלת ההחלטות ולהבין את ההמלצות בצורה ברורה וממוקדת, מה שתורם לאמון ההדדי.

זאת ועוד, חיסכון בזמן ועלויות – בניגוד לגישור מסורתי, שבו תהליך הניתוח והמשא ומתן עשוי להימשך זמן רב, כלים של AI מנתחים מידע בהיקף רחב ומציעים פתרונות במהירות. בכך הם חוסכים משאבים ומקצרים את משך תהליך הגישור, תוך שמירה על איכות התוצאה, שיפור התקשורת והפחתת לחצים רגשיים – AI יכול לסייע בניסוח תגובות ומסרים בצורה נייטרלית ומכבדת, שמפחיתה חיכוכים ומצמצמת עימותים במהלך הגישור. תכונה זו רלוונטית במיוחד במקרים רגישים, כמו גישור משפחתי, שבו חשוב למנוע מתחים וליצור תקשורת בונה.

חסרונות הליך גישור באמצעות כלי בינה מלאכותית

לגישור באמצעות בינה מלאכותית אפשר למצוא גם חסרונות וביניהם ניתן להזכיר: היעדר הבנה רגשית ורגישות אנושית – AI מתקשה לזהות רגשות והקשרים אישיים מורכבים, במיוחד כאשר ישנן סוגיות רגשיות עמוקות כמו בגישור משפחתי. לכן, ישנם מצבים בהם נדרשת הבנה עמוקה של המורכבות הרגשית והאישית, ש-AI לא תמיד מצליח להתמודד איתה כראוי.  הסיכון להטיה בעקבות נתונים היסטוריים – אלגוריתמים של AI מתבססים על נתוני עבר, ובמקרים מסוימים עלולים לשכפל הטיות שקיימות בנתונים עליהם הם מתבססים. לדוגמה, במקרים בהם קיים תיעוד היסטורי של החלטות לא הוגנות, AI עלול להציע פתרונות המושפעים מהטיות אלה. 3. תלות בתשתיות טכנולוגיות ותחזוקה – מערכות AI מחייבות תשתיות מחשוב מתקדמות, תחזוקה ועדכונים שוטפים. תקלות טכניות או חוסר גישה למשאבים טכנולוגיים עלולות להשפיע על מהימנות הפתרון ולהאט את התהליך.

יוער כי בכל הליך גישור בו נעזרים בכלי בינה מלאכותית עולה הצורך במגשר אנושי לצורך קבלת ההחלטות. בסופו של דבר, ה-AI מספק הצעות ותובנות, אך קבלת ההחלטות נדרשת להתבצע בעזרת ובסיוע מגשר מקצועי. מגשר אנושי מסוגל לבחון את הפתרונות בעין ביקורתית, לשלב הבנה רגשית ולקבל החלטות המתחשבות בצרכים האישיים של הצדדים.

אי אפשר לכתוב מאמר על כלי בינה מלאכותית ללא התייחסות לרגולציה החלה על גישור באמצעות AI ובכללם: 

1. הגנת הפרטיות – חוק הגנת הפרטיות בישראל – חוק הגנת הפרטיות והתקנות הקשורות אליו מחייבים את כל הצדדים לשמור על מידע אישי רגיש שמוזן למערכת ה-AI. יש להבטיח שפרטי הצדדים בגישור מוגנים על פי סטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע.

2. הסכמה מדעת ושקיפות (GDPR) – רגולציית ה-GDPR מחייבת כל כלי AI לפעול בשקיפות ולספק למשתמשים הסבר ברור על אופן פעולתו. הצדדים צריכים להסכים מדעת לשימוש ב-AI בתהליך הגישור ולהבין את מטרת השימוש במידע.

3. שמירה על עקרונות הגישור – גישור מבוסס AI צריך להתנהל בהתאם לעקרונות הגישור הרגילים בישראל – שמירה על ניטרליות, שקיפות, והגינות כלפי כל צד. המגשר אחראי לוודא שה-AI אינו משפיע לרעה על איזון התהליך.

5. הנחיות למניעת הטיה ופיקוח – על מערכות ה-AI לעבור בדיקות התאמה תקופתיות, ובמיוחד להבטיח שאין הטיה בתהליך ניתוח הנתונים. המגשר נדרש לבדוק את אמינות הכלים ולוודא שההמלצות המתקבלות אינן מפלות את אחד הצדדים על סמך נתוני עבר.
6. עמידה בתקני אבטחת מידע – מומלץ שמערכות גישור מבוססות AI יעמדו בתקן אבטחה אשר מבטיח אבטחת מידע ברמה גבוהה ושמירה על פרטיות הצדדים.גישור באמצעות כלי בינה מלאכותית מחייב אבטחה ושמירת מידע – יש לבדוק ולדאוג לכך שמערכות AI בהן נעזרים בגישור משתמשות בפרוטוקולים מחמירים של אבטחת מידע, שמסייעים להגן על פרטיות הצדדים ולשמור על סודיות המידע. כך, יוכלו הצדדים יכולים להרגיש  בטוחים יותר להעלות פרטים רגישים מבלי לחשוש שהמידע ידלוף.

לסיכום יאמר כי, ככל שהצדדים מעוניינים לשלב כלי בינה מלאכותית בהליך יש לזכור כי גישור בסיוע בינה מלאכותית מציע יתרונות רבים, כגון אובייקטיביות, יעילות, ושיפור התקשורת בין הצדדים, לצד אתגרים וחסרונות הנוגעים בהיעדר רגישות אנושית וסיכון להטיה בנתונים. רגולציה בתחום זה מתמקדת בעיקר בהגנה על פרטיות, שקיפות, ומניעת הטיות, במטרה להבטיח ש-AI יפעל ככלי עזר אובייקטיבי ומאוזן. עם התפתחות הכלים ועם התאמתם לתקנות קיימות, גישור מבוסס AI עשוי להפוך לכלי נפוץ ואפקטיבי יותר ביישוב סכסוכים. הכל לפי רצון הצדדים והסכמתם מדעת להליך יישוב הסכסוך באמצעות כלי בינה מלאכותית.

————————————-

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ו/או המלצה לגישור באמצעות כלי בינה מלאכותית. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה או תקנות. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

ט.ל.ח