You are currently viewing השפעת תיאוריות הבניית הטכנולוגיה על המשפט: שלוש אסכולות

השפעת תיאוריות הבניית הטכנולוגיה על המשפט: שלוש אסכולות

השפעת הטכנולוגיה על החברה ומערכת המשפט ניתנת להיחקר דרך שלוש גישות עיקריות: ההבניה החברתית (SCOT), הגישה הטכנולוגית והגישה הסביבתית (אקולוגית). כל אחת מהן מציעה תובנה ייחודית על האופן שבו טכנולוגיות מידע ותקשורת משפיעות עלינו, תוך שהיא תורמת להבנת תפקידו של המשפט בהסדרת טכנולוגיות חדשות. שילוב של שלוש הגישות מאפשר ראייה רחבה יותר, שעשויה וככל הראה מסייעת למחוקק לגבש רגולציה הוליסטית ומותאמת. בינה מלאכותית (AI) היא אחת הטכנולוגיות שמשפיעות באופן המובהק ביותר על החברה כיום, עם יישומים המתפרסים ממערכות המלצה ועד קבלת החלטות משפטיות. במאמר זה נשלב את תיאוריית ההבנייה החברתית של הטכנולוגיה (SCOT), הגישה הטכנולוגית והגישה האקולוגית כדי

“…שילוב שלוש הגישות מאפשר למחוקקים להתבונן בטכנולוגיה כמרכיב דינמי ורב-ממדי, כזה שמתפתח בתגובה לתנאים חברתיים, אך גם ככוח שמניע את החברה ואת הסביבה הפיזית…”.

להמחיש את ההשפעה ההולכת וגוברת של AI על מערכת המשפט והחקיקה.

הבניה חברתית של הטכנולוגיה (Social Construction of Technology – SCOT). לפי גישה זו, טכנולוגיות מתעצבות על פי השפעות ותפיסות חברתיות, ולא רק לפי התקדמות טכנולוגית עצמאית. קבוצות חברתיות שונות מעניקות לטכנולוגיה משמעויות ושימושים ייחודיים, ולכן עיצובה נובע מהאינטראקציה בין כוחות חברתיים, פוליטיים ותרבותיים.

הגישה הטכנולוגית (Technological Determinism), או הדטרמיניזם הטכנולוגי, יוחסה בעיקר לכתביו של החוקר הקנדי מרשל מקלוהן (Marshall McLuhan), שהסביר כיצד מדיה וטכנולוגיה הם כוחות מרכזיים שמעצבים את המבנה החברתי ואת ההתנהגות האנושית. לפי גישה זו, טכנולוגיות משפיעות באופן מהותי ובלתי נמנע על החברה, והתפתחותן מכתיבה במידה רבה את השינויים החברתיים.

הגישה האקולוגית-סביבתית (Ecological Approach) רואה בטכנולוגיה חלק ממערכת אקולוגית רחבה, שבה החברה, הטכנולוגיה והסביבה משפיעים זה על זה. גישה זו מדגישה כיצד טכנולוגיות מושפעות ומשפיעות על הסביבה האנושית והפיזית יחדיו.

הקשרים בין שלוש הגישות:

שלוש הגישות כרוכות זו בזו בכך שכל אחת מציעה זווית ייחודית לאופן שבו טכנולוגיה וחברה משפיעות זו על זו: SCOT והגישה הטכנולוגית מציעות הבנה משלימה: הראשונה רואה בטכנולוגיה תוצר של כוחות חברתיים, והשנייה רואה אותה ככוח עצמאי המשפיע על החברה. יחד, הן מספקות מסגרת הוליסטית המאפשרת להבין גם את האופן שבו החברה משפיעה על הטכנולוגיה וגם את השפעתה של הטכנולוגיה על החברה. הגישה האקולוגית משלבת את שתיהן, ומוסיפה לכך את ההקשר הסביבתי, שמדגיש כי אין להתעלם מהשפעת הטכנולוגיה על מערכות אקולוגיות רחבות יותר. שילוב שלוש הגישות מאפשר למחוקקים להתבונן בטכנולוגיה כמרכיב דינמי ורב-ממדי, כזה שמתפתח בתגובה לתנאים חברתיים, אך גם ככוח שמניע את החברה ואת הסביבה הפיזית.

עיצוב הטכנולוגיה – פרשנות של שלוש הגישות והשפעתן על המשפט

במונחים של עיצוב ופיתוח טכנולוגיה, כל אחת מהגישות מציעה פרספקטיבה שונה:

“…הגישה האקולוגית וההשפעות הסביבתיות של AI, הגישה האקולוגית רואה ב-AI חלק ממערכת אקולוגית טכנולוגית-חברתית רחבה יותר…”.

הגישה החברתית (SCOT) טוענת כי עיצוב הטכנולוגיה מונע על ידי תהליכים חברתיים וערכים קולקטיביים. לפי גישה זו, המשפט צריך להתאים את החקיקה כך שתשקף את הערכים החברתיים שבאים לידי ביטוי בטכנולוגיה מסוימת, לדוגמה, דגש על פרטיות בהקשר של רשתות חברתיות, שבהן המשתמשים מצפים למנגנוני פרטיות ברורים ומותאמים לערכים החברתיים של שקיפות והגנה.

הגישה הטכנולוגית מדגישה את הטכנולוגיה ככוח עצמאי אשר מניע את החברה, ומציעה שהמשפט יתאים את עצמו לקצב ההתפתחות שלה. בהתאם לגישה זו, החוק אינו צריך להכתיב ערכים מסוימים, אלא להעניק מסגרת שמאפשרת לטכנולוגיה לצמוח באופן חופשי, כגון חקיקה להגנת סייבר, המותאמת לצרכים שהתעוררו עקב התפתחות האינטרנט.

הגישה הסביבתית-אקולוגית רואה בטכנולוגיה חלק ממערכת רחבה יותר של אינטראקציה בין האדם, החברה והסביבה. במקרה של רגולציה סביבתית, חקיקה כמו חוקי קיימות ודיני סביבה נועדה להבטיח שטכנולוגיות חדשות יתפתחו תוך התחשבות בהשפעותיהן האקולוגיות, למשל מניעת פיתוחים עתירי אנרגיה באופן שיביא לשימוש לא מבוקר במשאבים.

יחסי הגומלין בין הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה לחברה והשפעתם המשפטית לפי שלוש הגישות

יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה (הבינה המלאכותית), החברה ומשפט מוכיחים כי הגישות שלובות האחת בשניה וזאת כדלקמן:

יישום גישת ההבנייה החברתית (SCOT) בהקשר של AI, גישה זו מציעה לראות את AI כתוצר חברתי, שבו קבוצות שונות – החל ממפתחים, דרך עורכי דין ועד הציבור הרחב – תופסות את הטכנולוגיה באופן שונה ומעניקות לה משמעויות מגוונות. משפטית, משמעות הדבר היא שניתן לעצב את החוקים באופן שיתחשב בערכים החברתיים הקשורים ל-AI. לדוגמה, בדיונים על יישום מערכות AI בבתי משפט, ישנה דרישה למנגנוני שקיפות שיבטיחו שהחלטות המערכת יהיו מובנות לציבור ושהן אינן מונעות מאפליה סמויה. כך ניתן לעצב את החקיקה באופן שמדגיש את ההיבטים האתיים והחברתיים של הטכנולוגיה.

השפעת הגישה הטכנולוגית על רגולציית AI, גישה זו רואה בבינה מלאכותית טכנולוגיה מתקדמת המניעה שינוי חברתי משמעותי, כך שהחקיקה צריכה להסתגל לצרכים שהיא יוצרת. ב-AI, השפעת הגישה ניכרת בכך שהמשפט צריך להתאים את עצמו להתקדמות המהירה של הכלים והיכולות, ולהסדיר את השימושים השונים שלה בהתאם לצרכים טכנולוגיים. לדוגמה, חוקי פרטיות וזכויות נתונים צריכים להתעדכן תדיר כדי להבטיח הגנה על זכויות האזרח, תוך התמודדות עם האתגרים שהבינה המלאכותית מציבה בפני חברות וממשלות.

הגישה האקולוגית וההשפעות הסביבתיות של AI, הגישה האקולוגית רואה ב-AI חלק ממערכת אקולוגית טכנולוגית-חברתית רחבה יותר, ומדגישה את הצורך בהתחשבות בהשלכות הסביבתיות של יישומי AI. תשתיות כמו ענני מידע ומערכות עיבוד מאגרי נתונים גדולים מצריכות משאבים רבים וצורכות אנרגיה משמעותית. על המחוקק לקחת בחשבון את השפעת ה-AI על קיימות וליצור מסגרת חוקית שתעודד פיתוחים יעילים יותר מבחינה אנרגטית.

“…שילוב שלוש הגישות מציע למערכת המשפט דרך רחבה ומאוזנת להתבונן בטכנולוגיה ולהתמודד עם אתגרי הרגולציה החדשים…”.

יישום גישות ההבניה, הטכנולוגית והאקולוגית בתחומי משפט שונים

ביישום פרקטי של שלוש הגישות, ניתן לזהות תפקידים ייחודיים של כל אחת בהתאמה לתחום משפטי מסוים:

הגישה החברתית מספקת בסיס להתמודדות עם שאלות אתיות וטכנולוגיות חדשות בדיני פרטיות ואחריות משפטית. כך, בדיני פרטיות בישראל, המחוקק שואף להתאים את החוק לערכים של שקיפות והגנה על פרטיות, מתוך הבנה שהשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית משתנה לפי ציפיות חברתיות.

הגישה הטכנולוגית תומכת בהגמשת דיני זכויות יוצרים בהתאם לצרכים החדשים שמכתיבה התקדמות הטכנולוגיה. כך למשל, ניתן למצוא בישראל התאמה של דיני זכויות יוצרים המתמקדים גם באינטרנט ובשימושים דיגיטליים מתקדמים, מתוך הבנה שהטכנולוגיה היא הכוח שמכתיב את הקצב.

הגישה הסביבתית- אקולוגית בוחנת את ההשפעות הסביבתיות של טכנולוגיות חדשות, ולכן המשפט נדרש להפעיל שיקול דעת סביבתי בתהליכי רגולציה – למשל, בתחום האנרגיה והסביבה. כך, חקיקה בתחום כריית מטבעות דיגיטליים וצריכת אנרגיה גבוהה, מטרתה להבטיח מניעת שימוש יתר במשאבים ולצמצם נזקים סביבתיים.

לסיכום, ניתן לומר כי, השפעת ה-AI על החברה והמשפט מצריכה גישה רב-תחומית, המשלבת בין הבנייה חברתית, גישה טכנולוגית וראייה אקולוגית. שילוב שלושת ההיבטים מספק פרספקטיבה רחבה יותר לחקיקה שתומכת בחדשנות ובפיתוח תוך שמירה על ערכים חברתיים וסביבתיים. בנוסף, שילוב שלוש הגישות מציע למערכת המשפט דרך רחבה ומאוזנת להתבונן בטכנולוגיה ולהתמודד עם אתגרי הרגולציה החדשים. הגישה החברתית מביאה את הצורך בהבנת הקשר החברתי, הגישה הטכנולוגית מספקת מסגרת להתאמת החקיקה להתפתחות מתמדת, והגישה הסביבתית מבקשת להבטיח שמירה על האיזון הסביבתי. יחד, גישות אלה מדגישות את החשיבות של חשיבה רחבה וגמישה בהתמודדות עם השפעות הטכנולוגיה על החברה והמשפט.

——————————————

*המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור פיתוחים טכנולוגיים חדשים. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

ט.ל.ח