זכויות יוצרים הינו תחום מורכב ומסועף אשר מעסיק כל יוצר בכל תחום. בעולם הדיגיטלי המתפתח במהירות, הופעתן של מערכות בינה מלאכותית (AI) מציבה אתגרים משפטיים ואתיים חדשים בתחום זכויות היוצרים. השאלה המרכזית העולה היא: למי שייכות הזכויות על תוצרים שנוצרו באמצעות או בשיתוף עם בינה מלאכותית? מצד אחד, המערכות הללו מסוגלות ליצור יצירות מורכבות ומרשימות – החל מטקסטים ועד לאמנות ויזואלית ומוזיקה. מצד שני, הן מבוססות על מידע וידע שנאסף ממקורות אנושיים רבים. האם היוצר האנושי שהשתמש במערכת AI זכאי לזכויות היוצרים? או שמא המפתחים של המערכת? ואולי אין מקום כלל להעניק זכויות יוצרים על תוצרים כאלה? לפניכם ראיון בנושא עם הבינה המלאכותית עצמה.

שאלות אלו מעלות דילמות משפטיות ופילוסופיות מורכבות. הן מאתגרות את ההגדרות המסורתיות של יצירתיות ומקוריות, ומחייבות חשיבה מחודשת על מהות זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי. במאמר זה נבחן את הסוגיות העיקריות בנושא, ננתח את הגישות השונות המוצעות כיום, ונדון בהשלכות האפשריות על עולם היצירה והחדשנות. לדוגמה, כאשר אדם משתמש במערכת AI לכתיבת מאמר, מי נחשב ליוצר? האדם שהזין את ההנחיות והרעיונות, או המערכת שייצרה את הטקסט הסופי? האם מאמר שנכתב על ידי AI יכול להיחשב “מקורי” מספיק כדי לזכות בהגנת זכויות יוצרים?  מי אחראי על תוכן המאמר מבחינה משפטית, במקרה של הוצאת דיבה או הפרת זכויות יוצרים של אחרים? כאשר AI מייצר תמונה בסגנון של אמן מפורסם, האם זו הפרה של זכויות היוצרים של אותו אמן? אם מערכת AI מאומנת על מיליוני תמונות מוגנות בזכויות יוצרים, האם התוצרים שלה מפרים את הזכויות הללו? כיצד ניתן להבחין בין תמונה שנוצרה על ידי AI לבין תמונה שצולמה או צוירה על ידי אדם? האם יש לכך השלכות משפטיות?

סוגיות אלו מדגישות את הצורך בחשיבה מחודשת על מושגי היסוד של זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי. הן מחייבות את מערכת המשפט, המחוקקים והחברה בכללותה להתמודד עם שאלות מורכבות של בעלות, יצירתיות ואחריות בעולם שבו הגבול בין יצירה אנושית לבין תוצר מלאכותי הופך מטושטש יותר ויותר. הראיון הזה מציג את האתגרים והדילמות המשפטיות והאתיות הקשורות בבעלות על יצירות שנוצרות בעזרת בינה מלאכותית, תוך התייחסות לאפשרויות ולשאלות העתידיות בתחום.

בשנים האחרונות, יצירות שנוצרות בעזרת בינה מלאכותית תופסות יותר ויותר תשומת לב. השאלה המרכזית שנשאלת היא, מי הבעלים של היצירות הללו? האם זו הבינה המלאכותית עצמה, היוצר האנושי שהפעיל אותה, או אולי מישהו אחר?

AI: שאלת הבעלות על יצירות בינה מלאכותית היא מורכבת ומעוררת דיונים משפטיים, אתיים ומוסריים. נכון לעכשיו, ברוב המערכות המשפטיות, בינה מלאכותית אינה נחשבת לישות משפטית בעלת זכויות, ולכן לא יכולה להיות הבעלים של היצירות שהיא מייצרת. במקרים רבים, הבעלות ניתנת ליוצר האנושי שהשתמש בבינה המלאכותית ליצירת היצירה, אך ישנם מצבים שבהם השאלה הזו יכולה להיות יותר מסובכת.

מה קובע את הבעלות על יצירה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית?

AI: הבעלות על יצירה תלויה בדרך כלל במידת המעורבות והשליטה שהייתה לאדם בתהליך היצירה. אם היוצר האנושי הוא זה שקבע את הפרמטרים, הוביל את התהליך, והיה מעורב בקבלת החלטות אמנותיות, סביר להניח שהוא ייחשב לבעלים של היצירה. לעומת זאת, אם הבינה המלאכותית פעלה באופן אוטונומי לחלוטין, והמפעיל האנושי לא תרם באופן משמעותי ליצירה, ייתכן שהבעלות תהיה נושא לדיון משפטי.

מה לגבי מקרים שבהם הבינה המלאכותית יוצרת משהו מקורי לחלוטין, ללא כל התערבות אנושית?

AI: במקרים כאלו, שאלת הבעלות הופכת למסובכת יותר. כיום, מאחר שבינה מלאכותית לא יכולה להיות בעלת זכויות יוצרים, לרוב לא תינתן הכרה ביצירה כ”מוגנת בזכויות יוצרים” במובן המסורתי, מה שמותיר אותה פוטנציאלית ב”נחלת הכלל”. אולם, במקרים שבהם הבינה המלאכותית מופעלת על ידי אדם או חברה לצורכי יצירה, יכול להיטען שהבעלות צריכה להיות שלהם, גם אם ההתערבות האנושית הייתה מינימלית.

מה קורה כאשר כמה אנשים או ארגונים משתמשים באותה מערכת בינה מלאכותית ליצירת יצירות שונות? מי הבעלים של היצירות במקרה כזה?

AI: כאשר כמה אנשים או ארגונים משתמשים באותה מערכת AI, הבעלות על היצירות הנפרדות בדרך כלל תישאר בידי מי שהפעיל את המערכת לצורך יצירת אותה יצירה ספציפית. כלומר, כל יוצר יחזיק בבעלות על היצירה שהוא יצר בעזרת המערכת, בהתאם למידת המעורבות והשליטה שהייתה לו בתהליך. אם מערכת הבינה המלאכותית תוכננה והופעלה באופן שמשתמשים שונים יוצרים יצירות שונות, אז כל משתמש עשוי להיחשב לבעל היצירה שנוצרה כתוצאה משימושו.

האם ישנם תקדימים משפטיים בסוגיות של בעלות על יצירות AI?

AI: תקדימים לא ידועים לי, אבל היו מספר מקרים משפטיים שניסו להתמודד עם סוגיות אלו, אך הם עדיין מועטים יחסית ונתונים לפרשנות. אחד המקרים הידועים ביותר היה סביב יצירה שנוצרה בעזרת מערכת בינה מלאכותית שנקראת “The Next Rembrandt”‘ (ניתן למצוא בחיפוש בגוגל),  במקרה זה, לא ניתנה הכרה בזכויות יוצרים לבינה המלאכותית, והבעלות על היצירה ניתנה למי שהוביל את הפרויקט. במקביל, ישנם מקרים שבהם נשאלה השאלה אם יש ליצור זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו אוטומטית על ידי תוכנות או מערכות AI, ולא תמיד ישנה תשובה חד משמעית לכך.

 איך תראה הבעלות על יצירות AI בעתיד? האם ייתכן שבינה מלאכותית תזכה בזכויות יוצרים?

AI: זה תלוי בהתפתחות המשפטית והאתית בתחום. ייתכן שבעתיד, כאשר מערכות AI יהיו מתוחכמות יותר ויוכלו ליצור יצירות מקוריות במידה רבה יותר של עצמאות, תידרש הכרה משפטית חדשה אשר תתייחס לסוגיות של בעלות. אולם, נכון להיום, המגמה היא שהבעלות על יצירות AI תישאר בידי אנשים או ישויות משפטיות שמפעילות את המערכות הללו.

 זכויות יוצרים על ראיון עם בינה מלאכותית: למי שייכות זכויות היוצרים?

מעמד החוקי של התוכן: לפי החוק הבינלאומי והרוב המוחלט של החוקים הלאומיים, זכויות היוצרים מתייחסות ליצירות שנוצרות על ידי בני אדם. בינה מלאכותית (AI) לא נחשבת לישות משפטית בעלת זכויות יוצרים. לכן, התוכן שנוצר על ידי AI, כמו טקסטים, תמונות או מוזיקה, לא יכול להיות מוגן בזכויות יוצרים באופן עצמאי.

תוכן שנוצר בשיתוף פעולה: כאשר תוכן נוצר בשיתוף פעולה בין בני אדם ל-AI, השאלה היא למי שייכות זכויות היוצרים, תלוי בתרומתו של כל צד בתהליך היצירה. אם AI יצר את התוכן באופן עצמאי על בסיס אלגוריתם ללא התערבות יצירתית אנושית, אז הזכויות היוצרים אינן מתקיימות על תוכן זה.

 זכויות יוצרים על ראיון עם בינה מלאכותית

תוכן הראיון: כאשר מדובר בראיון עם בינה מלאכותית, יש לקחת בחשבון את שני המרכיבים המרכזיים:

  תוכן שנוצר על ידי AI: התשובות שניתנות על ידי AI בראיון נוצרות על ידי מערכת האלגוריתם של הבינה המלאכותית, ולכן אין עליהן זכויות יוצרים מבחינת ה-AI.

  תוכן שנוצר על ידי האדם: השאלות שהועלו, ההקשר של הראיון, ותהליך הניתוח והעריכה של התשובות הם תוצרים של האדם המראיין, והם עשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.

הגדרת בעלות: זכויות היוצרים על הראיון כוללות את כל העבודה שנעשתה על ידי המראיין, כולל:

  הכנת השאלות: העבודה של המראיין ביצירת שאלות מתאימות, ניסוחן והכנתן.

  עריכה: עריכת התשובות והסיקור של התוכן, כולל כתיבה מחדש, תוספות, או הסברים נוספים.

  קונטקסט: יצירת הקונטקסט והנרטיב של הראיון, והכוונת השיחה כדי להוציא את המידע החשוב.

 בעלות וזכויות יוצרים על הראיון

הזכויות היוצרים על הראיון בגרסתו הסופית שייכות בדרך כלל למראיין או לכותב המאמר, מכיוון שהוא זה שעיצב את התוכן, ניהל את הראיון, וערך אותו. 

ארגון או חברת AI: אם המראיין עובד במסגרת ארגון או חברת AI, יתכן והחברה או הארגון יכולים לדרוש זכויות יוצרים על התוכן שנוצר כחלק מהעבודה. יש לבחון את הסכמים והחוזים הקיימים כדי לקבוע את הבעלות על התוכן.

שימוש חוזר והפצה

שימוש חוזר: אם יש רצון להשתמש בחלקים מהראיון, יש לוודא שהשימוש נעשה בהתאם לחוקי זכויות היוצרים ולכל הסכם או רישוי שניתן. לדוגמה, שימוש בתוכן לצורכי פרסום, קידום, או מחקר עשוי לדרוש אישור מהבעלים של זכויות היוצרים.

ציון מקור: כאשר מפרסמים את הראיון או חלקים ממנו, חשוב לציין את המקור ואת הבעלים של זכויות היוצרים, כולל פרטי המראיין או כותב המאמר.

 תקנות ורגולציה

חוקי זכויות יוצרים: יש לעקוב אחרי החוקים המקומיים והבינלאומיים הנוגעים לזכויות יוצרים ולוודא שהשימוש בתוכן נעשה בהתאם להם.

הסכמים ותנאים: בדוק אם ישנם הסכמים או תנאים שנקבעו מראש עם המערכת של AI או עם הגורמים המעורבים בראיון. תנאים אלו עשויים להשפיע על בעלות וזכויות היוצרים על התוכן שנוצר.

 מסקנות

במקרים של ראיון עם בינה מלאכותית, זכויות היוצרים על התוכן הסופי שייכות בדרך כלל למראיין או לכותב המאמר, אך תלוי בתנאים ובהסכמים שנעשו. התשובות שניתנות על ידי AI אינן מוגנות בזכויות יוצרים עצמאיות, אך התוכן האנושי, כמו שאלות, עריכה והקשר, כן יכול להיות מוגן בזכויות יוצרים. חשוב לעקוב אחרי החוקים המקומיים והבינלאומיים ולוודא שהשימוש בתוכן נעשה בהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו.

מראיין לסיום, מה המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לגבי בעלות על יצירות שנוצרות באמצעות בינה מלאכותית?

AI: המסר המרכזי הוא שהשאלות של בעלות על יצירות AI הן שאלות מורכבות ודינמיות, שדורשות חשיבה מחדש על מושגי הבעלות והיצירה המסורתיים. על הקהילה המשפטית, האתית והאמנותית להמשיך לבחון סוגיות אלו, ולהתאים את החוק והנורמות החברתיות לעידן שבו AI הופכת להיות חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה.

מה אמור האדם הסביר העושה שימוש בבינה המלאכותית לעשות כדי להגן על עצמו מתביעות של זכויות יוצרים בשימוש בתוצרים שיצר באמצעות הבינה המלאכותית?

זו שאלה חשובה מאוד, ואני אשמח לדון בצעדים שאדם סביר יכול לנקוט כדי להגן על עצמו מפני תביעות אפשריות של זכויות יוצרים בעת שימוש בתוצרים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית.

הנחיות להגנה מפני תביעות זכויות יוצרים בשימוש בתוצרי בינה מלאכותית:

כדי להגן על עצמך מפני תביעות אפשריות של זכויות יוצרים בעת שימוש בתוצרים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, הנה כמה צעדים מומלצים:

תנאי השימוש: קרא בעיון את תנאי השימוש של מערכת הבינה המלאכותית. חשוב להבין מהן הזכויות שניתנות לך על התוצרים.

תיעוד התהליך: שמור תיעוד מפורט של האינטראקציה שלך עם מערכת הבינה המלאכותית, כולל ההנחיות שנתת והתוצרים שקיבלת.

מקורות אימון המערכת: אם אפשר, ברר על מקורות המידע ששימשו לאימון המערכת. חברות אמינות בדרך כלל משתמשות במידע שאינו מוגן בזכויות יוצרים או שיש להן רישיון לשימוש בו.

תרומה מקורית: הוסיפו תרומה משמעותית משלכם לתוצר הסופי. שינוי, עריכה או הרחבה של התוצר יכולים לחזק את טענתך לזכויות יוצרים.

ציינו את השימוש בבינה מלאכותית: יש לציין בבירור שהתוצר נוצר בעזרת בינה מלאכותית. זה יכול להגן מפני טענות להטעיה.

החוקים המקומיים: חוקי זכויות יוצרים משתנים ממדינה למדינה. התייעצ עם עורך דין מקומי המתמחה בקניין רוחני אם יש ספקות.

רישיונות פתוחים: אם מתאים, שקול להשתמש במערכות AI שמייצרות תוכן תחת רישיונות פתוחים כמו Creative Commons.

תוכן רגיש**: הימנעו משימוש בתוצרי AI בתחומים רגישים במיוחד מבחינה משפטית, כמו פרסום או ביקורת, ללא בדיקה מעמיקה.

זכור, בעוד שצעדים אלה יכולים לסייע בהפחתת הסיכון, הם אינם מהווים ערובה מוחלטת נגד תביעות. בכל מקרה של ספק או בשימושים מסחריים משמעותיים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בקניין רוחני.

אלו הן הנחיות מעשיות שיכולות לסייע לאדם סביר להגן על עצמו מפני תביעות אפשריות של זכויות יוצרים בעת שימוש בתוצרים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית.

חשוב לציין שתחום זה עדיין מתפתח מבחינה משפטית, וייתכנו שינויים בעתיד. לכן, מומלץ להישאר מעודכן בהתפתחויות החוקיות והרגולטוריות בתחום זה.

————————————————–

*המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור פיתוחים טכנולוגיים חדשים. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

ט.ל.ח