הגשתם כתב תביעה, ביצעתם המצאה לפי הכללים הקבועים בחוק, (לפחות כך חשבתם), המתנתם לכתב הגנה מאת הצד השני אשר בושש להגיע, והחלטתם כי בשלה השעה להגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה? בית המשפט או בית הדין במקרה שיתואר דלקמן לא ייעתר בכל מצב לבקשתכם. פסק הדין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב-יפו, בפני כב’ הרשמת עידית צימרמן נדרש לבקשה וקבע כי, פסק דין בהיעדר הגנה יינתן רק במקרים בהם יהיה ברור, כי הצד שלא הגיש כתב הגנה עשה זאת תוך זלזול בוטה ותוך התעלמות מההליך המשפטי.
בדיון בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, שהתקיים בעניין תביעת מעסיק כנגד עובד לשעבר, עלה כי התובע הגיש תביעה, שעילתה העיקרית היא גניבה ממעסיק, בוצעה מסירה כמו גם הודעה על המסירה ומשבושש התבע להגיש כתב הגנה בחלוף המועד להגשת כתב ההגה, הגיש התובע בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה, על יסוד כתב התביעה בלבד.
ביצוע מסירה
כב’ בית הדין התייחס בהחלטתו בין היתר, לאופן בו בוצעה המסירה, להחלטה לפעול בהתאם לתקנת סעיף 43 (א) לפיה, “רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין.” (תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ”ב-1991 – מאגר נבו).
זאת ובנוסף התייחס כאמור בין היתר כב’ בית הדין, לתצהיר התובע לפיו המידע על הגניבה הובא לידיעתו לאחר עזיבת הנתבע, וזאת על ידי עובדיו, לעובדה כי בדרך מקרה הסתבר לכב’ בית המשפט, כי מתנהל בבית הדין הליך מקביל בו הנתבע תבע את התובע, אשר לא הוזכר בתביעה דנן.
בדיון והכרעה קבע כב’ בין הדין כי מלשון תקנה 43 (א) לעיל, רשאי בית הדין לדרוש הוכחה מלאה או חלקית מהתובע, הביא מהפסיקה את יישומה של הוראת התקנה המקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט 2018, וקבע כי מתן פסק דין בהיעדר הגנה שמור למקרים קיצוניים, ובהם זלזול בהליך המשפטי או התעלמות ממנו.
בהמשך לכך קבע כב’ בית הדין, כי בשל שני נימוקים עיקריים, הספק ביחס לשאלה האם בוצעה המצאה כדין, ובתוך כך השאלה, האם התובע פעל בתום לב לביצועה של ההמצאה על פי דין וכן קיומו של ההליך הנוסף התלוי ועומד בין הצדדים אשר הוזכר לעיל.
כבוד בית הדין המשיך וסקר ספרות בעניין מתן פסק דין בהיעדר הגנה, פסיקה תומכת וציטט מתקנות סדר דין אזרחי – התשע”ט 2018, (תקנה בדבר חובת מסירה אישית וניהול המשפט וחובת בעלי הדין.
“פסק דין בהיעדר הגנה – סמכות שברשות”
בסופו של יום דחה בית הדין את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה ופסק כדלקמן, “סמכות בית הדין ליתן פסק דין בהיעדר הגנה היא סמכות שברשות, והדבר נתון לשיקול דעתו. זאת ועוד, בית הדין רשאי אף לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו בטרם מתן פסק הדין.
ראוי שצעד זה, של מתן פסק דין בהעדר הגנה, יישמר רק לאותם מקרים קיצוניים…” (סע (ת”א) 48641-06-23 הראל יהודה נ’ WARUT SIRIBUT – מאגר נבו 02.06.2024)
——————————————
ס”ע 48641-06-23
02 יוני 2024
כב’ הרשמת עידית צימרמן
בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב-יפו
ט.ל.ח
הכותבת לא ייצגה בתיק.
המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתוכן המאמר עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. יש להיוועץ בעורך דין.
