הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס‘ 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ“ד-2023 התקבלה בקריאה שלישית וקובעת כי, “בטרם קבלת החלטה על חקירת ילדים שנפגעו או שהיו עדים לעבירות בנסיבות של מעשי טרור או פגיעת איבה שבוצעו בתקופה שמיום כ”ב בתשרי התשפ”ד 7 (באוקטובר ) 2023 עד תום שנה מיום תחילתו של החוק המוצע (להלן – התקופה הקובעת), יתייעץ הקצין הממונה על חקירת העבירה במשטרה עם חוקר ילדים אם לא יהיה מנוס ותידרש חקירת ילד, מוצע כי החקירה תיעשה על ידי חוקר ילדים במשרד הרווחה, כמפורט להלן, ולא על ידי המשטרה”.

בדברי ההסבר להצעת החוק מתוארת השבת הארורה ההיא, “בבוקר יום כ”ב בתשרי התשפ”ד  7 (באוקטובר ) 2023 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל (להלן – מתקפת הטרור) אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, ובמקביל שוגרו אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים כ־1,200 אזרחים וחיילים ישראלים ופצעו אלפים, למעלה מ־240 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת  עזה  וישנם  נעדרים רבים  שטרם  אותרו בקרב החטופים עשרות ילדים וילדות, וילדים וילדות אחרים היו עדים למעשי הרצח במהלך הלחימה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל עשרות רבות של מחבלים, אשר בנוגע לכמה עשרות מהם החל הליך חקירה פלילי, ובמקביל החלה מלאכת איסוף ראיות ועדויות כיום, הסמכות לחקירת ילדים בעבירות בקשר למעשה טרור ולפגיעת איבה נתונה למשטרת ישראל (למעט בעבירות מין)”.

עוד עולה מדברי ההסבר לחוק כי, “החוק  לתיקון   דיני   הראיות   (הגנת   ילדים,) התשט”ו 1955- (להלן – החוק,) מסדיר חקירות ילדים בעבירות חמורות, ובכלל זה עבירות מין ואלימות שונות החוק קובע כי ילדים עד גיל 14 ייחקרו בעבירות המנויות בתוספת לחוק בידי חוקרי ילדים במשרד הרווחה (ראו סעיף 4 לחוק) חוקרי הילדים הם עובדים סוציאליים הממונים בידי שר המשפטים, אשר קיבלו הכשרה לגביית עדות מילדים בעזרת שיטות המותאמות התפתחותית לצורכיהם הרגשיים, הנפשיים והקוגניטיביים של ילדים (ראו סעיף 3 לחוק) לחוקרי ילדים סמכות להחליט אם להתיר העדת הילד בבית המשפט במקרים שהותרה העדות, בסמכות חוקר הילדים לקבוע באילו תנאים יעיד הילד (ראו סעיף 2 לחוק) במקרים שבהם לא הותרה העדת הילד, תיעוד החקירה על ידי חוקר הילדים קביל כראייה בבית המשפט (ראו סעיף 9 לחוק) חקירת הילדים על ידי חוקרי ילדים נועדה אפוא להגן על שלומם הנפשי של הילדים ולמנוע מהם נזק נפשי נוסף כתוצאה מהחקירה”.

לאחר תיאור נוסח החוק הקיים מתואר עוד בדברי ההסבר כי, “התוספת לחוק כוללת את העבירות שעליהן החוק חל, ובכלל זה עבירות לפי סעיפים (329א)1() (חבלה בכוונה מחמירה שהיא פציעה או גרימת חבלה חמורה,) 333 (חבלה חמורה,) 334 (פציעה,) 335 (חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות,) 1צ,3 2צ,3 3צ,3 4צ,3 5צ,3 7צ3 (עבירות כלפי קטינים ומושגחים,) ,372 ,373 ,374 377 (עבירות פגיעה בחירות, קרי חטיפה,) 0ע3 (תקיפה הגורמת חבלה ממשית) ו־2ע3 (תקיפה בנסיבות מחמירות) לעניין עבירה לפי סעיף 0ע3 (תקיפה הגורמת חבלה ממשית,) לחוק העונשין, התשל”ז1977- (להלן – חוק העונשין,) והכול כאשר העבירה אינה בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה, והחשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד (ראו פרט (ו) בתוספת לחוק;) כמו כן התוספת כוללת עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג ו־305 (עבירות רצח, עבירות המתה וניסיון לרצח) לחוק העונשין, שלא בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה, אם בעת גביית העדות לילד לא מלאו 12 שנים והוא אינו החשוד בביצוע העבירה, או שלילד מלאו 12 שנים, והחשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד (ראו פרט (ז) בתוספת לחוק)ע כלומר כיום נסיבות של מעשי טרור מוחרגות מהחוק לעניין העבירות המפורטות לעיל, ורק חוקר משטרה, ולא חוקר ילדים, מוסמך לחקור ילדים בעבירות האמורות”.

דברי ההסבר ממשיכים ומפרטים כי, “בנסיבות אלה חקירתם של נפגעים באירועים כה קיצוניים באכזריותם היא מורכבת ביותר לנוכח מצבם הנפשי של הנפגעים, ואולם חקירת ילדים מורכבת אף יותר, וזאת בשל הנזק שעלול להיגרם לילדים כה צעירים מחקירה מעין זו ובהמשך במתן עדות בבית המשפט נגד מבצעי המעשים בשל הרצון להפחית בחקירות ילדים כדי לא לגרום להם נזק משני, נוסף על הנזק האדיר שנגרם להם כנפגעי עבירה וכעדים למעשי רצח וטרור, מוצע לקבוע בהצעת חוק זו שבטרם קבלת החלטה על חקירת ילדים שנפגעו או שהיו עדים לעבירות בנסיבות של מעשי טרור או פגיעת איבה שבוצעו בתקופה שמיום כ”ב בתשרי התשפ”ד 7 (באוקטובר) 2023 עד תום שנה מיום תחילתו של החוק המוצע (להלן – התקופה הקובעת,) יתייעץ הקצין הממונה על חקירת העבירה במשטרה עם חוקר ילדים אם לא יהיה מנוס ותידרש חקירת ילד, מוצע כי החקירה תיעשה על ידי חוקר ילדים במשרד הרווחה, כמפורט להלן, ולא על ידי המשטרה. סעיף 1  מוצע להוסיף את סעיף 4א1 לחוק, ולקבוע שהקצין הממונה על חקירת העבירה במשטרה יתייעץ עם חוקר ילדים, טרם הפנייתו של הילד לחקירת ילדים, וזאת לעניין העבירות המפורטות בפרטים (א) ו־(ח) לתוספת לחוק (שהן העבירות שכיום ניתן לחקור בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה, והעבירות הנוספות בהצעה זו, בפרט (ח) המוצע, שחוקר ילדים יהיה מוסמך גם בנסיבות אלה לחקור) – עבירות זנות ותועבה, עבירות מין, עבירות המתה, עבירות רצח, עבירת התעללות בקטין או חסר ישע שלא על ידי אחראי על קטין או חסר ישע, כהגדרתו בחוק העונשין, ועבירות חטיפה – שבוצעו בתקופה הקובעת ובקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה, כאשר הילד אינו החשוד בביצוע העבירה. זאת, כדי לבחון את הצורך בחקירת הילד והאפשרות של הימנעות מחקירה במקרים שבהם ניתן להשיג ראיות בדרך אחרת, כדי לצמצם נזק משני לילד, ובייחוד כאשר חוקר ילדים סבור שטובת הילד היא שלא תתקיים בעניינו חקירה יובהר כי הסדר זה יחול על כל חקירה בעבירת טרור או פגיעת איבה שבוצעה במהלך התקופה הקובעת, היות שגם במקרים של ילדים עד גיל 14 שנפגעו או שהיו עדים למעשי טרור שלא במהלך מתקפת הטרור, ישנה חשיבות להפנות את החקירות ההכרחיות לגורמי המקצוע שהוכשרו לכך”.

דברי ההסבר מתייחסים גם לתקופת החוק, “מוצע להגדיר את התקופה הקובעת כך שהוראות החוק לעניין חקירת ילדים שנפגעו או שהיו עדים לעבירת טרור או פגיעת איבה, ימשיכו לחול אם העבירה בוצעה באותה תקופה גם אם חקירתם והעדתם בבתי המשפט תהיה  לאחר  התקופה  הקובעת  כך  יובטח  שהמלצות שהתקבלו על ידי חוקרי ילדים לעניין העדת הילדים כאמור יחולו גם לאחר התקופה הקובעת כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים, הממונה על החוק, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך בצו את התקופה הקובעת, אם נדרש, כדי לאפשר הסקת מסקנות לצורך בחינת הפיכת ההסדר להוראה קבועה”.

זאת ובנוסף, ב”סעיף 2  מוצע להוסיף את פרט (ח) בתוספת לחוק, ולקבוע שורה של עבירות שבעניינן מוסמך חוקר ילדים לחקור, אם בוצעו בתקופה הקובעת, בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה, ואם הילד אינו החשוד מדובר בעבירות המתה, עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע שלא על ידי אחראי על קטין או חסר ישע ועבירות חטיפה”.

דברי ההסבר מסתיימים בהתייחסות ל”השפעת החוק המוצע על זכויותיהם של ילדים, כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, הצעת החוק נועדה לצמצם אפשרות של פגיעה נוספת בילדים שנפגעו או שהיו עדים לעבירות בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה במהלך חקירתם זאת באמצעות התייעצות מקדימה עם גורם מקצוע טרם חקירתם, ואם הדבר נדרש – חקירה על ידי גורם מקצועי שהוכשר לכך”.

————————————————————————–

הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית.

הצ”ח הממשלה (מתשס”ג 10/2002) – 1683