הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירותים חיוניים), התשפ”ג-2023, הוגשה ביוזמת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי בחודש מאי 2023.

האם הצעת חוק זו היא בבחינת האור בקצה המנהרה, בכל הנוגע לסכסוכי עבודה, הגורמים לשביתות בשירותים החיוניים למשק?

בהצעת חוק שהונחה על שולחן יו”ר הכנסת והסגנים לאחרונה, מוצע כי שביתות בחברות המעניקות שירותים ציבוריים החיוניים למשק, תיאסר מכוח חוק וכי תוקם וועדת בוררות שתבחן ותכריע בסכסוכי העבודה שיתגלו בהם.

אם הצעת החוק אכן תתקבל, ישתנה האופן בו מתקבלות ההחלטות באשר לשביתה בחברות ובגופים, אשר מעניקים שירות ציבורי. 

הצעת החוק מבקשת לשנות את ההגדר בסעיף 37א 1. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי”ז–195 בהגדרה “שירותי ציבורי” ל”שירות חיוני” למשק, וכן להוסיף להגדרה שבהמשכו “שביתה או השבתה בלתי מוגנת”, את התיאור, “שביתה בשירות חיוני בלא שהתקיימה לגבי סכסוך העבודה בוררות כאמור בסעיף 37ו, שיתווסף לחוק.

מדברי ההסבר לחוק עולה כי, “מטרת חוק זה לצמצם ככל האפשר את השביתות בשירותים החיוניים במשק, המובילות לנזקים משמעותיים ולפגיעה חמורה בסדרי החיים התקינים במדינה. וכן למנוע אפשרות של שימוש פוליטי בשביתות בשירותים חיוניים.  על פי הצעת החוק, שביתה בשירותים אלה תיאסר בחוק וההכרעה בסכסוכי עבודה שיתגלו בהם תוכרע על ידי ועדת בוררות. הרכב הוועדה יכלול: שופט עליון בדימוס או נשיא בית הדין הארצי לעבודה כפי שיוחלט על ידי נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יו”ר הוועדה, נציב שירות המדינה או המעסיקים, ונציג ארגון העובדים היציג בשירות בו הוכרז סכסוך העבודה. גופים של בוררות מוסכמת נכשלו עד כה, שכן היו חסרים את החיוב להביא את הממשלה לבוררות. לכן מבקשת ההצעה לחייב את נציגי המעסיקים להגיע להליך של בוררות ולקבוע כי במידה והם אינם פועלים בתום לב על מנת להביא לסיום הסכסוך יורשו עובדי השירות החיוני לשבות והסכסוך יוכרע על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי”ז–1957. בכך יתומרצו נציגי המעסיקים להגיע לפשרה מוסכמת ומהירה שתביא לפתרון מקובל אשר יחסוך למשק המדינה את מחיר השביתה”.

לפיכך הוצע כי,  יבוצע תיקון סעיף 37א 1. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי”ז–1957 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 37א – ומתוך גוף ההצעה עולה כי בסעיף האמור יתבצעו התיקונים שלהלן:
(1) אחרי ההגדרה “שירות ציבורי” יבוא:
““שירות חיוני” – כל אחד מאלה:
(1) עבודה בשירותי הבריאות, למעט גוף שאינו בבעלות ציבורית, הפועל למטרות רווח, ונכלל ברשימה שקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
(2) עבודה בחברת החשמל לישראל;
(3) עבודה בחברת מקורות, במפעל מים כמשמעותו בסעיף 45 לחוק המים, התשי”ט–1959 , או בתאגיד מים כמשמעותו בחוק תאגידי מים וביוב, התשס”א–2001 ;
(4) עבודה בנמלי הים;
(5) עבודה בנמלי התעופה וברשות שדות התעופה;
(6) פעילות בתחבורה ציבורית;”;
(2) בהגדרה “שביתה או השבתה בלתי מוגנת”, אחרי פסקה (3) יבוא:
“(4) שביתה בשירות חיוני בלא שהתקיימה לגבי סכסוך העבודה בוררות כאמור בסעיף 37ו.”
הוספת סעיף 37ו 2. אחרי סעיף 37ה לחוק העיקרי יבוא:
“ועדת בוררים בשירות חיוני 37ו. (א) הוכרז סכסוך עבודה בשירות חיוני, תהיה ההכרעה בו מסורה בידי ועדת בוררים שבה יהיו חברים:
(1) שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, כפי שייקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציב שרות המדינה, או מי שהוסמך לכך על ידו, ואם הגוף השובת אינו מהשירות הציבורי – נציג המעסיקים;
(3) נציג ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר באותו שרות חיוני שבו הוכרז סכסוך העבודה.
(ב) סברה ועדת בוררים כי עניין הסכסוך אינו כלל ארצי, או בעל חשיבות עקרונית מיוחדת, רשאית היא למנות בורר יחיד להכריע בסכסוך, ויהיו לו סמכויות הוועדה האמורות לפי סעיף זה.
(ג) קבעה ועדת הבוררים כי נציג המעסיקים האמור בסעיף קטן (א)(2) נוהג בוועדת הבוררות בחוסר תום לב – רשאית היא להודיע על סיום הבוררות.
(ד) הוראות סעיפים 21 עד 29, 33 עד 34 ו-37 יחולו על ועדת בוררים לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.”

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/703/24; פ/77/25).

ט.ל.ח

לינק להצעת החוק:  פ/3295/25

הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י”ח באייר התשפ”ג (09.05.2023)