חרם חברתי. צירוף מילים שיכול לעורר חלחלה אצל כל הורה. חרם הוא כמו הרוצח השקט. כמו לחץ דם. הוא שם. בתוך חברת הילדים, בכתה, בהפסקה, בחצר, בשירותים, במסיבות יום ההולדת, ביציאה משותפת לסרט, בבילוי בפארק, בים. בכל המפגשים החברתיים הללו, יכול שיהיה ילד או ילדה, אשר לא הוזמנו אליהם ואם הגיעו בטעות כי חשבו שהם מוזמנים,סולקו בבושת פנים.
בכל המקומות הלכאורה מוגנים הללו, יכול להיות ילד אחד או ילדה אחת שסובלים מחרם חברתי – שעלול להיות הרוצח השקט. אבל הוא לא שקט, הוא זועק לשמים. רק שלא תמיד מישהו שומע.
הצעת החוק הזו חיונית והיתה צריכה לעבור כבר מזמן. חייב להתמנות בכל בית ספר מישהו, מבוגר אחראי שאפשר לפנות אליו, שיכול לטפל, לסייע לפרום את קשר השתיקה. כפי שמוצע בהצעת החוק החיונית הזו, הנושאת את השם, הצעת חוק פ/611/25 למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ”ג–2022.
חרם חברתי יכול להיות נידוי מקבוצת הילדים, וזאת תוך כדי השפלה, קללות, גידופים, סחיטה ואיומים, זריקת התיק מהחלון, גניבת הטלפון הסלולרי וניפוצו, לקיחת הסנדוויץ’ והשלכתו לפח, התעללות מילולית ופיזית עד כדי לינץ’ שהתרחש לאחרונה כנגד ילדה בת 14.
ילדים החווים חרם מגיבים באופן שונה. יש ילדים שיתכנסו בתוך עצמם ולא יספרו לאף אחד מה עובר עליהם ויש ילדים שיספרו הכל להורים ולמורים. אבל הטיפול בהיעדר חוק ברור בעניין, לא תמיד יעזור. בדרך כלל, הילדים המוחרמים הם אלה שיעזבו את הכתה או את בית הספר ויעתיקו אפילו את מקום מגוריהם. החרם מוביל לעיתים גם לעימות בין הורי הילדים. למעשה בית הספר עבור הילדים המוחרמים הופך להיות סביבה רעילה ואלימה.
ואם לא די בכך, מספר ילדים שחוו חרם החליטו לאחרונה לשים קץ לחייהם לאחר שלא הצליחו להתמודד עוד עם החרם שהוטל עליהם. המצב הזה חייב להיפסק. קולות ברשתות החברתיות קוראים להעניש את הילדים המחרימים, אבל בהיעדר חוק בעניין החרם, התוצאה כאמור בדרך כלל עזיבתו של הילד/ה המוחרמים. כאשר הילדים המחרימים אינם נענשים גם משום שלא תמיד ניתן להצביע עליהם בשל קשר של שתיקה בין הילדים שאינם “מפלילים” את חבריהם לחרם ובטח שלא את יוזמי החרם או המארגנים הפעילים.
הצעת חוק פ/611/25 למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ”ג–2022
הצעת החוק שיזמה בכנסת ה – 24, חברת הכנסת דאז מאי גולן (היום שרה לקידום מעמד האשה) והוגשה שוב על ידה לשולחן יו”ר הכנסת והשרים בכנסת ה – 25, ביום 19.12.2022, מציעה למנוע חרם חברתי בבתי ספר וזהו עיקרה:
“חרם חברתי” יוגדר כנידוי או דחייה של תלמיד על ידי לפחות שני תלמידים (להלן – תלמידים מחרימים), באמצעים שונים, לרבות הפצת מידע שקרי, ביוש, לעג או ביזוי, המביאים לבידודו של תלמיד ולהרחקתו מהמעגל החברתי בכיתה או בבית הספר.
מהצעת החוק עולה כי מנהל בית ספר ימנה, מבין עובדי החינוך בבית הספר, ממונה: עובד הוראה, יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי ושר החינוך יקבע תוכנית הכשרה ייעודית להתמודדות עם חרמות חברתיים בה ישתתף הממונה שיבחר, לפי ההוראות שקבע שר החינוך.
בנוסף עולה מהצעת החוק כי יוקם מוקד פניות ארצי שיתן מענה לילדים אשר מתנהל ננגדם חרם חברתי והמוקד יתן סיוע גם להוריהם. זאת ועוד תלמיד אשר נקבע על ידי מנהל/ת בית הספר בהתייעצות עם הממונה כי מתנהל נגדו חרם חברתי יהיה זכאי לסיוע פסיכולוגי.
הצעת החוק מבקשת להוסיף גם תיקון בחוק זכויות התלמיד התשס”א–2000 , לפיו בסעיף 4(ב), אחרי “מניעת אלימות והטיפול בה” יבוא “ומניעת חרם חברתי כהגדרתו בחוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התש”ף–2020 , ובדבר השעיה והרחקה לצמיתות של תלמידים מחרימים כהגדרתם באותו החוק”.
דברי ההסבר להצעת החוק
מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי, “מטרת הצעת החוק היא למנוע מהתלמידים, הילדים של כולנו, אותם אנו שולחים לבתי הספר, מלחוות תופעות קשות של נידוי והחרמה שהולכות ומתרבות כמו אש בשדה קוצים. התלמידים הם היקרים ביותר להוריהם, ובעקבות תופעות של חרם ונידוי עוברים פגיעה נפשית קשה ולעיתים גם פיזית, שמלווה אותם לכל חייהם. חלקם אף נאלצים לעבור בית ספר וחלקם להעתיק את מקום מגוריהם בעקבות התופעה, בזמן שהמחרימים ממשיכים לנהל שגרת חיים רגילה, למרות שהפעילו בריונות מילולית ופיזית.
מחובתנו למנוע את התופעה ולספק הגנה לתלמידים אשר עוברים חרם ונידוי הן במסגרת בית הספר והן ברשתות החברתיות השונות.
בהצעת חוק זו, מוצע להסדיר מינוי של ממונה בכל בית ספר שיהיה אחראי למניעת התופעה הקשה של נידוי וחרם חברתי, לקבוע בחוק מתן סיוע פסיכולוגי לילדים המוחרמים וליצור אפשרות של מענה זמין ואקטיבי לילדים המוחרמים ולהוריהם אשר נמצאים בחוסר ודאות כלפי ילדיהם היקרים להם מכול. בנוסף, מוצע להוסיף לסעיף בחוק זכויות התלמיד, התשס”א–2000, העוסק בעניין פרסום זכויות וחובות של תלמידי בתי הספר, הוראות בעניין מניעת התופעה של חרמות חברתיים והטיפול בה”.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מאי גולן (פ/2338/24).
הצעת החוק זהה לפ/2338/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
ט.ל.ח
