You are currently viewing סדרי דין כלליים: הגדרות

סדרי דין כלליים: הגדרות

חלק ב’ לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט – 2018, עוסק בסדרי דין כלליים.

חלק ב’ לתקנות סדר הדין האזרחי, בפרק ההגדרות, כולל הגדרות של מונחים מרכזיים המשמשים בניהול ההליך האזרחי בבית המשפט. להלן סיכום בתמצית של ההגדרות המרכזיות:

  1. בוררות וגישור – הליכים ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בהתאם לחוקים הנוגעים אליהם.
  2. דין זר – כל דין שאינו חל בישראל.
  3. הוצאות – כוללות שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות הקשורות להליך המשפטי.
  4. החלטה – כל פסק דין, פסק דין חלקי או כל החלטה אחרת המתקבלת בתיק.
  5. חוקי עזר רלוונטיים – מספר חוקים המשמשים כחוקים בסיסיים כגון חוק הבוררות, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק ההוצאה לפועל, חוק זכויות החולה ועוד.
  6. כתב טענות – המסמכים המוגשים על ידי הצדדים שמכילים את טענותיהם בהליך המשפטי.
  7. מנגנון חלופי ליישוב סכסוך – אמצעי ליישוב סכסוכים בהסכמה מחוץ לבית המשפט, כגון בוררות וגישור.
  8. מסמך – כל כתב במסגרת התקנות, כולל החלטות והזמנות לעדים.
  9. נכס – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות למיניהן.
  10. ערובה – סכום כסף או ערבות אחרת שמופקדים לשם הבטחת התחייבות כלשהי בהליך.
  11. פקודת הראיות – החוקים והתקנות המסדירים את הדרישות והקריטריונים להצגת ראיות בבית המשפט.
  12. פרטי התקשרות – פרטים כמו טלפון, פקס ודואר אלקטרוני להמצאת מסמכים.
  13. תביעות מיוחדות – קטגוריות שונות של תביעות, כגון תביעה לפינוי מושכר, תביעה בגין רשלנות רפואית, תביעות רכב ותביעות לפיצויים בגין נזק גוף.
  14. תצהיר – הצהרה בכתב לגבי אמיתות העובדות, שניתן לאמתה גם מחוץ לישראל בהתאם להסכמים בינלאומיים.
  15. תעודה ציבורית ותעודת עובד ציבור – מסמכים ציבוריים המוגדרים לפי פקודת הראיות.
  16. תקנות האגרות ותקנות המומחים – תקנות נלוות הקובעות את אגרות בתי המשפט ואת רשימת המומחים.

17.  “תביעת רכב – תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי;”  בנוסף, להגדרה “תובענה לפיצויים בשל נזק גוף”, התווסף מימד חוזי בנוסח הבא: “לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף;” (ציטוטי התקנות מתוך תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)

יצויין כי לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, “תצהיר שבכתב כראיה בדין. (א) מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
(ב) האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על-ידי אחד מאלה:
(1) שופט;
(2) דיין בבית דין דתי;
(3) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם;
(4) עורך-דין;
(5) ראש רשות מקומית;
(6) אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים.” (פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל”א-1971 – מאגר נבו).

ככל שהתצהיר ניתן מחוץ לישראל מפרטת התקנה, “לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה:
(1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
(2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1);
(3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה;
(4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל”ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה;” (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)

תקנות אלה קובעות את ההגדרות החשובות למונחים המשמשים בהליך המשפטי האזרחי, ומסייעות לייצר בהירות ואחידות בפרשנותם ובהחלתם של מושגים אלו במסגרת סדר הדין.

לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט – 2018 – מאגר נבו

בינה מלאכותית (AI) יכולה לסייע בצורה משמעותית בייעול ההליכים המשפטיים המוגדרים בחלק ב’ לתקנות סדר הדין האזרחי, במיוחד בניהול מידע והגדרות, על מנת ליצור סדר ודייקנות בתהליך. להלן מספר דרכים לייעול באמצעות AI:

1. ניהול מסמכים והתאמת הגדרות

  • זיהוי והשלמת מסמכים אוטומטית: AI יכולה לזהות מסמכים חסרים, לאמת הגדרות רלוונטיות ולהמליץ על מסמכים נדרשים. כך, ניתן להבטיח שכל מסמך חיוני כמו תצהיר, תעודת עובד ציבור או מסמכים הקשורים לחוקי עזר, מוגשים במדויק ובזמן.
  • עיבוד והגדרת מושגים: מערכות AI יכולות לנתח את הטקסטים המשפטיים ולהציע פירושים למונחים מקצועיים לפי התקנות. עורכי דין יכולים להיעזר במערכות AI כדי לוודא שהם משתמשים בהגדרות המדויקות המתאימות להליך הנדון.

2. אוטומציה של טיפול בתביעות מיוחדות

  • קטלוג וסיווג אוטומטי של תביעות: AI יכולה לסווג תביעות מיוחדות (כגון תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית או תביעות פינוי מושכר) באופן אוטומטי, תוך שימוש במידע המופיע בכתב הטענות. דבר זה יכול להקל על עורכי הדין והצוות המשפטי למקד את המידע הנדרש ולזהות את העקרונות המשפטיים והמסמכים הרלוונטיים במהירות.
  • הפקת טיוטות אוטומטיות: כלים מבוססי AI יכולים להפיק טיוטות ראשוניות למסמכים כמו כתבי טענות, בהתאם להוראות התקנות והדרישות הספציפיות לתביעה. כך ניתן לזרז את תהליך כתיבת המסמכים ולהפחית טעויות.

3. ניתוח והצעת ערובות מתאימות

  • המלצות ערובה בהתבסס על ניתוח מקרים קודמים: מערכות AI יכולות לנתח נתוני עבר ולהמליץ על סוגי ערובות המתאימות לפי התיק הנדון, כולל הפקדת כסף או ערבות צד שלישי. הדבר מאפשר לעורכי דין לקבל החלטות מבוססות ולשמור על תקינות ההליך.

4. אוטומציה של תקשורת והגשת מסמכים

  • מיכון של פרטי התקשרות והגשת מסמכים: מערכות AI יכולות לאסוף ולעדכן אוטומטית פרטי התקשרות של הצדדים בתיק, להבטיח שהמצאת המסמכים נעשית לפי דרישות החוק, ולהפחית טעויות בהגשה.
  • זיהוי והתרעה על פערים: מערכות AI יכולות לזהות פערים בנתונים הנדרשים להגשת מסמכים ולספק התרעות לעורך הדין, כדי להבטיח שההליך מתקיים על פי התקנות.

5. יעול תהליכי בוררות וגישור

  • זיהוי מנגנונים חלופיים מתאימים: AI יכולה להמליץ על דרכים לפתרון הסכסוך (כגון בוררות או גישור) לפי סוג התיק, מה שמאפשר לבתי משפט להמליץ לצדדים לפנות להליכי יישוב סכסוכים חלופיים ובכך לייעל את הטיפול בסכסוך ולחסוך במשאבים.

6. הפקת תובנות וניתוחי עומק

  • ניתוח טענות מקדמיות: מערכות AI יכולות לנתח את התיק ולהציע טענות מקדמיות אפשריות לסילוק התביעה על הסף, כך ניתן למקד את ההליך על מחלוקות מרכזיות ולהקטין את משך ההליך המשפטי.

באמצעות הכלים הללו, ניתן לנהל את ההליך האזרחי באופן יעיל, מסודר וממוקד יותר, תוך הפחתת זמן ועלויות, ויצירת תהליך מדויק יותר המסייע לעורכי דין למצות את האפשרויות המשפטיות ולהבטיח עמידה בתקנות.

 

_______

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.

ט.ל.ח