הסמכות העניינית קבועה בסעיפים 40 ו – 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, אשר מכוחם נקבע לאיזה בית משפט תוגש התביעה, שלום או מחוזי או לבתי המשפט הייחודיים. הבדיקה כוללת מספר שאלות ובכללן שאלת הסעד המבוקש, אשר תשובה עליהן מובילה לקביעת בית המשפט אליו נגיש את התביעה. ככל שנהיה מדוייקים בתשובה עליהן, כך בית המשפט אליו נגיש את התביעה יהיה מדוייק יותר, ונמנע מהעלאת טענות מקדמיות בשל חוסר סמכות עניינית.

מסעיף *51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, עולה, כי בית משפט השלום ידון בעבירות אשר העונש עליהן הוא קנס בלבד או עונש בדרך של מאסר לתקופה של עד שבע שנים. זאת למעט בעבירות המפורטות בחוק בתי המשפט בסעיף 51 שלהלן,  *”בית משפט שלום ידון באלה: “1)   (א)   עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א’ של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי *חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב’ או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע”ד-2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס”ג-2003; (ב)  עבירות המנויות בחלק ב’ לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.” (ראו הפניות לחוקים אלה בתחתית המאמר).

בתביעות אזרחיות

אם התביעה היא על סכום שאינו עולה על שניים וחצי מיליון שקלים, היא תוגש לבית משפט השלום. אם הסכום עולה על שניים וחצי מיליון שקלים, התביעה תוגש לבית המשפט המחוזי. אם התביעה עוסקת בענייני מקרקעין, יש לבדוק אם נושא התביעה הינו חלוקה, שימוש, חזקה ונגזרותיהם כמו למשל, סילוק, פירוק שיתוף, חלוקת שימוש, הסגת גבול, התביעה תוגש לבית משפט השלום. כל יתר התביעות במקרקעין ובהן למשל בעלות, שכירות  – חכירה לדורות, משכנתא ודומיהן תוגשנה לבית משפט המחוזי שלו יש סמכות שיורית לדון בעניינים אלו. זאת כפי שעולה מהמשך לשון סע’ 51 לחוק בתי המשפט, *”(2)   תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין; (3)   תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;”

כאשר “מתערבבים סעדים”. למשל, תביעה לבעלות ופיצוי כספי מפצלים סעדים, וכאשר מבקשים לתבוע שני סעדים במקרקעין שכל אחד מהם שייך במהותו לבית משפט אחר, הולך הטפל אחר העיקר.

באשר לתביעה שכנגד עולה מסעיף 51 (4) לחוק בתי המשפט, *”תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;

תביעות  בעניני משפחה כמשמעותם ב*****חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ”ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).”

מ*סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, עולה כי, בית משפט מחוזי ידון בכל עניין פלילי או אזרחי שאינו בסמכות בית משפט השלום. באשר לתביעה שכנגד בתחום האזרחי, מוסמך בית משפט מחוזי לדון אף אם נמצאת בסמכותו העניינית של בית משפט שלום אם התביעה הינה באותו נושא ובאותן נסיבות. היה והתביעה עוסקת בענייני משפחה רשאי להעבירה לבית משפט לענייני משפחה שבאיזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד אף ללא קשר לשוויה, אם לדעת בית המשפט עולים שיקולי הצדק והתועלת על פגיעה בעניינו של אדם אחר אשר הוא צד לתובענה. באשר לתביעה שכנגד בעניין כלכלי, ובית המשפט ראה כי חלקו בתביעות משמעותי רשאי הוא להעביר  את כל התביעות למחלקה הכלכלית. באשר לתביעות בעניין קניין רוחני, ידון בית המשפט המחוזי בתביעות כרוכות שלא ניתן לכמתן, גם אם סכומן נמוך משניים וחצי מליון ש”ח.

מבחן הסעד

יש לזכור, כי מבחן הסעד הוא שקובע את הסמכות העניינית, וכי הצדדים אינם רשאים להתנות עליה ולקבוע אחרת. בנוסף היה והסמכות העניינית אינה נתונה לבית המשפט אליו הוגשה התביעה, על הצד שכנגד להעלות טענת חוסר סמכות עניינית בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. יצויין כי ניתן להעלות טענת חוסר סמכות עניינית גם בשלב מאוחר יותר, אבל בית המשפט יהיה רשאי במצב כזה להטיל עליכם הוצאות, כפי שעולה מסעיפים 28, 29 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע”ט 2018, “העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה,
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
28. טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך.
טענות חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות,
תק’ (מס’ 2) תש”ף-2020
29. בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.” (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מאגר נבו)

בינה מלאכותית יכולה לתרום משמעותית בתהליך קביעת הסמכות העניינית בתביעות אזרחיות ופליליות. הנה מספר דרכים בהן AI יכולה לסייע בהבנת הסמכות לפי סעיפים 40 ו-51 לחוק בתי המשפט:

1. סיווג אוטומטי של תביעות לפי סוג וסעד מבוקש

• בחירת ערכאה מתאימה: AI יכולה לסייע בסיווג אוטומטי של סוגי תביעות, כגון תביעות בענייני מקרקעין, קניין רוחני, רשלנות רפואית וכו’. המערכת תוכל לזהות את הסעד המבוקש (לדוגמה, פיצוי כספי, חלוקת נכסים, זכויות קניין) ולהמליץ על הערכאה המתאימה (בית משפט השלום, המחוזי או בית משפט לענייני משפחה), בהתאם לסיווג הסעד.
• חישוב סכום התביעה: כלים מבוססי AI יכולים לסייע בחישוב מהיר ומדויק של סכום התביעה, כולל התחשבות בהצמדות, ריביות, והוצאות נוספות. בהתאם לסכום, AI תמליץ על הגשת התביעה לבית המשפט השלום (לסכומים מתחת ל-2.5 מיליון ש”ח) או המחוזי (לסכומים העולים על 2.5 מיליון ש”ח).

2. ניתוח תביעות עם סעדים מעורבים ותביעות שכנגד

• זיהוי סעדים עיקריים ומשניים: AI יכולה לנתח תביעות מעורבות שבהן יש מספר סעדים ולהציע לאיזה בית משפט יש להגיש את התביעה לפי הסעד העיקרי, תוך שמירה על העיקרון של “הטפל הולך אחר העיקר”.
• התאמת תביעה שכנגד: AI יכולה לזהות מקרים בהם התביעה שכנגד נובעת מאותן נסיבות של התביעה העיקרית ולספק המלצות בנוגע לערכאה המתאימה. במקרה של תביעה עם היבטים כלכליים משמעותיים, AI יכולה להמליץ על העברה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי.

3. מניעת טעויות בסמכות עניינית באמצעות ניתוח מדויק של חוקים ותקנות

• זיהוי חוסר סמכות עניינית: AI יכולה לאתר תיקים שבהם ישנה בעיה של חוסר סמכות עניינית או סמכות מקומית ולסייע לעורך הדין להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה כדי למנוע הוצאות מיותרות.
• ניתוח חוקי עזר וחריגים: AI יכולה לזהות חריגים והוראות מיוחדות, כגון תביעות הקשורות לתחום הקניין הרוחני או דיני תחרות, ולוודא שהן מוגשות לבית המשפט הנכון בהתאם לסעיף 51.

4. שיפור התנהלות משפטית באמצעות התרעות ומעקב

• התרעות על מועד העלאת טענות מקדמיות: AI יכולה להתריע בפני עורך הדין על הצורך להעלות טענת חוסר סמכות עניינית במועד הנכון, בהתאם לסעיפים 28 ו-29 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולהקטין את הסיכון להפסד כספי עקב טעות במועד הגשת טענות.
• ייעול והקטנת טעויות בהגשת תביעות: AI יכולה לזהות במהירות את הפרמטרים המרכזיים לקביעת סמכות עניינית ולספק הערכה האם בית המשפט בו מוגשת התביעה הוא בעל הסמכות המתאימה, ובכך למנוע העלאת טענות מקדמיות בשל חוסר סמכות.

באמצעות כלי AI אלו, עורכי דין יכולים לייעל את תהליך הגשת התביעות, להבטיח שהן מוגשות לערכאה הנכונה ולהפחית את הסיכוי לטענות מקדמיות שעלולות לעכב את ההליך המשפטי.

_____________________

חוקים ממאגר נבו המשובצים לעיל:

*חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984

**חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988

***פרק ב’ או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע”ד-2014

****סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס”ג-2003;

*****חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ”ה-1995

——————————–

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.

ט.ל.ח