פרק ח’ לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, מהווה נדבך מרכזי בניהול ההליך האזרחי במערכת המשפט הישראלית. פרק זה, העוסק בבקשות ורשימת בקשות, מעצב את האופן שבו צדדים להליך משפטי יכולים לפנות לבית המשפט בבקשות שונות במהלך ההתדיינות. כמו גם בקשה לעיכוב הליכים מכוח חוק הבוררות, (סע’ 5).
ההוראות המרכזיות בפרק ח’, מתמקדות בשני היבטים עיקריים: הגשת בקשות בכתב והשימוש ברשימת בקשות. הפרק מציג את התנאים להגשת בקשות, את הפרוצדורה הנדרשת, ואת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בהן.
המטרות העומדות בבסיס הוראות הפרק הן הניסיון ליצור איזון בין הצורך לאפשר לצדדים להעלות טענות ובקשות לבין השאיפה לייעל את ההליך המשפטי ולמנוע עיכובים מיותרים.
הפרק מתייחס כמובן גם לסמכויות בית המשפט בניהול הבקשות, לרבות האפשרות לדחות בקשות על הסף או להורות על איחוד דיונים בבקשות דומות ולהשלכות של אי-עמידה בהוראות הפרק, ואת האמצעים העומדים לרשות בית המשפט לאכיפתן. וזאת כדלקמן:
מגבלות על הגשת בקשות (סעיף 49):
לאחר הגשת כתב הטענות האחרון ולפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה, לא ניתן להגיש בקשות, למעט סוגי בקשות מסוימות הכוללות, בין השאר, בקשה לסעד זמני, גביית עדות מוקדמת, עיכוב הליכים, בדיקה על ידי מומחה, צירוף צד להליך, איחוד דיונים, תיקון כתבי טענות, פסלות שופט, פטור מהתייצבות, אישור הסדר פשרה, התליית מינוי מומחה ועוד. בקשות מסוגים מסוימים חייבות להיות מוגשות לא יאוחר מ-60 יום ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.
רשימת הבקשות (סעיפים 49(ג)-(ו)):
בעל דין חייב להגיש רשימה מסודרת של הבקשות בהן הוא מעוניין שבית המשפט ידון, לפחות 20 יום לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה. על כל בקשה לכלול את פרטי הטענות, הראיות, ותיאור אופן הדיון המבוקש. בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לכל בקשה תוך 14 יום מיום קבלת הרשימה. בית המשפט יכול להחליט על צורת הדיון בבקשות, אם יידונו בעל פה, בכתב, או דרך אחרת.
מועדי הגשת בקשות מיוחדות (סעיפים 49(ז)-(ח)):
בקשות שלא נכללו ברשימת הבקשות לא יתקבלו אלא באישור בית המשפט, זאת במידה ויש נימוקים סבירים לכך. בקשות שבית המשפט לא הורה על צורת הגשתן יוגשו בכתב.
הגשת בקשה בכתב והדיון בה (סעיף 50):
בקשות המוגשות בכתב צריכות לכלול פירוט הטיעונים, אסמכתאות, ותצהיר לאימות העובדות. אם בית המשפט סבור שאין צורך בתשובה, הוא עשוי לדחות את הבקשה באופן מיידי. במקרים אחרים, המשיב יכול להשיב בתוך 20 יום, בהתאם להוראות בית המשפט.
דיון בעל פה בבקשה (סעיף 51):
במקרה של דיון בעל פה, בית המשפט ייתן הוראות לגבי אופן הצגת הטענות, חקירת עדים, והגשת המסמכים. דיון זה נפתח על ידי המבקש, והמשיב רשאי להשיב לו.
הוצאות בקשה (סעיף 53):
בסיום כל בקשה, יחליט בית המשפט על הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, אלא אם יש טעמים מיוחדים.
קביעה בדין דבר פנייה לבית המשפט (סעיף 54):
בקשות בהן ניתן לפנות לבית המשפט שלא באמצעות כתב תביעה, יוגשו בכתב עם הוראות מסוימות, והמשיב רשאי להשיב להן תוך 20 יום.
פניות טכניות (סעיף 55):
פניות טכניות, כמו בקשות לשינוי מועדים, יוגשו לבית המשפט בצירוף עמדת הצד שכנגד. במקרים בהם לא ניתן לצרף עמדה, יש לציין את הסיבה.
יוער בעניין בקשה לעיכוב הליכים בסכסוך המוסכם לבוררות כי, כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט על סכסוך שהצדדים הסכימו למסור לבוררות, רשאי צד להסכם הבוררות לבקש לעכב את ההליכים. בית המשפט יעכב את הדיון בין הצדדים, בתנאי שהמבקש מוכן ומתחייב לפעול למימוש הבוררות ולהמשיכה. הבקשה לעיכוב יכולה להימסר במסגרת כתב ההגנה או במועד מוקדם יותר, אך עליה להיעשות לפני שהמבקש מתחיל לטעון לגופו של עניין בתיק. במקרים מיוחדים, בהם בית המשפט סבור כי יש סיבה לכך שהסכסוך יידון בבית המשפט ולא בבוררות, הוא רשאי להחליט שלא לעכב את ההליכים
כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע במימוש פרק הבקשות?
- ניהול ובקרת בקשות משפטיות:
מערכות מבוססות בינה מלאכותית יכולות לסייע בעקיבה אחר מועדים והגשה של בקשות על ידי יצירת התראות אוטומטיות והזנה אוטומטית של הבקשות השונות. כך, בעלי הדין יכולים להימנע מטעויות הנובעות ממועדי הגשה שונים ולהבטיח עמידה בלוחות הזמנים. - עיבוד ובדיקת בקשות לפי תוכן:
טכנולוגיות של עיבוד שפה טבעית (NLP) יכולות לסייע בסריקה וניתוח מהיר של הבקשות כדי לוודא שהן עומדות בדרישות הפורמט והיקף העמודים. מערכות AI יכולות גם לנתח את תוכן הבקשות כדי להמליץ על דחייה או המשך דיון בהן בהתאם לאופי הטענות והתקדימים המשפטיים הקיימים. - יצירת טיוטות בקשות ותגובות:
כלים מבוססי AI יכולים להציע טיוטות של בקשות או תגובות בהתאם לטענות והאסמכתאות הקיימות, דבר שמקל על עורכי דין וחוסך זמן בהכנת מסמכים בצורה נכונה ומובנית. - אוטומציה של פניות טכניות ודיונים פשוטים:
מערכת AI יכולה לטפל בפניות טכניות פשוטות, כמו שינויי מועדים, ולהציע אוטומציה של הליך זה כך שבית המשפט יקבל את כל המידע הנדרש בצורה מסודרת.
——————————————
מתוך תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט – 2018 – מאגר נבו.
קישורים – מאגר נבו:
————————————————-
אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.
ט.ל.ח
