פרק י’ עוסק בישיבות קדם-משפט אשר מתקיימות בבית המשפט ומטרתן לייעל את הדיון ולבדוק אפשרות לפשרה. בבית משפט השלום יקבעו עד 2 ישיבות קדם משפט ובבית משפט המחוזי תקבענה עד 3 ישיבות קדם משפט (בשאיפה), הכל כפי שמפורט בתקנות סדר דין אזרחי, תשעט-2018 (מאגר נבו) שלהלן:
“מועד לקיום קדם-משפט
61. (א)ישיבת קדם-המשפט תיקבע לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון.
(ב)בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו בעצמם; אם בעל הדין הוא תאגיד, רשות מקומית או המדינה – רשאי בית המשפט להורות על התייצבות נציג הבקיא בפרטי ההליך, ככל שיידרש.
(ג)בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם-משפט גם בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; בהליך שבו בעל דין איננו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט כאמור בהסכמתו בלבד.
(ד)דין אי-התייצבות בישיבת קדם-המשפט כדין אי-התייצבות בדיון.
הגשת רשימת עדים לקראת קדם-המשפט
62.התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספיק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה בלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם-המשפט יתברר העניין.
ישיבת קדם-המשפט וסמכות בית המשפט בקדם-משפט
63. (א)ככלל, ראוי שבית המשפט ישאף כי שלב קדם-המשפט לא יעלה על שתי ישיבות בבית משפט השלום ועל שלוש ישיבות בבית המשפט המחוזי.
(ב)בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין –
(1)להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;
(2)להורות על דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד;
(3)להורות אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב כאמור בתקנה 67;
(4)להורות על אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות;
(5)לפצל את הדיון ולתת כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;
(6)להורות על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;
(7)להורות על סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים ואת משך זמן החקירות וכן לקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת ואינה נדרשת;
(8)להורות על שמיעת עדות מוקדמת, עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או בהיוועדות חזותית וכן על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים;
(9)למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין;
(10)להורות לבעלי הדין להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל בעלי הדין;
(11)להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם;
(12)להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות;
(13)לתת סעד זמני;
(14)לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה;
(15)להורות לבעל הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;
(16)למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;
(17)להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
(ג)אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם-המשפט.
(ד)בישיבת קדם-המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.”
מתוך תקנות סדר דין אזרחי, תשע”ט-2018, מאגר נבו
________________________________________
אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו”ד.
ט.ל.ח
