ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר צלמון, לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001 הורתה על שחרורו המוקדם של משה איבגי בכפוף לתנאים. 

מההחלטה, “הגם שאיננו מקלים ראש בנזק שנגרם לנפגעות העבירה, לא ראינו לתת משקל מכריע לעמדת אותה נפגעת שבחרה להביע את עמדתה בעיקר משום שהעדפנו את המשך התהליך הטיפולי על פני המשך מאסר ללא טיפול משמעותי”.

כזכור, על משה איבגי הוטל מאסר למשך אחת-עשר חודשים בגין ביצוע עבירות מין כלפי שלוש נשים, שתיים מוכרות לו ואחת ללא היכרות מוקדמת. כן הושתו על האסיר מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננות בסך כולל של 40,000 ₪, שאין חולק ששולם. כך על פי ההחלטה. זאת ועוד,  מהחלטת ועדת השחרורים עולה כי, “…אין  חולק שמעשיו של האסיר מכוערים וראויים לכל גנאי, ואין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרתם במיוחד משום שבוצעו תוך ניצול מעמדו הרם בתעשיית הבידור והתרבות. מעשיו פגעו ללא ספק בזכות הנפגעות על גופן ועל זכותן לכבוד ולחירות… המסוכנות המינית של האסיר נבחנה לראשונה במהלך ניהול המשפט על ידי הגורם המקצועי (מב”ן) וכן על ידי שירות המבחן למבוגרים. מעריך המסוכנות התרשם אז … אשר מילדות זכה להאדרה ובהמשך להצלחה מהירה, דברים אשר כפי הנראה  תרמו לטשטוש גבולות מצדו ולהשלכת רצונותיו על הסביבה. לפי ההתרשמות, אין האסיר סובל מסטייה מינית. מסוכנותו המינית הוערכה נמוכה…”

עם זאת חברי הועדה הגיעו למסקנה כי, “האסיר עומד בתנאים שנקבעו בחוק וכי הוא ראוי לשחרור ומסוכנותו לשלום הציבור פחתה… מדובר באסיר שאינו צעיר אשר בעקבות חשיפת הפרשה הופסקה עבודתו בעולם הבידור ומאז מחוסר עבודה ומרוחק מנפגעות העבירה. התנהגות האסיר בין כותלי בית הסוהר תקינה וכאמור הוא מודה בביצוע העבירות, מביע חרטה עליהן ומגלה רצון להמשיך טיפול בקהילה.  מתחילת ההליך המשפטי השתלב האסיר במסגרת טיפול והמשיך בו במהלך המאסר. גורמי הטיפול התרשמו מהשינוי החיובי שחל בעמדותיו ובדרך התבוננותו על מעשיו כמו גם מנכונותו לרכוש כלים כדי להימנע מהתנהגות דומה בעתיד. המסוכנות המינית של האסיר הוערכה מהשלב הראשון בדרגה נמוכה, ולכן לא נזקק לטיפול ייעודי. הטיפול שעבר, החשיפה התקשורתית, הפגיעה במעמדו החברתי והמאסר מהווים – לדעת גורמי הטיפול – גורמים המפחיתים מסוכנות, כך שהסיכוי שהאסיר ישוב ויבצע עבירות דומות נמוך. על כך יש להוסיף כי הוכנה בעבורו תוכנית שיקום בקהילה המהווה המשך מהטיפול שעבר בין כותלי בית הסוהר. זאת ועוד, שחרור מוקדם צופה פני עתיד, כך שהדגש מושם בעיקר על התהליך שעבר האסיר בין כותלי בית הסוהר, התנהגותו ומידת המסוכנות לשלום הציבור…”

עוד נקבע בהחלטה, “הגם שאיננו מקלים ראש בנזק שנגרם לנפגעות העבירה, לא ראינו לתת משקל מכריע לעמדת אותה נפגעת שבחרה להביע את עמדתה בעיקר משום שהעדפנו את המשך התהליך הטיפולי על פני המשך מאסר ללא טיפול משמעותי”.

וש”ר 60181-10-21 איבגי(אסיר) נ’ מדינת ישראל

בפני: כב’ השופטת בדימוס  אריקה פריאל, חבר ועדה – עאטף טאטור,

עו”ס חבר ועדה – יוסף דיב דלקי, חינוך,  נציג שב”ס –  רס”מ אולג שרמן