מאת: קרן כהן, MA

מי לא משקר? קשה להאמין שיש מי שאינו משתמש באמצעי הפשוט הזה להתמודדות עם מצבים ש’אין לנו ראש’ להתמודד איתם. שקר זה קל ופשוט. אם כי, מסיבות שונות רבים לא יכבירו בשימוש בו, כי יש בהם אמונה ‘לשים על השולחן’ ולהתמודד עם השפעות האמת. יש מי שמורגלים לשקר כהתניה, מאחר וכך היו הדברים מעולם בסביבתם, כך ראו אותם, אז הם משקרים, והשקר הוא חלק מהם. כאשר שקרים הופכים לדרך חיים, כדרך להמנע מעימות או בכדי לקבל תשומת לב, או שניהם גם יחד, הבדיון הופך אמצעי הכרחי ליצירת קשר.
קרן כהן, “להסוואת אמת יש סיבות רבות ומגוונות, וכאשר חושבים עליהן אנו מבינים, ואף מצדיקים לעתים שימוש בשקר. יותר מכך, כהורים, כדאי שנשאל את עצמנו האם השקר שהילד שלנו עושה בו שימוש הוא חיקוי של הילד שלנו לשקרים שלנו? הבנה זו יכולה לעזור לנו לפתור כמה רעיונות שקשורים במצב מביך ומטריד שאנחנו ניצבים מולו. כבני זוג, רצוי שנביט על השקר בו עשה בן הזוג שימוש כביטוי לקשיים שאנחנו מכירים ביחסים בין שנינו”.

מה זה באמת שקר? שקר בפסיכולוגיה ובטיפול פסיכותרפיה הוא הסוואת כוונה. כאשר הכוונה שונה מהכיוון של התנהגות הילד או המבוגר, נוצרת סתירה ודו משמעות, שמתארות בעצם את זה שהילד או המבוגר מרגישים שאי אפשר להאמין באחרים. לאמת של הילד או המבוגר, כך הם למדו בעבר, אין מקום, האמת מבטאת קול פנימי, של מה נכון ומה לא נכון, ושל מה שהילד הזה אוהב ומה אינו אוהב ועוד. ללא טיפוח הקול הפנימי הזה לתינוק שיהפוך לילד לא יהיה מקום לבטא את האמת. דונלד ויניקוט, רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי, הצביע על מקומם של אמת ושקר בהתפתחות האנושית. השקר הוא מחבוא של האמיתי, ובכדי שהאמיתי יוכל לבוא לידי ביטוי, צריך להיות בטוח לילד ולמבוגר.

שקרים המבטאים את עולמו של האדם, משאירים עקבות: הם מותירים את האדם העושה שימוש בהסוואה חוסר נוחות, ובמקשיב, בבן השיח מותירות העקבות הרגשה שהדברים לא אמיתיים. למצב זה השפעות מגוונות, וביניהן תחושות פגיעה וכאב לבן השיח, רצון לתקן לערוך שינוי ולצמצם שימוש בשקר ועוד. כך או כך שקרים מפעילים אותנו, ומותירים תחושות חרטה עימן אנו מסתובבים. אנו חיים בעידן ובו שימוש בשקרים על ההשפעות שנגרמות מהם, מוכרים לכולנו. מבין האנשים שסובבים אותנו, יש מי שהבדיון והשקר הינם אמצעי לקבל הקלה נפשית. משמעות הדבר שיש מי שעושה שימוש בשקר כסינדרום נפשי לערפול האמת, וזאת לאור אמת גדולה עוד יותר: הצורך לקבל תשומת לב עבור עצמם או עבור הילדים בהם הוא מטפל. בעולם זה הבדיון הכרחי, אין דרך אחרת.

מהו תפקידנו כאשר ילדינו, בני זוגנו והיקרים לנו – בכל גיל – עושים שימוש בשקר? ראשית עלינו להבין עד כמה הכרחי עבורם השקר, ומהי מידת השליטה שלהם עליו. חשיבה על כך הכרחית כי זו הדרך בה אנו מסדרים לעצמנו את המחשבות, מארגנים את עצמנו, כדי שלא נפעל בכיוון הפוך לאמונה ולערכים החשובים לנו באמת. רבים מאיתנו מגיבים לשקר בעוצמתית לא פעם, בתגובה לשקר של בני זוג יש מי שייחפז להגיב, ואף לפעול דווקא בכיוונים שאינם מועדפים עלינו. גם כשהילד שלנו משקר, לא פעם, נרגיש תחושת אין מוצא, ייאוש או “כישלון בחינוך” שלו. מאחר ותגובותינו יהיו לרוב לא טובות ולא מועדפות, רצוי שנחשוב עליהן.

להסוואת אמת יש סיבות רבות ומגוונות, וכאשר חושבים עליהן אנו מבינים, ולעתים אף מצדיקים לעתים שימוש בשקר. יותר מכך, כהורים, כדאי שנשאל את עצמנו האם הילד שלנו מחקה אותנו, את השקרים שאנחנו נוהגים לשקר? הבנה זו יכולה לעזור לנו לפתור כמה רעיונות שקשורים במצב מביך ומטריד זה, מולו אנו ניצבים. כבני זוג, רצוי שנביט על השקר בו עשה בן הזוג שימוש, כביטוי לקשיים שאנחנו מכירים ביחסים בין שנינו, ולביטוי לעולם הפנימי שלנו, אותו רק אנחנו מכירים.

הדמיון בין מה שאני רואה לנגד עיניי ומרגישה מהילד שלי או מבן הזוג שלי הוא הדרך להבין את מצב הביש הזה, וגם הדרך לפתרון המצב. הכרה שלי בכך שהשימוש בהסוואה הוא תוצר של הבחירה המקדימה שלי, מבטא את זה שאני מקבלת את הילד שלי, ולכך שיש לי קבלה לשקר כאמצעי חברתי שכיח ויומיומי. ההכרה בדמיון בין הבחירה של אמא לבנה, של אב לביתו, ולבחירותיהם של בני זוג להסוות זה בפני זו, כל אלו מצביעים על דמיון ושוויון, נקודה טובה להתחיל לתקן ממנה.

קרן כהן, “ישנם מצבים המהווים ”קו אדום,” ועלינו להביע את זה, על מנת שלא להמשיך ביצירת מצבי קיצון, אם כמשתתפים במצבים הללו, ואם כמי שמקשיבים לכך מהקרובים אלינו”.

תפקידנו כהורים וכבני זוג הוא לבנות את ילדינו ולאפשר לבני זוגנו לפתח עצמי מלא ובריא. היבט זה בנפש שלנו ובו הגרעין של מי שאנחנו באמת. יש מי שיש להם פחות חיבור לעצמם בגלל סביבת התפתחות בראשית חייהם. היינץ קוהוט הצביע על שלושה רעיונות שבונים עצמי שלם, גם עבור מי שזכו לקבל הורים שעטפו אותם בילדותם, וגם עבור מי שעושים את צעדיהם להרגיש שלמים יותר בבגרותם. תפקוד יומיומי טוב, ותפקוד במצבי קיצון יכול להתאפשר כאשר רואים אותנו, ומכירים בנוכחותנו (נראות). בנוסף, אנו זקוקים שיראו את תרומתנו הראויה והמוערכת למצבים (הערצה). ההיבט השלישי לשלמות העצמי הוא להיות דומים, נפש לנפש, לדמות מוערכת על ידינו – כמו אם או אב מאמץ, אחות, סבתא או דודה – דמויות שילוו אותנו לאורך חיינו. לכן, נחתור להידמות למי שסביבנו (דמיון). בהיעדר דמיות כאלו נחוש שלימים פחות, ולפסיכותרפיה מקום חשוב בהגברת תחושת הבטחון שלנו בעולם, ובפיתוח האמת שלנו. שלושת ההיבטים גם יחד, נראות, הערצה ודמיון בונים עצמי שלם ובריא.

עולם האמת ועולם השקר הינם עולמות חשובים, ובנוסף לאלו עולם הכוונה שלנו וכיוון הדברים המועדפים לנו, חשוב לא פחות. בדברים שהבאתי כאן קיוויתי להצביע על כך שישנם אנשים הזקוקים לבדיון כדי לקבל את מה שחסר להם באופן מובנה וקבוע בנפשם, ולכן הם מתנהלים בדרך בה אנו חווים אותם. ישנם מצבים המהווים ”קו אדום,” ועלינו להביע את זה, על מנת שלא להמשיך ביצירת מצבי קיצון, אם כמשתתפים במצבים הללו, ואם כמי שמקשיבים לכך מהקרובים אלינו. פסיכותרפיסטים מיומנים יודעים לסייע לטפל במצבים שתוארו כאן, ומומלץ לפנות להיעזר בעת הצורך על מנת להרגיש הקלה ואיכות חיים טובה.

קרן כהן בסרטון הסבר על התנהלות עם ילד שמשקר:

—————————————————————————

הכותבת, קרן כהן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת במשפחות, ילדים ונוער, זוגות וקבוצות. עובדת בעמותת תמר לילדים בגיל הרך, וכן בקליניקה פרטית.

חוקרת זוגיות במסגרת “תכנית דוקטורט בתכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן”.

ליצירת קשר, 0545534600, קליניקה ברמת גן ובפתח תקווה.

———————————

רשימת מקורות

ויניקוט, ו. ד. (2019). עצמי אמיתי, עצמי כוזב, עם עובד.

קוהוט, ה. (2007). פסיכולוגיית-העצמי וחקר רוח האדם, הרהורים בגישה פסיכואנליטית חדשה. תולעת ספרים