חבורת עורכי/ות הדין מאחד המשרדים הגדולים יותר בתל אביב, נהגה לשבת לקפה באחד מבתי הקפה ההומים הפזורים סביב בית המשפט, לאחר דיונים בבית משפט ולעיתים גם ביניהם.

מכשירי הנייד שלהם הונחו על השולחן בין כוסות הקפה והקרואסונים שהזמינו, ומדי פעם הרימו אותם לגלול בפיד בפייסבוק, לענות להודעה או להיכנס לדואר האלקטרוני שלהם הפתוח במחשב ולבדוק הודעות.

היום שלהם היה עוד ארוך, דיון נוסף, חזרה למשרד וסיעור מוחין בנושא בקשת ערעור לעליון בנושא זכות הציבור לדעת אל מול צנעת הפרט. הם קמו ועזבו את המקום במהירות.

כל אותה עת הביט בעורכי הדין אדם שישב והחזיק בידיו עיתון הארץ, ועקב בעיניו אחרי המתרחש בשולחן עורכי הדין והיה נדמה כי הוא מחכה לשולחן שיתפנה.

כאשר עזבו את בית הקפה, ניגש האיש אל השולחן בו ישבו, ולהפתעתו גילה את מכשיר הנייד של אחד מעורכי הדין מכוסה במפית. הוא הביט ימינה ושמאלה ובהחלטה של רגע, עטף את מכשיר הנייד עם המפית והכניס את הנייד לכיסו. מכשיר הנייד של עורך הדין נעלם כלא היה. זאת על כל תיבות המייל הפתוחות בו, חשבון הפייסבוק והאינסטגראם. זאת ובנוסף בכדי להעצים את "הסאגה", המכשיר לא היה מאובטח בסיסמת כניסה, שכן היה מכשיר חדש ועורך הדין התמהמה בהגדרתה.

מיותר לציין כי מיילים מלקוחות נחשפו לעיניים זרות, עמוד הפייסבוק היה פרוץ בפני זר שיכול היה לעשות בו כרצונו. וחסיון עורך דין לקוח עמד למבחן. 7 דקות לאחר מכן, חזר בסערה עורך הדין כשהוא מסה לאתר את השולחן בו ישבו אבל השולחן כבר היה נקי וחיכה ללקוח הבא. כל ניסיון להבין מהיושבים בשולחנות הסמוכים מי לקח את הנייד לא צלח. לאחר כעשר דקות הצטרפו אליו חבריו של עורך הדין, אבל לא היה כבר סיכוי למצוא את הנייד והיה צריך לחשוב מה עושים מכאן.

רעידת אדמה – לא פחות

ד"ר שני רופא מתייחסת לאירוע המתואר כאל רעידת אדמה קולוסלית. השלכות האירוע עלולות להיות הרבה מעבר לפגיעה בפרטיותו של בעל המכשיר, ולעיתים בלתי הפיכות. במידה ובמכשיר הנייד של עורך הדין קיימת אופציה של שליטה מרחוק, ניתן מרגע הגילוי לנטרל את המכשיר, אך לא את הנזק.

כידוע, מכשירים סלולריים הינם מחשב לכל דבר ועניין, וכי מרבית עורכי הדין עושים שימוש בתוכנת המייל של ג'ימייל אשר בדרך כלל נותרת פתוחה במכשיר הנייד, ומשכך, מדובר בפצצה מתקתקת.

אציין כי מחובתנו כעורכי דין הינה פרטיותו המוחלטת של הלקוח, וכי חשיפת מידע מתוך תיבות הדוא"ל של ג'ימייל בעניינו של פלוני אלמוני יכולה להיות סופנית עבורו, ומרגע נפילת המכשיר "בשבי" העתקת המידע מתוך אל מחוץ שליטתו של עו"ד היא עניין של מה בכך.

סוגייה נוספת שיש לתת עליה את הדעת קשורה לאפליקציות המותקנות על מכשיר הנייד. כל אפליקציה בעת התקנתה מבקשת גישה לכל אנשי הקשר ואנו בקלות ובתמימות יש לומר מאשרים לה את הגישה, שכן ללא האישור האפליקציה לא תותקן.

מדרון חלקלק

באישור הגישה אנו מאפשרים למעשה גישה לאנשי הקשר שלנו, ומכאן מדובר ב"מדרון חלקלק", קרי יצירת קורלציה בין אנשי הקשר לבין הודעות הווצאפ, קל וחומר תכתובות הדוא"ל כאמור לעיל, מהווים שילוב המאמת את המידע, ופוגע בפרטיותם של לקוחות המשרד.

לא מיותר לציין כי כידוע, אם ובמידה ומידע זה זולג לידיים עוינות, הוא עלול להימכר בממון רב, ולעיתים לשמש כחרב פיפיות במסגרת ההליך המשפטי אותו מנהל עורך הדין.

ומשכך, המלצתי היא הקפידו על נעילת המכשיר בסיסמה חזקה, לרבות טביעת אצבע, הסירו אפליקציות בלתי שימושיות, וכן הקפידו על התקנת אפליקציה המאפשרת "השמדת" המכשיר מרחוק.

שלא תגידו שלא אמרתי!"

*האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש במאמר, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.

ד"ר שני רופא ושות' – משרד עורכי דין, לטיגציה אזרחית ופלילית.

לאתר של ד"ר שני רופא, עו"ד

ט.ל.ח