הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – התחייבות לקבלת טיפול), התש”ף–2020
בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א–1991.
מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי, בשנת 1996 תוקן החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א–1991, ונוספה לו האפשרות שבית המשפט יהיה רשאי להורות לאדם שהורשע באלימות כלפי בני משפחתו לעבור טיפול שיקומי בהתאם לתקופה ולתכנית שייקבעו על ידי בית המשפט. על אף עיגון האפשרות בחקיקה, ב-22 השנים שחלפו מאז התיקון הופנו רק עשרות בודדות של גברים אלימים לטיפול ולמרות שנפתחו תיקים רבים בגין אלימות במשפחה ולמרות שניתנו צווי ההגנה כנגד רבים מהגברים האלימים.
נוכח האמור, מוצע לשנות את סעיף החקיקה הרלוונטי כך שבמקרה של מתן צו הגנה כנגד אדם בשל אלימות כלפי משפחתו, יחויב אותו אדם לעבור טיפול שיקומי בהתאם לתקופה ולתכנית שייקבעו על ידי בית המשפט.
הניסיון של רשויות המדינה והגורמים הטיפוליים מעיד על כך שטיפול רגשי לגברים אלימים לעיתים קרובות מוכיח את עצמו כיעיל במניעת המשך האלימות ומהווה אלטרנטיבה ראויה וקלה ליישום בהרבה מהרחקת הצד הנפגע מהקהילה כדי להגן עליו מפני המשך האלימות.
על אף האמור, מחקרים מראים כי גברים אינם נוטים לפנות לטיפול מיוזמתם ולעיתים קרובות אף נרתעים מפנייה לטיפול בשל הבושה
שבפנייה לסיוע וחשש מתיוג חברתי כ”גבר אלים”. גורמים טיפוליים בקהילה כמשטרה ומערכות הרווחה אינן עושות די שימוש בכלי
הטיפולי לצורך טיפול במקרים של אלימות במשפחה.
מוצע כי תהיה חובה לקבל טיפול לאחר מתן צו הגנה ונוסף על כך מוצע כי הוראה על קבלת טיפול לא תהא וולונטרית אלא תהא מחייבת. על אף האמור, ייוותר לבית המשפט שיקול דעת שלא להורות על קבלת טיפול במקרים שבהם עולה כי המחויב על פי צו ההגנה אינו מתאים לטיפול.
********************************
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/5897/20).
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן
ג’אבר עסאקלה
איימן עודה
עופר כסיף
יוסף ג’בארין
———————————
הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט’ בסיוון התש”ף – 1.6.20
*מתוך אתר הכנסת
