בסוף השבוע התפרסם נוהל נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת אסתר חיות, בנושא טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם … הכל בכפוף לטובתו של הילד, מפני פגיעה בו על ידי הורה פוגעני.
הנוהל החדש שנכנס במסגרת הוראת שעה בבתי המשפט, העלה על סדר היום שוב את נושא הניכור ההורי, ובכתבה זו נאיר את הנושא מזווית אישית וטיפולית של איריס זאנטקרן יועצת זוגית ומשפחתית ומזווית משפטית של עו"ד מירית ענתבי, מומחית לדיני משפחה וחקיקה ועו"ד קרן הכהן, מומחית לדיני משפחה ומגשרת.
מהנוהל עולה כי, זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד, אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי המשפט כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים. לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינת טובתו של הילד. החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד. במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך להבטיח מוגנות ובטחון עבור הילד, מצד שני. אין בהוראות הנוהל כדי לגרוע מסמכות בתי המשפט לענייני משפחה, לרבות בסיוע מומחים וגורמי מקצוע טיפוליים, ליתן סעדים נחוצים להבטחת קשר רציף ותקין בין הורה לילדו בהתאם לסמכויות הנתונות לבתי המשפט לפי כל דין ולשמירה על קטין מפני פגיעה בו על ידי הורה פוגעני, הכל בכפוף לטובתו של הילד. כמו כן, מובהר כי אין בנוהל זה כדי לגרוע מהוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. מטרתו של נוהל זה היא לקבוע סדרי עבודה אחידים לבתי המשפט לענייני משפחה, אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת קשר בין הורים לילדיהם. זאת באמצעות קביעת דיון מהיר ושקילת מתן סעד זמני שיש בו לקדם את טובת הילד. הנוהל יכנס לתוקף ב 25/10/2020 לנוסח המלא של הנוהל הכנסו ללינק זה.
עו"ד מירית ענתבי, מומחית לדיני משפחה ולחקיקה, מתייחסת לנוהל החדש ואומרת, "הושלם הצעד הראשון במסע שהחל לפני שנים… הנוהל הארצי לטיפול בניכור הורי והבטחת קשר בין הורה לילדו שפורסם ע"י נשיאת בית המשפט העליון הוא תולדה של עמל רב שנים, של צוות משרדי ושלי. הכל החל באיש והאגדה כבוד השופט ארז שני, שהנהיג נוהל בתל אביב לטיפול בסרבנות קשר וניכור הורי; תוצר של מאבקים משפחתיים מורכבים והעדר חקיקה. כעורכת דין כ-25 שנים, ניהלתי תיקים מורכבים מאד, חקרתי בנושא בארץ וברחבי העולם לשם כתיבת הצעת חוק בנושא, ועדיין מבחינתי אלו התיקים הקשים ביותר, הכואבים ביותר – תיקי הורים שכולים לילדים חיים. בין אם זה אב מנוכר, אם מנוכרת או סבים וסבתות מנוכרים.
באחד המקרים אב קרוע מבנו נשכב על הרצפה באולם הדיונים ובכה בכי מרורים. לא הצלחתי לעצור בעד עצמי ובכיתי עמו לעיני השופט. בתיק זה השופט, אמנם, נתן החלטה אמיצה וביטל את תשלום מזונות הקטין, אולם עבר זמן רב מידי והניכור התעצם, והקשר בין האב לקטין נותק. זו דוגמא אחת, מיני רבות, לסיבה לעבודתי המאומצת למגר תופעה זו. אני פועלת מזה שנים לחקיקת חוק בנושא, ובמקביל כיו"ר (משותף) הועדה לניכור הורי ושוויון הורי בלשכת עורכי הדין פעלתי לגיבושו של הנוהל הארצי בבתי המשפט מול נשיאת בית המשפט העליון. עמלנו רבות והתוצאות לא איחרו לבוא.
הנוהל הוא צעד ראשון לקראת הפתרון המלא – שהוא העברת הצעת החוק בנושא, ובהמשך העברת יתר הצעות החוק שעניינן הורות שווה בעת פרידה, כמובן בכפוף לכל מקרה לגופו – רק שוויון מלא ימגר את סכסוכי המשפחה והתופעות שנלוות לזה – ניכור הורי, תלונות שווא ועוד חולות רעות. חובה להמשיך ולממש את המהפכה בדיני המשפחה שיזמתי בכנסת בשנת 2015 יחד עם שרים וחברי כנסת שעניינה בטובת ילדי ישראל, ואימוץ האמנות הבינלאומיות והחקיקה שמדינת ישראל מחוייבת בה.
עו"ד קרן הכהן, מומחית לדיני משפחה ומגשרת מוסיפה, "זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד, והיא מתיישבת עם עיקרון העל העומד בבסיס ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה, הוא עיקרון טובת הילד. במסגרת ההליכים המשפטיים, אנו נתקלים לא פעם, במקרים בהם ההורים מצויים בקונפליקט בעצימות גבוהה, תוך שההליך כולו רווי מטענים רגשיים ויצריים, הכוללים רגשות נקם, רצון להכאיב להתעמר, כאשר במקרים הקיצוניים שבהם, ההורים או אחד מהם עושה שימוש בילד, תוך פגיעה אנושה בילד ובזכויותיו.
מקרה הקיצון, אשר מצוי בכותרות בשנים האחרונות הוא "תופעת הניכור ההורי", במצבים אילו, פועל אחד ההורים, לניתוק חד צדדי של הילד מההורה השני, תוך הפעלת מניפולציות קשות ותוך חשיפת הילד לקונפליקט בין ההורים, כאשר ההורה המנכר לרוב מציג את עצמו כקורבן, ובתוך כך מסית את הילד כנגד ההורה השני, ובכך למעשה "מצדיק" את הניתוק החד צדדי, והניכור הקשה, עד כדי שלעיתים הילד בעצמו סבור כי "זכות הבחירה" לניתוק הקשר מסורה לו, ואין להורה המנכר כלל יד בדבר. אחד הקשיים הגדולים ביותר, בהתמודדות עם תופעת הניכור ההורי הינה מרכיב הזמן, וכמו שאנו עו"ד למשפחה קוראים "זמן ילד". לאורך השנים, כאשר אחד ההורים היה פוגע בזכות הקשר של הורה לילדו, לעיתים רבות מרגע הגשת הבקשה של ההורה המנוכר, ועד הטיפול בפועל על ידי בתי המשפט והגורמים המלווים האמונים על הנושא, יכולים היו לעבור חודשים רבים, בהם היה נגרם נזק כה רב לילד ולהורה המנוכר, נזק שהיה קשה מאד לתקן.
הנוהל החדש שפורסם השבוע, "נוהל טיפול בהליכים דחופים שעניינם פגיעה בקשר בין קטינים להוריהם" , הוא נוהל המהווה אבן דרך משמעותית וחשובה בתחום דיני המשפחה בישראל. חשוב להדגיש כי אין המדובר בנוהל ניכור הורי כפי שרבים טועים לחשוב, ואולם, הנוהל שפורסם, יש בו כדי לצמצם משמעותית את תופעת הניכור ההורי, שעה שהטיפול ממוקד ועוקר מהשורש, כל ניסיון של הורה להסית ילד כנגד הורהו או בכדי לפגוע בזכותו של כל ילד לקשר עם שני הוריו. הנוהל מתווה סדרי דין, אשר מחייבים את הערכאה השיפוטית ליתן מענה ראשוני ומיידי, ובמקרים דחופים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה בקשר של הורה לילד, על רקע הסכסוך המשפחתי, לקבוע דיון דחוף עם הצדדים עד 14 יום מרגע הגשת הבקשה.
כעו"ד העוסקת בדיני המשפחה, שהם דיני נפשות, המדובר בבשורה של ממש, אשר יכולה להוות שינוי משמעותי בניהול ההליכים ובעיקר בצמצום הפגיעה בילדים, אשר במקרים רבים משלמים את המחיר הכבד של פרידת ההורים ופירוק המשפחה, שינוי שלעצמו אינו שינוי קל לכל ילד".
איריס זאנטקרן, יועצת זוגית ומשפחתית, מתייחסת לניכור ההורי מזווית ראיה אחרת כאשר הניסיון האישי שלה, מאפשר לתת זווית ראיה אחרת לנושא הניכור ההורי שלו פנים רבות, "בגיל 20 הוריי התגרשו אחרי מסע ארוך ומתיש, אפשר להכניס את הגרושים שלהם למחלקת הגרושים המכוערים. אבא שלי הלך עם האישה האחרת השאיר אחריו אדמה חרוכה אמא שבורה וארבעה ילדים מדהימים אני הבכורה. זהו, הוא ניתק את הקשר בלי אף מילה, אף הסבר אף מבט נוסף. אמא שלי נשארה וגידלה אותנו לתפארת לגמרי לבד. כעבור 20 שנות שתיקה הגיעה אלינו הידיעה שהוא חולה סופני, אחותי ניסתה ליצור קשר כדי לראות אותו והוא סרב. ככה הוא נפטר כשאישתו וילדיו החדשים שלו לצידו. כולנו התאבלנו עליו ביחד ולבד. כשאבא נוטש הוא משאיר אחריו כאב שלעולם לא עוזב גם אחרי שאנחנו בעצמנו הופכים להורים. הכאב אפילו מתחדד כשהופכים להורים, אז מבינים מה זה לאהוב את הילד שלך, ושוב עולה כאב מחודד אך יכול להיות שאבא שלי וויתר עליי? עצם הידיעה שהוא גר באותה העיר ולא רוצה אותך את הילדה שלו זה כאב, זה חור בלב, זה גורם לך כילד לאבד אמון בעולם, וגם בעצמך. היה לנו מזל שיש לנו אמא חזקה ואנחנו האחים שלי ואחותי היינו מגובשים ואחד בשביל השני. גדלנו התפתחנו חיתנו אחד את השני, אמא שלי חינכה אותנו מגיל אפס שאחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד, ככה אנחנו עד היום. יחד עם זאת תמיד נשאר חור כואב בלב, שוב ושוב עולה השאלה למה? למה וויתרת ככה על הילדים שלך?
היום אני יועצת זוגית ומשפחתית, מדריכת הורים, מתמחה ביעוץ למשפחות בפרק ב׳. בעבודתי אני שמה לי כמשימה עליונה לשקף ולהשמיע להורים את קולם של הילדים. הילדים לא בוחרים להתגרש, הם לא בוחרים להתחלק בין שני בתים, הם נקלעו למציאות הזו. אני מעבירה להורים עד כמה חשוב לשמור על ליבם של הילדים ולא להרעיל אותו, כמה חשוב להיות נוכחים בחייהם, מה המחיר שילד משלם בליבו ובנפשו כשאחד ההורים נפקד מחייו. אני שוב ושוב פוגשת הורים שמאוד עסוקים במאבק, בשבר האישי שלהם, בקושי הכלכלי, בנקמה ולא רואים את ליבם של הילדים. אני תמיד אומרת אתם צריכים לאהוב את הילד שלכם יותר משאתם שונאים את הגרוש/ה שלכם".
עו”ד מירית ענתבי, מומחית בדיני משפחה וחקיקה, מייסדת מרכז ״עמית״ לגישור ובוררות, יו”ר פורום כנסת וחקיקה ויו”ר ועדה ארצית לניכור הורי וסרבנות קשר בלשכת עורכי הדין וממונה מטעם ראש עיריית ראשון לציון בוועדה לזכויות הילד.
*עו"ד קרן הכהן היא מגשרת ומתמחה בדיני משפחה
*איריס זאנטקרן היא יועצת זוגית ומשפחתית
לעמוד הפייסבוק של איריס זאנטקרן יועצת זוגית ומשפחתית
