בסוף השבוע האחרון הוכיחה שוב הרשת החברתית, שהיא חזקה יותר מכל בית משפט ומכל החלטה וכל פסק דין. ההחלטה של השופט ג’ורג’ אמוראי בבית המשפט בבאר שבע , שקיבל את עמדת הגבר שפצע את אשתו אנושות לנגד עיני הוריה, שהיו עימם בשיחת זום, אסר לפרסם את שמו ובתוך כך האריך את מעצרו. זאת למרות בקשת המשטרה והתקשורת לפרסם את שמו, ועל אף אישורה לכאורה של אשתו שניצלה בנס מהלינץ’. ההחלטה הזו שלא לפרסם את שמו עוררה סערה ברשתות החברתיות.
כוחה של הרשת החברתית מוכח כל פעם מחדש בכל נושא. חזקת החפות מתכופפת כהרף עין אל מול זכות הציבור לדעת – כפי שדורש הציבור החי והבועט ברשתות החברתיות. לא עוד סיסמאות, אין עוד סבלנות למאזן הזה של חזקת החפות מול זכות הציבור לדעת. יש כאן אלימות של גבר כנגד אשתו אל מול עיניו של בנם הקטן. יש כאן אמת אחת והיא טראגית. ההחלטה לא לחשוף את שמו של החשוד במעשה המזעזע הזה הפכה את הקערה על פיה. תוך זמן קצר, החלו קבוצות פייסבוק לפרסם את שמו ותמונתו של החשוד במעשה. הוא כבר לא חשוד, הוא אשם. הוא ישלם את המחיר. לא עוד סבלנות. זהו – הגולשים הורידו את הכפפות. בית המשפט טעה לדעת הציבור? הרשתות החברתיות כבר יעשו את הצדק – לפחות על פיהן.
ולמרות הכל – כולל הכל – יש כמה צדדים לכל סיפור – טראגי ככל שיהיה ולא מדובר כאן על אשם לא אשם. בסיפור הזה – המטלטל הבלתי נתפס – יש גם הורים של החשוד ובנו של החשוד ומשפחה שלמה שחייה התהפכו. יש מעבר – יש עוד נימוקים. ברור שהשופט לא התייחס לטענה של החשוד ששמו והמוניטין שלו שצבר בעשרות השנים שחלפו יפגעו.
עו”ד מירית ענתבי, מומחית לדיני משפחה וחקיקה, סגנית יו”ר פורום פלילי ארצי בלשכת עורכי הדין, מנסה להתייחס לנקודות מבט נוספות בסיפור הטראגי הזה, “אלימות במשפחה חייבת לזכות ליחס מיוחד בחוק. חובה על השופטים, האמונים על פרשנות החוק והפעלת שיקול דעת שיפוטי, להעביר מסר ברור לציבור – לא עוד אלימות! לא אחת הבעתי דעתי, שבמקרים מובהקים חזקת החפות חייבת לסוג מפני האינטרס הציבורי של מניעת המקרה הבא, בפרט של הגנה על קטינים.
השופט בהחלטתו המנומקת לא נדרש להתייחסות לעובדות המאד ספציפיות של המקרה שהונח בפניו – שהמעשה המזוויע נעשה בשעה שהורי הקורבן ניהלו שיחה עמה בזום, שמעו ויתכן צפו במתרחש. הקורבן הסכימה לפרסום שמה ואחיה יצא ימים לפני בפנים גלויות בתקשורת. זהו המקרה שאין כלל ספק; אשמת התוקף ברורה, ובמקרים כאלו חזקת החפות חייבת לסוג אוטומטית, ונטל הוכחת חוסר האשמה חייבת ליפול על התוקף. כידוע, בראיונותיי הרבים בתקשורת התנגדתי למשפטי שדה ברשתות, לינץ’ תקשורתי; אולם, אין זה המקרה. יתכן, שהשופט סבר, שממילא שמו של התוקף יפורסם ברשתות, אולם מערכת המשפט חייבת לנקוט עמדה ברורה, חד-משמעית ולהעביר מסר ברור לציבור על מנת שמקרים כגון אלו לא ישנו. אסור למערכת המשפט לשבת ולהביט מן הצד, לשתוק. קל וחומר כאשר מעורב קטין אשר היה עד לכל המחזה הנוראי הזה”.
עו”ד נאוה זרנגר, מומחית לדין הפלילי וצווארון לבן, סגנית יו״ר פורום פלילי ארצי, לשכת עורכי הדין, “חשוב לזכור שמדובר באירוע שבו החקירה בעיצומה וספק אם יש בפרסום שמו של החשוד, בשלב מוקדם זה, כדי לתרום לעניין הציבורי. קריאות וירטואליות במרשתת, לפיהן ‘השופט מגן על אדם אלים ומסוכן’, ‘השופט החליט לקבל את בקשת הרוצח’ וכיוצא בזאת, הן קריאות מסוכנות שכן מתפשטות כמו אש בשדה קוצים וממיתות את חזקת החפות באמצעות בית דין שדה, כבר בראשית ההליך המשפטי. חזקת החפות היא לא מס שפתיים ונראה כי החלטתו של השופט לאסור את פרסום שמו של החשוד, גם אם נאספו ראיות שקושרות ומסבכות אותו בעבירות המיוחסות לו, ביקשה למנוע משפט חברתי מזורז ולינץ תקשורתי בשלבים כל כך מוקדמים של החקירה. לסיום, נזכיר כי באירוע מעורב גם קטין שיש להגן עליו ועל בני משפחתו מפני נזק הרסני ובלתי הפיך”.
ופשע מזעזע כאמור אל מול הזום? זה שיא חדש ולכך מתייחסת עו”ד ענתבי, “בעידן הזה עם סוגי המדיום החדשים שנוספו – מצלמות בניידים ובזום, יש לשקול לשנות את החוק – את חזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו – ולהחריג מקרים בהם אדם מצולם ואין כל ספק באשמתו. דוגמת, מקרה של אדם העומד עם הסכין מגואלת בדם מול מצלמות הזום – מה עוד נדרש כדי להבין שהוא עשה זאת? קרי, יש לקבוע אשם, אלא אם יוכח חוסר שפיות. אגב, כבר היו מקרים בעולם שרוצחים ‘האשימו’ את הסרטים או את הטלויזיה בכך שהם רצחו. ישנם מחקרים רבים על השפעת התקשורת. המצלמה מלהיטה את הרוחות – בהפגנות בכנסת בכל מקום – גם בפעילויות של המשטרה – כאשר יש מצלמה – הכל הופך להיות מוקצן ולא טבעי. עלינו להתאים את החוק, כמו בכל תחום משפטי, למציאות החדשה”.
*צילומים באדיבות עורכות הדין.
*עו”ד מירית ענתבי, מומחית בדיני משפחה וחקיקה, מייסדת מרכז ״עמית״ לגישור ובוררות, יו”ר פורום כנסת וחקיקה ויו”ר ועדה ארצית לניכור הורי וסרבנות קשר בלשכת עורכי הדין וממונה מטעם ראש עיריית ראשון לציון בוועדה לזכויות הילד.
לערוץ היוטיוב של עו”ד מירית ענתבי
*עו”ד נאוה זרנגר, מומחית לדין הפלילי וצווארון לבן, סגנית יו״ר פורום פלילי ארצי, לשכת עורכי הדין,
