חזקת החפות מפשע בהליך הפלילי קובעת כי כל אדם הינו בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין. אדם זכאי עד שאשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר כפי שדורש המשפט הפלילי. האמנם?  אפילו אם רואים במפורש במצלמות האבטחה כי המטפלת מרביצה לקשישים או גננות וסייעות מתעללות בילדים קטנים חסרי ישע? או נערים/בחורים אשר מצלמים מעשי אונס בכדי ללכת לספר לחברה.
הכל מתועד. גלוי לעין כל במצלמות האבטחה ואז מתפרסם בטלוויזיה וברשת האינטרנט.
עד כמה מגנה חזקת החפות, זו אשר היתה באמת “חזקה” אי שם בעידן הטרום טרום מצלמות האבטחה ומצלמות הניידים, היום, בעידן הדיגיטלי? כעת נאלצים עורכי דין ונאשמים למצוא הוכחות לחוסר אשמה לא רק מעבר לספק סביר – מעבר לאין ספק כלל – כי המעשים גלויים לעין כל בזמן אמת ולמרות שאותם אשמים מודעים לנוכחות המצלמה הם פשוט מתעלמים ממנה.
פנינו למספר עורכי דין בכדי להבין מהי אותה חזקת החפות העומדת לאדם המציבה אותו כחף מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו והאם בכלל חזקת החפות עדיין חיה או שכבר מתה בעידן הדיגיטלי?!

עו”ד יעקב שקלאר, מומחה למשפט הפלילי, ומייצג בתיקים החמורים והקשים בתחום אשר כבר ייצג נאשמים רבים בהליך פלילי מתייחס לנושא, “חזקת החפות היא סיסמא ריקה מתוכן שמשמשת דווקא את הפרקליטות בטענה שהחזקה אינה עומדת יותר לנאשמים בשלב המעצר אם הודו חלקית או שצולמו מבצעים את העבירה או שעומדים בשלב שלפני תסקיר ולאחר הודאה באשמה – כשהם מבקשים הקלות בתנאי השחרור בערובה. חזקת החפות בישראל החליפה את בכורתה במושג רלוונטי הרבה יותר והוא ׳ראיות לכאורה׳. כשיש כאלה – ישנן תוצאות אופרטיביות לקביעתן”.

הסבר? “למשל מעצר עד תום ההליכים לפני משפט. נאשם יושב בכלא למרות חזקת החפות – לפני שנקבע שביצע את העבירה – והכל על מנת למנוע פגיעה באינטרס ציבורי של שמירה על בטחון הציבור או שיבוש המשפט או המלטות מהדין. חזקת החפות היא כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – כולם יודעים שהם קיימים – אבל לא מיישמים אותם”.

עו”ד יאיר רגב, מומחה במשפט הפלילי, עורך דין פלילי אשר מאחוריו כ-27 שנות שירות במשטרה במחלקות המודיעין והחקירות, מאזן בדבריו את הצורך הציבורי להלחם בפשע אל מול הזכויות של החשודים, “החובה לאזן בין הצורך הציבורי להילחם בעבריינים לבין שמירה על זכויות החשוד יוצרת מתח פנימי מובנה ונוסחת ההפעלה המאזנת בין הערכים השונים היא גם חזקת החפות. חייבים לזכור כי התקשורת חורצת את הדין, קובעת את הזכויות והחובות, בלי לברר את העובדות, בשטחיות המתאימה לצורך שלה, לעדכן כאן ועכשיו. על חשבון “חזקת החפות”.
סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית זה סוג של פאניקה מוסרית… פאניקה מוסרית מתרחשת כשחברה אכולת חרדות, ורצון לנקום המוסווה היטב כצדקנות, מתפוצצת פתאום על שעיר לעזאזל, ומוצאת בו את השטן האשם בכל ייסוריה.

אתה מתאר בעצם ציד מכשפות?
“ציד מכשפות מסוכן מכל בחינה: חברתית, מוסרית, אישית, וגם משפטית. כי בתקופה של פאניקה מוסרית, גם מערכת המשפט נרתמת, ומשבשת את עצמה לדעת כדי להתאים לטירוף הקולקטיבי.
חזקת החפות הינה המגן היחיד של האזרח מפני רדיפה והתעמרות של התקשורת והמשטרה. חשוב לזכור שחשודים הם בני אדם הנאבקים על חירותם ולא בובות סמרטוטים שנמצאים במקרה באולם המעצרים. יש לכבד את הזכות הבסיסית להגנה הוגנת בדיוק כפי שחייבים לכבד את החוק. חזקת החפות מגלמת בחובה את הרעיון שזכותו הבסיסית של כל אדם להיות מוגן מפני הפללה כל עוד טרם הורשע, זאת על מנת להתגבר על הקלנה, סטיגמה, דיעה ושפיטה מוקדמת, היכולים לנבוע מהמחשבה שחשוד או נאשם הם אשמים בטרם נשמעו הראיות. הזכויות באות להגן על כולנו, אבל אנחנו זקוקים להן במיוחד כשאנחנו חלשים.
חזקת החפות וזכויות ההליך ההוגן חשובות במיוחד משום שהן ערובות לכך שייעשה צדק, שזכויות אחרות שלנו לא ייפגעו שלא לצורך, ושכאשר יש הצדקה לפגוע באותן זכויות – הן יפגעו במידה ההכרחית בלבד והפגיעה בהן לא תיהפך לענישה נוספת”.

“עו”ד מירית ענתבי, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני חקיקה, תלונות שווא, משפחה, אבות בעל כורחם (“גנבת זרע”), נדל”ן, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין, חקיקה ומדיניות והגנה על זכויות ילדים, נחרצת ואומרת, “ברמת העקרון, חזקת החפות מצויה במדרג הנורמטיבי של חוקי היסוד במדינה. אני הייתי הראשונה לצאת בתקשורת כנגד עריכת משפטי שדה נגד גברים, הגם במחיר אישי ומקצועי. אולם, דורשת אבחנה מאד מדויקת בין מקרים בהם אין תיעוד ברור ומובהק של מעשה התעללות, אונס או רצח וכיו”ב לבין מקרים בהם ניתן לטעון שהראיות מטושטשות. במקרים מתועדים וברורים, כיום חוסר התנגדות מתפרש כהסכמה, בין אם הנערה הייתה שתויה ובין תחת השפעת סם אונס או אחר.
יש לפעול ברמת החקיקה להיפוך הנטל, קרי שהנאשם יוכיח שהייתה הסכמה. אני הראשונה תמיד לטעון, שאסור לשפוט אדם על-פי פרסומים בתקשורת. אני הייתי הראשונה להילחם בכל מדיום תקשורתי קיים מול נציגות ארגוני הפמינסטיות הראדיקליות כנגד משפטי שדה הנערכים לגברים. שיעיז לעמוד מולי אדם ויטען שנערה או אשה נורמטיבית הסכימה במודע לקיים יחסי מין עם מספר גברים בעת ובעונה אחת.

שיעיזו יפי הנפש לטעון לחזקת החפות. זו אות מתה במקרים של אונס קבוצתי.

וכן, אני עורכת דין ומשפטנית למעלה מ-25 שנים, וכן אני מעזה לטעון שחזקת החפות אות מתה במקרה הספציפי הזה. כאם לבת ובן אומר רק זאת – שאין זה משנה אילו “הצדקות” ינסו יפי הנפש הטוענים לחזקת החפות להעלות, זהו המקרה להעלאת הרף של הענישה למאסר עולם במקרים של אונס קבוצתי. מבטיחה לכם, שאני אפעל בכל כובע ציבורי בו אני מחזיקה לטובת שינוי החוק הפלילי להחמרת הענישה.

• אין בנאמר בכתבה משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

לאתר של עו”ד יעקב שקלאר

לאתר של עו”ד מירית ענתבי

לאתר של עו”ד יאיר רגב