ימי הקורונה מזמנים למשפחות אתגרים משמעותיים ומורכבים. למשפחות בהן יש ילד עם צרכים מיוחדים ולא משנה באיזה גיל האתגרים הופכים להיות משמעותיים ומורכבים יותר. כאשר המשפחה היא חד הורית תכפילו הכל במאה. שרה מגן, יועצת ארגונית (M.A בייעוץ ופיתוח ארגוני) ומאמנת מומחית באימון אישי וניהולי מאיק”א E/MCI – Master Coach Israel)) מומחית באימון אישי וטיפול במשברים קשים: תעסוקתיים וכלכליים; בחיי המשפחה; ובתחום האישי, המתמודדת בעצמה עם ילד בעל צרכים מיוחדים משתפת בתובנות שכדאי לגזור ולשמור.
אלו אתגרים עומדים בפני משפחות שבהן יש ילדים עם צרכים מיוחדים בתקופה כל כך מטלטלת?
“במשפחה שיש בה ילד עם צרכים מיוחדים שאין לו מסגרת תומכת וייחודית עקב המצב איך ינתבו את המשאבים הנפשיים לכך שגם במצבים רגילים ולא רק בעת הזו הרבה אנרגיות כלכליות ונפשיות מנותבים לצרכים היחודיים שלו, ומאידך לא להזניח את שאר בני המשפחה ולדאוג להם ולחוסן הנפשי שלהם. מצב שהוא מורכב ביותר במשפחות כאלה גם במצבי שגרה ובוודאי מתעצם בעת הזו. שלא לדבר שמצב זה מעלה את רמת החרדה של כולם ובוודאי עבור משפחות כאלה”.
איך זה בא לידי ביטוי?
“אני בעצמי מתמודדת כאמא לבחור צעיר מקסים ונבון עם צרכים ייחודיים כבר כמה שנים. כשלעצמו התמודדות שדרש מהמשפחה ברבות השנים משאבים נפשיים ואנרגיות רבות. אני ומשפחתי עברנו משבר בריאותי של הבן שלי והיינו צריכים להתמודד עם מצב קשה שיכול לטלטל את כל המשפחה. מצאתי בעצמי את הכוחות העצומים גם לעזור לבן שלי ולגייס מקורות תמיכה נוספים, אני ומשפחתי עברנו משבר בריאותי של הבן שלי והיינו צריכים להתמודד עם מצב קשה שיכל לטלטל את כל המשפחה מצאתי בעצמי את הכוחות העצומים גם לעזור לבן שלי ולגייס מקורות תמיכה נוספים, ואכן ההורים שלי שאין לתאר את העזרה גם המידית וגם לטווח יותר רחוק, היו עבורנו מקור תמיכה משמעותי עם לב ונשמה בשנים הקשות ועד היום. בנוסף ניסינו אביו ואני, ככל יכולתנו להיות למשענת ומקור תמיכה גם באחיותיו. כך שהתמיכה המערכתית עוזרת גם לאדם ולכל הסובבים אותו”.
איך המצב מקשה על סדרי עולם משפחתיים?
“זהו מצב משברי ועלינו להישמר מפניו ולנקוט אמצעי זהירות בריאותיים ולאמץ הרגלים חדשים ולהבין שזו השגרה החדשה. אנו ניצבים כל אחד ברמה האישית ובמיוחד משפחות עם ילדים אל מול דאגה סביב המעגלים החשובים לנו ובניהם הגיל שלישי. מה שמחייב את ההורים להיות מעורבים יותר סביב הטיפול בבית ובבני המשפחה. המרקם המשפחתי וחלוקת הנטל במשפחה משתנה. מדיניות הבידוד והסגר יוצר מצבים בלתי אפשריים שבמשך 24 שעות ביממה כולם נמצאים יחד בבית וכל סדר היום משתנה מהבסיס. אם קודם ההורים היו יוצאים לעבודה אם שניהם עובדים והילדים כל אחד למסגרת שלו בבתי הספר ובתיכון וכן בגנים למי שיש ילדים יותר קטנים. מה שנוצר שמשפחות שלמות נמצאים יחד וברוב שעות היום מבלי יכולת ואיסור לצאת החוצה ולמסגרות שלהם אשר יוצר סיר לחץ טעון שמוביל לטלטלה ולמערכת יחסים קשה ומריבות בין כולם. כמובן הזוגיות נדחקת הצידה ונוצרים לא מעט מצבים של העיקר “לעבור כל יום בשלום”. “הדבק המשפחתי” יוצר מצבים טעונים ביחסים הן בזוגיות ובין ההורים והילדים ובין האחים/האחיות מגביר את רמת הקונפליקטים, ולכן משפחות מועדות בעת הזו למשברים אישיים ביחסים ואף לעליה בסיכון לגירושין ועליה במצבים רגשיים ונפשיים לא פשוטים. שלא לדבר על זה שיש חיכוכים סביב המשאבים בבית.
תסבירי...
“לדוגמה לא מעט משפחות נאלצים לעבוד מהבית ונוצרים מצבים שיש להיערך אחרת לדוגמה בשימוש במחשבים הביתיים וליצור מרחבי עבודה שבו לא תהייה הפרעה לעבודה יעילה. ואם הילדים צריכים להיצמד לדוגמה ללמידה מרחוק באמצעות הזום וכולם ביחד בבית. איך יוצרים שגרה בתוך סיר לחץ שכולם בבית ומאידך צריכים לשמר מרחבי עבודה ולמידה לכולם. אתגר לא פשוט ששוב מחייבת את כולנו לשינויים ולהערכות אחרת הן בתוך התא המשפחתי האישי החברתי והתעסוקתי וברמת מדינה ובהבנה שמה שהיה קודם הולך להשתנות. ובהבנה שהמבנה המוכר של עבודה ויציאה החוצה לתוך משרדים ומבנים של מקומות עבודה ומפגשים פנים מול פנים הולך להפוך כנראה יותר ויותר למפגשים וירטואליים דרך הפלטפורמות הדיגיטליות. שמה שצריך מחשב ואינטרנט ועבודה מהבית אשר מחדד את הסוגיה המשמעותית מהו עובד נחוץ. כל מושג העבודה הולך להשתנות. מצב כזה מחייב יותר את המשפחה ואת הפרט ליותר גמישות לשינויים המתחוללים ומאידך מי שישכיל להבין זאת גם התא המשפחתי יתחזק כי אם נמצאים יותר יחד זה יכול לחזק את הקשר בין כולם במשפחה. כי כעת אבא יותר בבית וזמין אשר יכול ליצור קרבה ואכפתיות ומעורבות לא רק מה לתת לילדים ברמה החומרית אלא שימת דגש על ערכים וחיזוק הקשר בן כולם”.
ברור שמשפחות חד הוריות חוות את המשבר אחרת?
“תקופה זו יצרה משבר תעסוקתי קשה ביותר שהרבה אנשים יצאו ממעגל התעסוקה או הוצאו לחל”ת והיציבות התעסוקתית לא קיימת. שאנשים דואגים למצב התעסוקה ולפרנסה ולמטה לחמם יוצר אי ודאות מפני העתיד. הרבה משפחות נכנסות לקשיים כלכליים, וכדי לשרוד הרזרבות הכלכליות והכספיות ותוכניות החיסכון מתרוקנות. הן בעלי העסקים השכירים והעצמאים והן הצעירים. ומגזרים שלמים שצריכים לדאוג למקור פרנסה שלהם, ומעבר למשבר הבריאותי הינו מצב מטלטל ברמת החוסן הנפשי. במשפחות חד הוריות האתגר הוא כפול בלשון המעטה. אין חלוקת נטל כי האישה צריכה לדאוג לכל בני הבית כלכלית תעסוקתית ולכן אם כולם בבית האישה נאלצת להיות יותר בבית, ולא רק שאין לה הזדמנות להעביר את נטל הטיפול בהם ולמעגלי תמיכה משפחתיים כמו ההורים המבוגרים יותר, היא עלולה להיפגע בתעסוקה אפילו אם היא במאגר העובדים הנחוצים, כי הילדים בבית ללא מסגרת תומכת של בתי ספר קייטנות חוגים ועוד. במשפחה כזו הנחיצות המיידית ליצור מעגלי תמיכה הוא קריטי ביתר ומציל נפשות כי ללא אלה, בעת הזו משפחות כאלה ייכנסו למצבים קשים עוד יותר כלכלית ונפשית. גם מעגלי תמיכה מוסדיים הם פשוט הצלת חיים של התא המשפחתי כולו”.
עד כמה תהליכים שנבנו עם השנים יכולים להתרסק ולקרוס?
“התקופה הנוכחית מציבה אתגרים קשים ועליית מדרגה ושינויים מהירים עקב המצב שהוא כלל עולמי ואשר משותפת לעמים ותרבויות שונות בעולם. אי לכך ברמה האישית , המשפחתית וברמת החברה כולה מי שלא ישכיל להבין שהעולם המוכר והישן הולך לעבר שינויים כנראה רדיקלים וזה אינו בשליטה של אף אחד גם לא בידי האנשים והמנהיגים הגדולים ביותר בעולם. יפתח תחושות אי ודאות ומסוגלות. אשר יחריפו עם הזמן. מצב זה משפיע על כלל המערכות. רק אם ניתן כדוגמה משפחות אם בתי הספר לא יפתחו יצטרכו להתאים את עצמם למצב שבו העבודה וחיי משפחה יהיו שזורים יחד. אשר ייצור חיכוכים וקונפליקטים ועלייה ברמת החרדה ופירוק התא המשפחתי. אם קודם לא השכילו להעניק ערכים של ערבות הדדית כבוד ואכפתיות במצב הנוכחי זה יסלים. ולכן משפחות וכמובן בזוגיות והיחסים פנימה יצטרכו לעבור שינוי מהרמה החומרית לערכי, כדי שיצליחו לחיות יחד בשלום. זה חייב להתחיל כל אחד ממקומו הוא ובתוך המשפחות”.
אלו כלים אימוניים יכולים לעזור הם בתקופה הזו?
“להציב גבולות במידת האפשר גם למול מצבים ועליה בחרדות שלו עקב המצב. להיות דמות תומכת ומרגיעה ובמקביל הצבת גבולות. לדוגמה עקב ההגבלות בביקורים ובמפגשים כאשר ילד כזה שוהה במוסד כלשהו תהיינה עלית מדרגה בצורך שלו בהתקשרות הטלפונית. לנסות לקבוע גבולות שיכבדו את הצורך שלו ושלנו ההורים בחום ובקשר מתמיד ודאגה לשלומו ומאידך את הצורך שלנו ההורים בחיים משלנו. בקלות אפשר להישאב למצבים מעוררי מתח ועלינו לשמור על האנרגיות ובעת הזו פי כמה. להאמין בעצמנו כהורים ולהעביר ביטחון בילד כזה, גם אם לא פשוט וביתר שאת בעת הזו. כי הם מרגישים אותנו ולכן החוסן הנפשי שלנו עוזר לו וגם לנו ולתא המשפחתי. כולנו מרוויחים מכך בסופו של דבר. והכי חשוב ולהרעיף אהבה וחום ולחזק בו גם דרכי התמודדות משלו ביטחון ואופטימיות ומסוגלות. וכמובן בעצמנו כהורים ולנסות לשמור על חוסן נפשי שלנו ושל התא המשפחתי כולו”.
האם ניתן לאמן את עצמי לבד?
“אני מאמינה שבכל אדם קיימים משאבים פנימיים וחיצוניים כדי להתמודד עם מצבים מאתגרים בחיים. ומי מאתנו לא חווה בתחנות שונות במהלך החיים שלו קשיים כאלה או אחרים וגם כאלה שהגיעו במפתיע. אופן התגובה של האדם עם אירועים בחייו היא זו שתקבע את היציאה שלו ממצבים מעוררי מתח. (כגון: שינויים בתפקיד בעבודה; מעבר למקום עבודה חדש; לידה של ילד חדש במשפחה; מעבר מגורים; זוגיות של פרק ב; משבר אמצע החיים; מעבר לפנסיה ועוד). כולנו מסגלים לעצמנו דרכי התמודדות שונים טובים יותר או פחות טובים. אני מאמינה שבכל אדם קיימים משאבים פנימיים וכוח הרצון כדי לצלוח מצבים ושינויים בחיים. ואף לצקת תוכן חדש לחיים ולהגיע להצלחה והגשמה מלאה. כאשר התגובה אינה מסתגלת ויש הסלמה למערכות אחרים בחיים זהו מצב שדורש התערבות של איש מקצוע פסיכולוג /מטפל/מאמן. ניתן לדוגמה אדם שהועבר לתפקיד אחר או אפילו נאלץ לעזוב את מקום העבודה שלו. תגובה מסתגלת – ישלח קורות חיים למקומות עבודה נוספים, ישווק את עצמו, יתחבר לקבוצות מקצועיות וייצור קשרים, יעבור הסבה מקצועית או לימודים אקדמיים או כל דבר נוסף שיעזור לו להגיע למטרה שמעוניין בה. תגובה שאינה מסתגלת – יפתח אמונות שליליות על עצמו ועל המסוגלות שלו למצוא עבודה ולכן יסגל תגובת הימנעות ולא ישלח כלל קורות חיים או כל דבר אחר שיכול לשפר את מצבו, כי יאמר לעצמו אין טעם לשלוח כי לא יתקבל ועוד. כאשר מצב זה עובר הסלמה למערכות אחרים בחייו ופגיעה בהם כגון בזוגיות שלו ועם ילדיו כעסים ומריבות בלתי נשלטים. ינתק את עצמו מהחברים שלו או מהמשפחה המורחבת ולא יבקר את הוריו, יפסיק לעשות תחביבים ודברים שאהב לדוגמה ספורט ועוד, יש הסלמה. אדם זה שרוי במשבר קשה ולכן המסוגלות שלו לעזור לעצמו פוחתת באופן משמעותי, ורצוי ביותר ואף מחייב שהסביבה הקרובה אליו תתגייס עבורו, תוך לקיחת אחריות עליו באמצעות גיוס מקורות תמיכה במיידי ופנייה והתערבות של איש מקצוע”.
אז מהיכן מתחילים?
“ישנם מצבים שאדם מעוניין בפריצת דרך ובשינוי משמעותי בחייו (בזוגיות, בקריירה ובעבודה, בחיי החברה, בעסקים ובכל תחום אחר) אך אינו יודע מאיפה להתחיל, מהם סדרי העדיפויות, מהו החזון ואיך להגיע לכך אז המאמן עוזר לו בכלים אימוניים ומוביל אותו לקראת השינוי המיוחל. ויש אנשים שתהליך האימון עוזר להם להכיר את עצמם היטב. ולגלות בעצמם יכולות כישורים וחזקות שלא תמיד היו מודעים אליהם, אשר מעוררים בהם תחושת מסוגלות הערכה וביטחון עצמי. שהמתאמן מגלה זאת יותר קל לבנות יחד אתו תכנית עבודה, עם מטרה מוגדרת וחזון המותאם אישית לכל מתאמן ולהוביל לשינוי המיוחל הלכה למעשה”.
עד כמה אימון יכול לעזור לטווח הקצר ולטווח הארוך?
“אימון אישי coaching, בשונה מטיפול פסיכולוגי שיכול להימשך שנים ואינו מוגבל בזמן הוא תהליך מובנה קצר מועד ותחוב בזמן מוגדר מראש אך גם כאן יש גמישות כמובן אשר מותאמת לכל מתאמן באופן אישי. המטרה המשמעותית באימון אישי שהמתאמן בתהליך משותף יחד עם המאמן יכיר את עצמו דרך הנרטיב האישי והתחנות המשמעותיות בחייו שבו יוכל בפעם הראשונה לגלות את הרצונות הכנים שלו ולבטא אותם בעצמו, ולהאמין שיש לו יכולות וכישורים ושלא מעט פעמים אפילו לא העז לומר זאת לעצמו. וגם להכיר מהם האמונות והמחשבות המגבילות הן שלו ובסביבה שבה חי אשר השפיעו עליו ועל ותחושת הרווחה והסיפוק מחייו. יש כאלה שמגיעים למטרה ספציפית כגון לקבל קידום בעבודה והמאמן עוזר לו בכך, אך לא מעט פעמים המטרה יכולה בהחלט להשתנות כי בתהליך עולים דברים אחרים שלא לשמם הגיע. לדוגמה אם אדם עסוק במערכת יחסים טעונה עם ילדיו במשפחה או כל דבר אחר למשל בריאות של אדם קרוב הוא מביא זאת למקום העבודה שלו אינו רגוע מתעמת עם קולגות וממונים ולכן הקידום המיוחל לא מתקדם או שיש דפוסי התנהגות וערכים שלו שאינם מתיישבים עם ערכי הארגון שבו עובד. כדי שאימון שהשפעתו תהיה לטווח הארוך יותר חשוב שבתהליך משותף המתאמן יגלה בעצמו בעזרתו של המאמן כמובן מהם הכוחות הפועלים עליו שגורמים לו להתנהגות ולחשיבה מסויימת אשר הרבה פעמים מנהלים אותו והם גם דפוסים החוזרים על עצמם. ואפילו אם יעשה מעבר תפקיד או מקום עבודה אחר זה לא יעזור כי אלה ימשיכו להשפיע עליו. אני מאמינה שלא מעט פעמים המתאמן יודע זאת בתוכו פנימה ולא תמיד מודע אליו אך המאמן עוזר לו להוציא זאת החוצה ובעצמו. ומשם ונגלה מהו הדבר המשמעותי שהמתאמן רוצה להגיע אליו ולא בהכרח מה שהוא הצהיר עליו בתחילת האימון ובציפיות הראשוניות. ובהתאם לזה לבנות חזון ותוכנית עבודה עם עשייה תואמת לעבר פריצת הדרך והשינוי המיוחל הן במישור האישי והמקצועי ובתחומים נוספים”.
*אין בכתבה משום ייעוץ אישי מכל סוג שהו. כל העושה שימוש בנאמר בכתבה עושה זאת על דעת אמו ועל אחריותו בלבד.
