אז החלטתם להתגרש?! ברוכים הבאים למועדון ‘הליך הגירושין’. אתם יכולים לבחור בדרך ארוכה ומפותלת, שבסופה תצאו חבולים ופגועים, או בדרך שתעביר אתכם שלב אחר שלב בקלות יחסית כמובן אל קו הסיום, שבו תהיו מותרים לכל אדם.
באיזו דרך תבחרו? מחליטים על דרך של שלום? תבורכו – אבל לא תמיד הצד השני יבחר בה גם או שיגרור אתכם לשם באמצע התהליך, ואתם יכולים למצוא את עצמכם גם מבלי שרציתם או בחרתם בהליך מאוד לוחמני. כזה שפוגע בכל דרך בצד השני ממנו רציתם להיפרד בכבוד. לעתים למרבה הצער, אתם נגררים למלחמה שכלל לא רציתם בה.
עו”ד מירית ענתבי, מומחית לדיני משפחה וחקיקה, ועו”ד אייל גבע, המתמחה בדיני משפחה והוצאה לפועל תמימי דעים ביחס לבחירה המועדפת עליהם, “הליך גירושין ראוי שיעשה בדרכי נועם ובשלום”. גם כך הוא תובעני וקשה ומטלטל בכל היבט, רגשי, כלכלי ומשפחתי, וככל שמעורבים קשיים הוא יארך זמן רב יותר, יהיה יקר יותר, וחשוב מכל, ככל שישנם ילדים בתווך, הרי שהם הנפגעים הראשונים על לא עוול בכפם. פגיעה שדרך כלל לא ניתן לרפא”. הריאיון עם עו”ד ענתבי ועו”ד גבע היה מכונן, מבחינת האופן בו שניהם מובילים את הלקוחות שלהם בדרכי שלום ככל שניתן, אבל למרות הרצון להוביל את לקוחותיהם בדרכי שלום אל עבר הפרידה כאשר הצד השני בוחר במלחמה לפעמים צריך להפשיל שרוולים.
לא תמיד אפשר לבחור בהליך של שלום בשעה שהצד השני מעוניין במלחמה, על הנחת היסוד הזו אומרת עוה”ד מירית ענתבי, “זו הנחת יסוד מוטעית מיסודה. תמיד ניתן לנסות בדרכים ‘חכמות’, בין אם בדרכי הרתעה ובין אם בדרכי עידוד, להביא את הצד השני – בין אם זה בן הזוג ובין אם זה עורך דינו שמעודד לקרב ממניעים זרים – לשולחן המשא ומתן. בפרט, אם לעורך דין הכשרה פסיכולוגית וניסיון רב שנים בתיקים מסוג זה הוא יודע “ללחוץ” על הנקודות הנכונות שיובילו למשא ומתן. מתייחס גם עו”ד אייל גבע ואומר, אכן זו בעיה שהפתרון לה ראשית כל הוא הנחת “כלי המלחמה” של הצד שאתה מייצג, בין אם בלימוד הלקוח שלך ליצור תקשורת מקרבת ולא מרחיקה, מנומסת, מפשרת לטובת הילדים, הימנעות מהתגוששות אישית לא נעימה. נוסף על כך שיח מקצועי משפטי, ענייני ופשרני במידה מסוימת על ב”כ הצד השני, מנגד, וחשוב אם לא מכל, ייצוג מכבד, לא מכפיש, קצר וענייני מול בית המשפט, בין אם בכתבי טענות מכבדים, מעצימים במידה את הצד שלך ולא מקטינים את הצד מנגד והבאת פתרונות מעשיים הגיוניים ולא רק העלאת הבעיות והקשיים. בדיון פרונטלי לבוא מיד עם פתרונות עתידיים, להמעיט בטיעוני עבר והכל מתוך ראיית הקטינים.
האם בית המשפט מתחשב בכך שצד אחד מבקש להיפרד בשלום והצד השני בוחר במלחמה?
עו”ד גבע מרחיב בנושא ואומר, “הצד אשר יבוא עם פתרונות עתידיים ולא ידבר רק על קשיי עבר, כמובן במינונים הנכונים, מאחר ולא ניתן להתעלם מעבר והווה, יקבל תשומת לב רבה יותר, קשב רב וככל הנראה שההחלטות תהיינה ברוח זו, מניסיון עשיר של יישום דרך זו”.
כאן מסתייגת עו”ד ענתבי ומציגה דעה אחרת הלוקחת בחשבון גם נזקים שנגרמו לצד שנאלץ להיגרר למלחמה, “לדאבוני, אופן פורמלי. מבחינת החוק היבש אין לעובדה שצד אחד מבקש להיפרד בשלום והצד השני בוחר במלחמה כל השפעה על תוצאות התיקים הנדונים. אולם, במסגרת תביעת נזיקין בגין עוולות שנגרמו במהלך הליך הגירושין, כגון ניכור הורי, תלונות שווא ועוד, במהלך הליך הגירושין, בהחלט יהיה משקל כנגד הצד שבוחר להילחם”.
הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהליך גירושין מכוער ורווי כעסים ושנאה המלובה לעיתים גם על ידי עורכי הדין הם רבים. הסובלים העיקריים כמובן הילדים ואת הנזק הנגרם להם לא תמיד ניתן לראות באופן מידי. מעבר לילדים בני זוג הנמצאים במלחמה שצד אחד מוביל ויוזם מפסידים ימי עבודה, עבודתם נפגעת, איכות החיים שלהם נפגעת והמצב הנפשי מתערער. כאן עולה השאלה, האם כדאי להראות לצד שבוחר במלחמה את הנזקים העתידיים או שפשוט להחזיר מלחמה?
עו”ד גבע, “מאחר ואלה חיי הצדדים עצמם, יש חשיבות רבה יותר לשיח בין הצדדים בהדרכת עוה”ד (אלה שלא חפצים במלחמה) כיצד לערוך את השיח ולהציג את הנזקים וההפסדים העתידיים אם יילחמו, שכן עו”ד לא יכול לשוחח ישירות עם הצד מנגד. כאן מוסיפה עו”ד ענתבי ואומרת, “אין ספק, שהצגת הנזקים העתידיים, בין בפני הצד השני בנוכחות עורך דינו ובין בפני עורך דינו, עשויה לסייע להוביל את הצדדים לשולחן המו”מ. זאת, כמובן ממקום של כח ולא חולשה. מלחמה תמיד ניתן להחזיר, בכל שלב”.
יש לכם מקרים הפוכים – שבהם הליך התחיל במלחמה אבל הסתיים בשלום?
“כן, בהחלט”, אומר עו”ד גבע ומוסיף, “שלום משמעו הסכם ראוי בין הצדדים, בין אם במהלך דיון בבית המשפט או מחוצה לו, יכול לומר בבטחה שרוב ההליכים כך מסתיימים במשרדי, כמובן לאחר שהלקוח הבין את תוכן ההסכם ובעיקר את הוויתורים ככל שהיו מצדו, ותמיד יש”. עו”ד ענתבי מצטרפת לכך ומוסיפה, “במהלך קריירה בת כ-25 שנים, באמתחתי אינספור מקרים של תיקים מורכבים, שהוגדרו כבלתי אפשריים או שהלקוח החליט להעביר לטיפולי מעו”ד אחר, לאחר מלחמה עקובה מדם בין הצדדים. לשמחתי עלה בידיי לסגור הליכים בהסכמים תוך זמן קצר ביותר. בזכות עובדה זו זכיתי לכינוי “תופרת הפשרות”, בד בבד עם הכינויים “לוחמת, לביאה, דרקון”. תכונות החיוניות לגיבוש הסכמים וסגירת תיקים בפשרה. הרתעה בד בבד עם יכולות משפטיות ופסיכולוגיות להביא ולעודד לגבש פשרה”.
מה תגידו ללקוח/ה שמגיע אליכם ומעוניין לבחור בהליך לוחמני בכדי להשיג כמה שיותר רכוש או זכויות משמורת?
“אומר כך” מתייחסת לנושא עו”ד ענתבי ומציגה את ה”אני מאמין” שלה שנאמר כבר מעל במות רבות, “אל תתפתו לצאת למלחמה! שזו בשום אופן לא הדרך. יש תחילה למצות הליך מו”מ. אגב, הכלל במשרדי ובכל תחומי המשפט בו עוסק המשרד הוא משלוח מכתב טרם הגשת תביעות. כך, שבפני הצד השני נגלות כבר בשלב ההתחלתי השלכות הליך לוחמני בפירוט רב, הן בהיבטים הממוניים והן בהיבטים הלא ממוניים, ובו הצעה לשבת לשולחן המשא ומתן. לרוב הדבר מסתייע בידי, ומנוהל משא ומתן, שלרוב גם מסתיים בהסכם מכובד לכל הצדדים. אל תתפתו לשכור שירותי עורכי הדין העושים שימוש במילים: ״קרב גירושים״; ״אני נלחם כמו אריה״ ועוד מיני אמירות, שלבטח אינן מתאימות לדיני נפשות”.
עו”ד גבע מציע להתייחס לכל עניין לגופו כאשר המטרה היא לנסות להימנע כמובן ממלחמה, “רצוי לבחון את הדברים, האם רצונותיו עולים בקנה אחד עם הדין, ולחשוב מה הסיכוי לקבלם, ושנית חשוב לא פחות אם ניתן יהא להתפשר לטובת הצד השני והילדים בעיקר בראיית עתיד. רוב הלקוחות מגיעים כשהם רוויי אמוציות ובאופן עיוור רוצים רק “לנצח”. לאחר שיחה ראשונית של שעה הם כבר חושבים מעט אחרת, לאחר שאני מתאר להם איך תיראנה תוצאות “המלחמה” עוד שנה, שנתיים או עשר, ומה יהיה מצבם הנפשי של הילדים. לכן, ויתור מסוים על רכוש, או אפילו כותרת המשמורת שהיום כבר כמעט אין לה משמעות, אלא לזמני שהות עם הילדים, יניב חיים רגועים יותר, נינוחים יותר אשר “שווים” יותר מעוד מעט רכוש או כסף. מובן שיש לראות את הפרופורציות בכל הנאמר, כמו כמה רכוש, מה שייך למי על מה מוותרים, כדי שבוויתור לא נזיק יותר מאשר אם נילחם על הזכויות”.
האם הליך לוחמני הוא עילה לתביעת נזיקין כנגד הצד שבחר בו בשל הנזקים הרבים שיצר?
עו”ד ענתבי, “הליך לוחמני תוך שימוש בכלים בניגוד לדין אזי בהחלט זו עילה לתביעת נזיקין. כפי שהלכנו כברת דרך ועלה בידינו ליצור תקדימים באמצעות הגשת תביעות נזיקין בעילות של ניכור הורי, אבות בעל כורחם (“גנבת זרע”), תלונות שווא ועוד, כך ניתן לגבש תביעה נזיקית כנגד הצד הלוחמני בגין נזקים ממשיים שגרם לצד השני ולקטינים”.
עו”ד גבע ממשיך מנקודה זו ואומר, “אם “המלחמה” הייתה על זכויות על פי דין, לא יהא מקום, מאחר וזה “מחיר” ההליך שאנחנו מנסים להימנע ממנו מלכתחילה, בדומה לשכר טרחה ששולם גם אם “ניצחנו” בהליך, לא ניתן יהא לתבוע אותו מעבר להוצאות משפט שנפסקו שלרוב נמוכות מההוצאה בפועל. אם נגרמו נזקים כתוצאה עקיפה מההליך, כמו של התנהלות צד מסוים עם הילדים שלא כדין או הצד האחר, יהא מקום לתביעת נזיקין אך הנושא כה תלוי נסיבות ופרמטרים רבים אחרים, כך שלא ניתן ליתן תשובה חד משמעית”.
כמה מילים לצדדים הנלחמים בבתי משפט?
עוד גבע, “הרפו, נסו לחשוב על הדברים לאחר שהכעס מתפוגג עד כמה שניתן. נסו לראות עשר שנים קדימה היכן תהיו ומה יהיה מצב הילדים. האם “שווה” המלחמה כאשר סופה לרוב יהיה כמו המצב ערב המלחמה.
“עשו שלום – לא מלחמה” גם בהליך משפטי באמצעות עו”ד כאשר אתם חלוקים בדעותיכם ורוצים בכל זאת שבית המשפט יכריע, מאחר ולעיתים זו הדרך הנכונה כדי להמשיך את החיים. בחרו את עוה”ד הרואים את טובת הילדים שלכם. אלה אשר מנסים לפייס אתכם, ולא להשחיז את חרבכם, לא משם “תנצחו”.
עו”ד ענתבי מצטרפת לנאמר ומוסיפה בנחרצות, “עצרו הכל! חישבו על ילדיכם ועליכם, ועל השלכות המלחמה. העבירו תיקיכם לעורכי דין הידועים בניסיונם הרב בסגירת הסכמים, מחד, והידועים בניהול קרבות על מנת להרתיע את הצד השני מהמשך ניהול הקרב, מאידך. שתי התכונות הללו אצל עורך דין הן קריטיות על מנת לגבש פשרה. מי שמכיר אותי יודע, שאני נלחמת כלביאה, בראש ובראשונה, לטובת הילדים! אבל תמיד ממצה את אפשרויות המו”מ והגישור. הניסיון שלי בן למעלה מ-25 שנים בשילוב תואר אקדמאי בפסיכולוגיה מסייע לי להוביל את הצדדים להסכמים גם בתיקים הסבוכים ביותר. לשם כך במיוחד הקמתי את מרכז “עמית” לגישור ובוררות – מתגרשים כעמיתים למען הילדים”.
——————————————————-
*עו”ד מירית ענתבי היא מומחית בדיני משפחה וחקיקה, מייסדת מרכז ״עמית״ לגישור ובוררות, יו”ר פורום כנסת וחקיקה ויו”ר (משותף) ועדה ארצית לניכור הורי וסרבנות קשר בלשכת עורכי הדין, ממונה מטעם ראש עיריית ראשון לציון בוועדה לזכויות הילד ומייסדת מרכז “עמית” לגישור ובוררות.
*עו”ד אייל גבע הוא מומחה בדיני משפחה והוצאה לפועל. ליווי פגישות גישור ובניית הסכמים. יו”ר (משותף) ועדה ארצית לניכור הורי וסרבנות קשר בלשכת עורכי הדין.
————————————
***אין במאמר המלצה מכל סוג שהו.
