מאת: קרן כהן
גם אם אתם מנהלים שני בתים והילדים במשמורת משותפת או הסדר אחר? חשוב שבבתים שלכם יהיו ספרים דומים וגם שונים, כאלה שהילדים מכירים, שיהיה להם מרחב מוכר ומזמין לקריאה בשני הבתים. תקופת הקורונה שעדיין לא הסתיימה, מזמינה את הילדים הורים המתגוררים בשני בתים נפרדים לזמן רב של שהייה בבתים, ולהזדמנות מצויינת לקריאה משותפת של ספרים המאפשרת להתחבר לילדים שלנו, ומתרגלת איתם הקשבה, מפחיתה זמן מסך ומחזקת את הקשר ביניכם. אז לא תקראו עם הילדים ספר?
אנחנו בבית, הילדים גם, אין לאן ללכת. אובדי עצות אנחנו נותנים למסכים לתפקד, פתרון אשר מייצר בעיות לא קטנות עבור הילדים ועבורנו, וזה קורה משום שחוש הראייה חווה עומס גדול, וישנה הזנחה לחושים האחרים של הילדים. במילים הבאות אני מציעה לכם להסיח את דעתם של הילדים לעבר הקשבה לסיפור, אשר תרומתה רבה ומשמעותית גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. הסחת דעת זו תסייע להם ולכם לחיזוק הקשר ביניכם, הילדים ילמדו עוד על הקשבה, וגם יחוו הפגת מתח שנוצר ממורכבות המציאות הנוכחית. בנוסף, זמני החשיפה הגבוהים למסכים יפחתו באופן זמני.
למה כדאי לספר לילדים סיפור?
“סיפור טוב יוצר ודאות עבור המקשיב, הילד המאזין כמו טווה חוטים ליצירת תמונה שלמה שניתן לדמיין אותה. ילד המצוי בעולם הדמיון נרגע. בעידן הקורונה אנו נתונים באי ודאות, אותה ניתן לצמצם דרך הקשבה לסיפור, חיבור לחלקים ברורים מחיי היום יום, ודרך לספר עליהם. קחו לדוגמא, את אותם הדברים בחיינו, ובחיי הילדים שנותרו ללא שינוי גם בתקופה הזו, הצורך לרכוש מוצרי מזון או להוריד את הכלב לטיול – ניתן לספר לילדים על החלקים הפשוטים והברורים מאליהם גם בתקופה זו של חוסר ודאות. להסברים אלו ערך מרגיע עבור הילדים”.
איך בונים סיפור טוב שיתאים לילדים בגילאים השונים?
מספר טוב נותן מעצמו. כאשר אני חושבת על לספר סיפור טוב למטופלת בת שתיים עשרה הנמצאת בטיפולי, אני יודעת כמה פרטים חשובים: היא אוהבת לצחוק (מה אוהבים הבת או הבן שלכם? אוירה שקטה ורגועה, אולי סיפור מותח, או תיאורים בדיוניים), היא רוצה לדעת “מה באמת קרה”, סיפורים שקרו באמת (האם הילדים שלכם אוהבים סיפורי מעשיות או תיאורים מחיי היום יום?), ושיהיו קצרים (האם הילדים שלכם אוהבים סיפורים ארוכים? סיפור בהמשכים?). כלומר, עלינו לרקום את הסיפור במיוחד עבור המאזין או המאזינה שלנו ומתוך הכרותינו אותו או אותה .
כדי לבנות סיפור טוב מחפשים מילים ש”מדברות” לילד מסוים, ולשם כך עליי להקשיב וללקט מידע. איספו לאורך היום מידע – לדוגמא מה הילד אוהב לאכול – ואת הנקודה הזו שיזרו בסיפור. מידת הקשב של הילד תהיה גבוהה כאשר הסיפור יהיה רצוף בפריטים רלוונטיים עבורו, כמו סוגי מזון שמועדפים עליו. דוגמא נוספת לשאלה יכולה להיות ‘מה אהבת שקרה בפגישה עם הגננת הבוקר, בזום?’ כך תאספו רעיונות מסביבת הגן לסיפור. עם ילדים שאינם מרבים במילים, אין דאגה, גם מילים בודדות מספיקות למטרה זו.
לאחר שאספתם כמה רעיונות, ולאחר שהקשבתם לסיפוריו של הילד, חברו סיפור. ילדים שמקשיבים להם, הם ילדים שלומדים להקשיב לנו, ההורים. זהו אוצר אמיתי שרצוי לנו לטפח כהורים. זוכרים סיפורים טובים מהילדות שלכם? סיפורים שאספתם לאורך הדרך. לא פעם אני מוצאת את עצמי מקשיבה ואוספת מסיפוריהם של אחרים, ומעבירה הלאה.
ילדים מבקשים לשוב ולשמוע סיפורים שמוכרים להם, סיפורים מתוך ספר או שסיפרנו להם בעל פה. בדרך טבעית זו מסגלים הילדים לעצמם סדר וארגון בעולמם הפנימי; עולם זה רוחש התפתחות יום יומית. בעיקר בעידן זה הטובל באי ודאות, וחוסר שקט, לסיפור טוב שטווינו עבורם יש ערך רב. ספרו להם, הקריאו, המציאו, וחברו את הילדים למילים ולתיאורים. בדרך זו תוכלו לחוות יחד רגיעה משותפת, והקשר ביניכם יתהדק.
*הכותבת, קרן כהן, פסיכולוגית חינוכית בתחנת הדר יוסף, ומטפלת זוגית ומשפחתית בקליניקה פרטית, ודוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן בחוג לפסיכואנליזה ופרשנות.
