בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן היום 16/6/20, החלטה בבקשה לאישור תובענה ציבורית המסדירה את אופן הפרסום של מטפלות ומטפלים ברפואה המשלימה. ההחלטה ניתנה ע”י השופטת ד”ר מיכל אגמון גונן במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין טיפול
שטיפת מעי (החדרת מים דרך פי הטבעת והוצאתם משם), טיפול הקרוי “חוקן” או “טיפול הידרו-קולוני” שניתן ע”י מרכז סאקר שפרסם שמדובר בטיפול בבעיות רפואיות שונות כולל לחץ דם וסוכרת.
השאלות שנדונו הינן אילו פרטים יש לגלות בפרסום כאשר מדובר ברפואה משלימה, שאין לה בסיס מדעי, כדי שלא להטעות מטופלים פוטנציאליים, והאם קמה חובה לציין את תופעות הלוואי בפרסום המתאר את יעילות הטיפול ובאיזה אופן. ההחלטה מקבלת משנה תוקף לאור פרסומים רבים של מטפלים ברפואה אלטרנטיבית שמייחסים סגולות ריפוי למחלות, כולל מחלות קשות, לטיפולים שלא הוכח מדעית שהם מסייעים לטיפול באותן מחלות.
השופטת אגמון גונן קבעה: “המטופל הפוטנציאלי, בין אם הינו בריא, בין אם הינו סובל ממחלה כלשהי, צריך לדעת באיזה סוג טיפול מדובר ומהי המסגרת הטיפולית אליה הוא נכנס. יש להבהיר כי מדובר בטיפול ממשפחת הרפואה המשלימה, ולהבהיר כי אינו מבוסס מדעית (Evidence Based Medicine). ככל שפרסום כולל מצגים הנוגעים לשיפור ההרגשה הכללית, או שיפור מחושים שונים (ולא מחלות ממש), אזי ניתן להסתפק בכך.
לעומת זאת, אם נעשה שימוש בציון שמות של מחלות, כגון מיגרנה, לחץ דם, סכרת או מניעת מחלות…. אזי על הפרסומים להיות מדויקים מבחינה מדעית, היינו, בכל הנוגע לתיאור המחלה ותהליך הריפוי. ככל שמייחסים לטיפול מתחום הרפואה המשלימה סגולות ריפוי למחלות, אזי אם אין מדובר בטיפול שהוכח מדעית יש להבהיר זאת במודגש ובמפורש.
פרטים אלו חשובים כדי לאפשר למטופל לבחור בחירה מושכלת. אם אדם אינו חולה כלל או סובל ממיחושים שונים, שאין להם הגדרה של הרפואה הקונבנציונלית, הוא יוכל לבחור לקבל טיפולים בתחום הרפואה המשלימה, ודי אם יפנו את תשומת לבו לכך שמדובר ברפואה משלימה, לרבות לתופעות הלוואי שלה, ככל שיש כאלו. …
אולם, אם אדם סובל ממחלות, בוודאי מחלות קשות כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומיגרנות, ומחפש מזור, עליו לדעת שמדובר ברפואה משלימה, ובנוסף, יש להדגיש בפניו כי יעילות התכשיר או הטיפול לא נבחנו מדעית. היינו, לאדם כזה צריך להיות ברור המסלול בו הוא צועד. יהיו שיבחרו רק ברפואה קונבנציונלית, אחרים רק ברפואה משלימה, ואחרים יבחרו בשני המסלולים גם יחד. אולם, על הבחירה להיות מודעת ומושכלת. ככל שנעשה שימוש יותר משמעותי בשמות של מחלות ובייחוס סגולות ריפוי, אם הדברים אינם מבוססים מדעית, יש להדגיש זאת, כדי לא להטעות”
עוד נקבע בהחלטה, כי אין לעשות שימוש בתואר דוקטור, אלא אם מצוין לצידו ובאותו אופן הבלטה כי אין מדובר בדוקטור לרפואה אלא במטפל אלטרנטיבי (במקרה זה מדובר בתואר בתזונה ההוליסטית ממכללה לרפואה טבעית).
השופטת הדגישה כי החלטתה אינה נוגעת לשאלת הלגיטימיות של טיפולי הרפואה המשלימה, ואינה נוגעת גם למחלוקת המקצועית בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה, אלא למידע שיש למסור למטופלים פוטנציאליים, במסגרת פרסום של טיפולים מתחום הרפואה המשלימה. היינו, מה על המציעים טיפולים כאמור לגלות. בנוסף, נדונה שאלת ההסתמכות על הפרסום בכלל, ועל פרסום ממוקד באינטרנט בפרט. כיוון שהפרסומים במקרה זה העידו על הטיפול בחוקן כמרפא בין היתר בעיות לב, לחץ דם וסוכרת, מבלי להבהיר כי אין לכך בסיס מדעי, וכי מדובר בטיפול מתחום הרפואה המשלימה, אושרה הבקשה לנהל את התובענה כתובענה ייצוגית.
בימ”ש מחוזי ת”א, ש’ מיכל אגמון-גונן: החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעוסק בנושא הסדרת הפרסום של מטפלים ברפואה משלימה, והחובה להבהיר יעילות מדעית ת”צ 13345-12-15 מיכל סלומון נ’ עדי סאקר
תקציר החלטה, מערך דוברות והסברה | הרשות השופטת בישראל
