עו”ד מירית ענתבי מתייחסת לשאלה איך ניתן למנוע אלימות בשל המצב הנוכחי שנראה כי חיים בו על תיבת נפץ. “בני זוג המצויים בהליכי פירוד או שהתא המשפחתי שלהם אינו מתפקד היטב גם בימים רגילים, מומלץ שישמרו על מרחק זו מזה. בכך יתנו אחד לשני מרחב עד כמה שניתן. כדאי כי יקיימו תקשורת קורקטית ואינפורמטיבית בנוגע לילדים וענייני הבית. מומלץ ליצור מראש חלוקה ברורה בנוגע לטיפול בילדים וענייני הבית, ולא יתערבו זה בענייני זו. חובה להימנע בכל מחיר מתלהמות, ניסיון לחינוך מחדש דווקא בעת הזו ומכל עימות.

 יש כבר תיקים שנפתחו בנושא?

“כולם בבית ללא אפשרות יציאה כמעט, זוהי חבית רותחת שעומדת להתפוצץ בכל רגע נתון. במצב דברים זה כל ויכוח עלול להיגרר לאלימות, בתלונה במשטרה ובבקשה לצו הרחקה. לפי הדיווחים המקלטים לנשים מוכות מלאים עד אפס מקום. חוסר הוודאות והקשיים הכלכליים יוצרים מתחים קשים, ומביאים אנשים למצבי קיצון, ולדאבון לב אף לאלימות מכל הסוגים; מהתלהמות פיזית. מילולית, כלכלית. בימים אלו בתי המשפט לענייני משפחה עמוסים בבקשות לצווי הרחקה.”

נשים או גברים שרוצים שבן או בת הזוג יצאו פשוט מהבית כי הלחץ בלתי נסבל יכולים גם להתלונן תלונת שווא?

“זוהי קרקע בשלה לתלונות שווא. בן זוג שמבקש להשיג יתרונות בהליך הגירושין יכול  להרחיק את ההורה השני מהבית בתואנה לאלימות. פעמים רבות מתברר שמדובר בתלונת שווא.”

במשך מספר עשורים לא ניתן היה בישראל להעמיד לדין מתלוננים שווא. בשנת 2016, יזמה עו”ד ענתבי תיקון הדין, על מנת למגר את תופעת תלונות השווא שהפכה לשיטה בהליכי הגירושין. הנחיות פרקליט המדינה 2.5 ו-1.3 תוקנו על בסיס חוות דעת ומחקר שכתבה לבקשת השרה למשפטים לשעבר, חה”כ איילת שקד, באופן שניתן להעמיד לדין מתלונני שווא. דה פקטו, היו מאז העמדות לדין ואף נגזרו עונשי מאסר.

על פי עו”ד יעקב שקלאר אשר ייצג נשים שנגזרו עליהן עונשי מאסר בעקבות התיקון, ניתן לראות, כי תלונות שווא המוגשות לאחר התיקון ועונשי המאסר שנגזרו על נשים לראשונה בהסטוריה, מעידים על כך שהנפגעים מהתלונה לא מוותרים על תביעה נגדית, שכן תלונת השווא ממוטטת את עולמם ברגע אחד. חשוב שנשים וגם גברים יבינו את המשמעות של תלונת השווא, ויפנימו שתביעה נגדית היא רק עניין של זמן בהמשך לתיקון המאפשר זאת.

מה אפשר לומר לגבר או לאשה שבני הזוג שלהם מתגרים בהם בכדי לחולל אירוע אלימות?

“להתרחק ולהקליט ללא הפסקה. כל העת להיות עם יד על הדופק. אם יש חשש שההתנהגות מכוונת לצורך הקצנת המצב אפשר להזכיר לה/לו את החוק החדש לפיו הנוקט/ת באלימות מועמד/ת לדין פלילי במקרה של הגשת תלונת שווא. עו”ד שקלאר מוסיף, “העצה הטובה ביותר היא לשמור על משמעת, איפוק, קור רוח.”

כמה מילות עידוד?

עו”ד ענתבי, “לנשום, להבין שזו תקופה וזה יעבור ועם ההחלטה  המורכבת להיפרד תקבלו גם את החלטה להיפרד בכבוד. לא להסס לפנות לאנשי מקצוע. פניה כזו יכולה להציל חיים ולשים הכל בפרופורציות נכונות. עו”ד שקלאר מוסיף, “עצה לימים מאתגרים אלה של “מחלת הקורונה” – לשמור על סדר יום לנסות לשהות ביחד בבידוד, תוך כבוד הדדי ושמירת מרחק, הן פיזי והן פסיכולוגי, כי ברור שהצפיפות גורמת למתחים ולעליה ברמת התוקפנות. ככל שקרתה עבירה, יש להתקשר באופן מידי כדי להתייעץ עם סניגור פלילי ולא לעשות שום פעולה בלי לקבל ייעוץ יסודי.”

——————————————–

עו”ד מירית ענתבי, מומחית בדיני משפחה וחקיקה, מייסדת מרכז ״עמית״ לגישור ובוררות, יו”ר פורום כנסת וחקיקה ויו”ר ועדה ארצית לניכור הורי וסרבנות קשר בלשכת עורכי הדין וממונה מטעם ראש עיריית ראשון לציון בוועדה לזכויות הילד.

לאתר של עו”ד מירית ענתבי

עו”ד יעקב שקלאר, פליליסט המייצג גם נפגעות תקיפה מינית ונפגעי עבירות פליליות.

לאתר של עו”ד יעקב שקלאר

———————————————————————–

*כל האמור לעיל אינו מהווה משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהו. כל העושה שימוש משפטי במידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.