כתבה ראשונה בסדרה – מאת: קרן כהן

להיות מבוגר בעולם הזה, המודרני, של ימינו הוא עניין מורכב לכל הדעות. יש מי שלוקח בקלות את ההתנהלות המשלבת בין עולם העבודה, עולם המשפחה, ועולמות נוספים בחייו. כך לפחות יש מי שמספרים לי. להבנתי, זה עסק לא פשוט מכל נקודת השקפה המתבוננים דרכה. יותר מכך, להקים משפחה בעולם המהיר בו אנו חיים, עולם המדגיש חיי זוהר, תנועה מהירה ו”לקחת בקלות”, גובל לעיתים בהתמודדות עם מצבים בלתי אפשריים. על כן, כאשר זוג מחליט ”לפרק את החבילה”, ומתחיל במסע לעבר חיים בנפרד, הדבר נעשה לעיתים אפילו מסובך עוד יותר.

בטרם אתייחס לחייהם של זוג שנפרד ולילדים שהוריהם בחרו לחיות בנפרד, אתייחס ראשית לרעיון המכונה ‘משפחה’. מן הספרות עולה כי משפחה היא מושג גמיש מאוד, ושישנן הגדרות מילוניות רבות המתייחסות ל’קבוצה של אנשים שיש ביניהם יחסים מיוחדים ומצויים בקרבה ייחודית אלו לאלה’. המשפחה היא היחידה החברתית הבסיסית ביותר. כיום, אנשים רבים מכוננים צורות שונות ומגוונות של התאגדויות משפחתיות, על מנת לאפשר לקבוצה של אנשים ”להרגיש” שייכות אלו לאלה, וכן לחוש המשכיות מן העבר אל העתיד, בילוי משמעותי משותף יחד, ואחריות חברתית של מבוגרים כלפי התפתחותם של ילדים.

בכל סוג של משפחה קיימים מעגלי חיים נבדלים זה מזה. במשפחה עם ילדים על המערכת הזוגית לבטא ולתרגל גמישות ויכולת שינוי, לדוגמא על שני המבוגרים להתאים את עצמם ולפנות לילדים מקום, אך עדיין לא לוותר על המצבים המאפשרים להם כזוג להיות בקשר מאפשר קירבה והמשכיות זוגית אחת כלפי השני. זוגות שלא צלחו בכך פונים לא פעם לאפשרות המאוד שכיחה של פרידה וגירושין.

בסדרת כתבות זו, ברצוני לחזור ולהדגיש את הממצאים שנחקרו בעשור האחרון, אשר משקפים כי גירושין המטופלים היטב אינם חייבים לגרום לנזק ארוך טווח אצל בני משפחה (קלייר רבין, 2010). גירושין, אם כן, הם משבר המספק בה בעת סכנה לתפקוד פחות טוב אבל גם הזדמנות לצמיחה, להתחדשות אישית ולאותנטיות מוגברות ולפיתוח עוצמה בעתות מצוקה. אחת המשמעויות של הרעיון האחרון היא שהורים שמתגרשים היטב מסתדרים טוב יותר אחרי הגירושין מאשר בתקופת נישואיהם.

סיפור גירושין טוב מייצג שיתוף פעולה ורצון טוב לנוכח סיום קשר הנישואין. בוב תומפסון עיתונאי מה”וושינגטון פוסט” (24.11.2002) העלה סיפור על סיום נישואין בני עשרים שנה, אשר אפשר לכל הנוגעים בדבר את מידת הטלטלה הקטנה ביותר שניתן היה לגרום. לא נגרמה לאף אחד מבני המשפחה טראומה בעקבות החלטת ההורים. הפרידה ביניהם לוותה בעצב וברגשות מגוונים של חוסר נוחות וכאב, באותה תקופה הרגישו בני המשפחה רגשות נשלטים אבל בלתי יציבים. עם זאת, הדימוי העצמי לא נפגע.

מאחר והיום גירושין הם מצב רגיל, ניתן לצפות שיתרחשו. אם המשבר הזה מנוהל ומטופל כהלכה תוך תקופה של בין שנה לשנתיים תתרחש התגברות. השלב החריף של המשבר נמשך מספר חודשים. כאשר הגירושין טראומתיים הם עלולים להמשיך ולכאוב לאורך שנים רבות, ואף להתמיד. כלומר, גירושין שאינם מטופלים כהלכה ימשיכו להשפיע על בני הזוג והילדים, בחלק מהמקרים, שנים רבות. באופן זה קורה שגירושין גורמים ליצירת מצבי סיכון.

כמו בתחומי חיים אחרים, גם בניהול משבר הגירושין, ל”צבע המשקפיים שלנו” או לדרך בה אנו רואים את העולם השפעה על הסיפור שיתחבר לגירושין. כל מה שאנו עושים מונחה על ידי מה שאנו רואים, שומעים, טועמים וחשים. על ידי תפיסותינו ועל ידי הבנותינו את התפיסות הללו, בין אם זו הדרך שבה אנו הולכים ומדברים, ומתייחסים לאחרים. יש ביכולתכם ‘לספר’ את גירושיכם כמשבר נורמטיבי המשנה את המשפחה ואת כל הכלולים בה.

החברה מקשה עלינו לראות את הגירושין כמשבר השתנות טבעית ומכווינה אותנו לראות בגירושין טראומה. מתגרשים יכולים לבחור בסיפור שיעניק לכל אחד במשפחה הזדמנות להפוך לאדם טוב יותר. בכך, הם פונים לעבר בנייה של סיפור שהוא רחוק ממצב הישרדותי, כלומר רחוק מהסיפור ”שרדתי את הכאוס והמהומה הרגשית” המצב אותו מרגישים מרבית המתגרשים.

יצירת סיפורים חדשים שהם מעבר להישרדות – סיפורים הקשורים לפיתוח אמון והפיכתנו ליותר מכפי שהיינו קודם לכן – נמצאו אצל שליש מקרב המתגרשים. קבוצה זו אומרת כי מצבם לאחר הגירושין היה טוב יותר מכפי שהיה לפניהם. מה הטעם לעבור גירושין מבלי לשפר את חיינו?

—————————————————————————————————–

הכותבת קרן כהן, היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת מוסמכת בזוגות ומשפחות. עובדת בשירות פסיכולוגי חינוכי, ובעלת קליניקה פרטית בפתח תקווה.

קרן כהן כותבת ומפרסמת מאמרים, מרצה בתחומים הקשורים במשפחה, זוגיות, גידול ילדים ומערכות חינוך.

קרן כהן, דרך קשר,

לאתר דרך הקשר

לדף הפייסבוק של דרך הקשר

————————————————————————————–

• אין במאמר משום ייעוץ פסיכולוגי מכל סוג שהוא.

————————————————————————————

ביבליוגרפיה

הגירושין החדשים, קלייר רבין, 2010, הוצאת אמציה.

מושגי יסוד בטיפול משפחתי, חלק א’, ברג-קרוס, 2000, הוצאת ספרים “אח” בע”מ.