דיני משפחה הם תחום שעוסק בדיני נפשות. דיני משפחה משתרעים על נושאים רבים ומשרדינו בחר לעסוק רק בגירושין בהסכמה ובתחומים נוספים של דיני משפחה ובהם:

• ידועים בציבור, הפרת הבטחת נישואין, הסכמי ממון, הגדלת/הקטנת מזונות, הכרה באבהות, אימוץ, פונדקאות, ענייני ירושה וצוואות, אפוטרופסות, ייפוי כוח רפואי, מינוי תומך בקבלת החלטות, ייפוי כוח מתמשך.

לקראת פרישת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור קיבץ מערך הדוברות וההסברה של בתי המשפט, הרשות השופטת פסקי דין נבחרים שלה וביניהם ניתן למצוא פסקי דין בדיני משפחה.

מהפתיח לסיכום משורטטת דרכה השיפוטית רחבת היריעה, "תחילת דרכה השיפוטית של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, הייתה בינואר 1980 עת מונתה כשופטת בית משפט השלום בירושלים. במאי 1989 החלה לכהן כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר כשנה של כהונה במינוי בפועל. במהלך כהונתה בבית המשפט המחוזי כיהנה, בין היתר, כאב בית הדין להגבלים עסקיים, כאב בית הדין לחוזים אחידים וכסגנית נשיא לעניינים מינהליים. בשנת 1994 ניתן על ידה, בדן יחיד, פסק הדין ב"משפט הבנקאים", במסגרתו הורשעו בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים לוויסות מניות הבנקים בשנים שקדמו למשבר בענף הבנקאות בשנת 1983. בשנת 1999 הייתה אחת מהרכב השופטים שהרשיע את השר אריה דרעי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. החל מיוני 2001 כיהנה כשופטת בית המשפט העליון, תחילה במינוי בפועל ובהמשך במינוי קבע. במאי 2012 מונתה לכהונת המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, והחל מינואר 2015 היא מכהנת כנשיאת בית המשפט העליון. במרוצת קרוב לארבעים שנות שפיטה, מהן כ-16 שנים בבית המשפט העליון, דנה השופטת נאור במאות תיקים, בכל ענף משפטי. לנוכח רוחב היריעה של פסיקותיה, אין הסיכום שלפנינו מביא מהן אלא על קצה המזלג".

אתר פוקוס משפטי מביא את תקציר הפסיקות בנושא דיני משפחה כפי שפורסם במסמך זה, "בפרשת פלונית[1] נדרש בית המשפט להכריע בשאלה בידי מי יאומץ ילד בן שלוש ממוצא אתיופי – בידי דודתו ובעלה או בידי בני זוג שאינם בני העדה האתיופית, אצלם שהה מזה כשנתיים באומנה עם כוונת אימוץ. בדיון הנוסף נקבע כי הילד יאומץ בידי בני הזוג המיועדים לאמץ, ובכך נהפך פסק הדין מושא הדיון הנוסף. השופטת נאור, שנמנתה עם דעת הרוב, עמדה על קשיי ההכרעה במקרה זה בו שתי המשפחות המבקשות לאמץ את הילד הן

כשירות וראויות. לדבריה, בענייני אימוץ ישנה עדיפות טבעית ל"קשר הדם" ולמשפחה המורחבת, אך אפשרות גידולו של הקטין אצל קרוביו כפופה תמיד לטובתו. השופטת נאור קבעה כי שימור זהותו המשפחתית של ילד כרוך לעיתים בשימור זהותו התרבותית והעדתית ויש ליתן לכך משקל. אולם, לדידה עם כל חשיבותו, שיקול זה אינו גובר על הנזק הנפשי העתיד להיגרם לקטין אם ינותק מבני הזוג המועמדים לאמץ.

לשיטתה, בנסיבות העניין, לאור חוות הדעת המקצועיות שהוגשו, לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל אחורנית ולקרוע את הילד מהמשפחה היחידה שהייתה לו – בני הזוג המועמדים להיות המאמצים. השופטת נאור הדגישה כי צעד כזה בעיתוי הנוכחי אינו עולה בקנה אחד עם טובת הילד, שהיא העומדת במוקד הדיון. ביחס לטובת הילד כתבה השופטת נאור כי "במוקד דיוננו עומד הילד, הילד כאדם, כפרט, ולא הילד כסמל של מאבק. הלוואי ולא ניכשל בהערכותינו לגבי טובתו. מי יתן והילד יראה אך טוב ואושר בחייו. זוהי תקוות כולנו, אף שנחלקו דעותינו".

בשנים האחרונות דנה השופטת נאור במספר פרשות שעסקו בנושא הזכות להורות, וזאת בין השאר לנוכח התפתחויות חדשות בתחום טכנולוגיות הפריון וההולדה. למשל, בפרשת ממט-מגד^[2] – שעסקה ברישום הורות של בני-זוג מאותו מין – קבעה השופטת נאור כי אם הוכח קשר גנטי בין היילוד לבין אחד מהוריו, אזי יש לרשום את ההורה השני ככזה במרשם האוכלוסין, מבלי לחייבו בקבלת צו אימוץ או צו הורות מבית המשפט לענייני משפחה. לאחרונה אף העירה השופטת נאור כי דומה שיש קושי בחוק הפונדקאות בישראל, המאפשר רק לבני זוג שהם גבר ואישה להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות. עם זאת, מאחר שבעת ההכרעה בפרשה האמורה הייתה תלויה ועומדת הצעת חוק בנושא, לא קבעה השופטת נאור בכך מסמרות.^[3]

לעומת זאת, בפרשה אחרת קבעה השופטת נאור כי אין להכיר בהורות שנוצרה כתוצאה מהסכם, מבלי שלהורה המיועד יש קשר גנטי או ביולוגי ליילוד.^[4] כמו כן נמנתה השופטת נאור על דעת הרוב בפסק הדין בפרשת משה,^[5] שקבע כי אין אפשרות בדין להתיר לאישה לתרום ביצית לבת זוגה מבלי שלבת הזוג יש צורך רפואי בתרומה".

[1] דנ"א 6211/13 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (23.12.2013).

[2] בג"ץ 566/11, בג"ץ 6569/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים (28.1.2014).

[3] בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 (3.8.2017).

[4] בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (1.4.2015).

[5] בג"ץ 5771/12 משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (18.9.2014).

מוזמנים ליצור עימנו קשר

veredkamin@gmail.com