You are currently viewing תסמונת הניכור ההורי – אש בשדה קוצים
Angry mother scolding a disobedient child

תסמונת הניכור ההורי – אש בשדה קוצים

החופש הגדול הקרב הוציא מאות אלפי תלמידי תיכון לחופשה. אליהם יצטרפו השבוע תלמיד היסודי  והגנים, ועבור חלק מהם החווים תהליך גירושין במשפחה עלול החופש להפוך לסיוט מתמשך, לאחר שההורה עימו הם מתגוררים מסית נגד ההורה האחר, ונוטע בילד באופן שיטתי וללא הצדקה כלל, רגשות של כעס וטינה כלפי ההורה האחר, עד כדי יצירת תלות מוחלטת בו.

Sad looking siblings with their arguing parents behind them
תסמונת הניכור ההורי משפיעה מאוד על הילדים  שעוברים שטיפת מוח של ממש

התופעה אותה טבע פרופ’ ריצ’ארד גארדנר, מוכרת בשם “תסמונת הניכור ההורי”. לפי פרופ’ גארדנר, בין היתר, ההורה המנכר משתמש באמצעים של שטיפת מוח של ממש אצל הילד/ה וכל אמצעי מקדש את המטרה שהציב, לא לאפשר להורה האחר קשר עם הילדים.

במלחמה כמו במלחמה

הניכור ההורי מתרחש כפועל יוצא של מערכת גירושין קשה, בהם מתקיימת מלחמה של ממש בין הצדדים ההולכת וגוברת ומקצינה, ככל שההליך מתקדם לעבר הכרעה ביחס לקביעת המשמורת. אם הרצון של אחד הצדדים לקיים משמורת משותפת או רחמנא לצלן – דרישה למשמורת אינה מקובלת אצל ההורה המנכר, מתחיל הסינדרום ומתעצם עד כדי ניכור הורי של ממש. המטרה מבחינת ההורה המנכר מקדשת את האמצעים, והיא למנוע מההורה האחר לקבל משמורת או לחלוק משמורת משותפת.

ילד החווה הליך גירושין קשה במשפחתו ובמסגרתו מתקיימת עננת תסמונת הניכור ההורי, נאבק עם קונפליקט לפיו עליו להחליט עם איזה הורה הוא מעדיף להתגורר, כאשר ההנחה היא שהבחירה מושפעת מהמסרים המועברים מההורה המנכר.

כשתיק גירושין ובמרכזו סכסוך מורכב שממנו עולה חשש לניכור הורי, ההחלטה מביאה בחשבון את טובת הילד כשיקול מרכזי ביתר שאת, וזו מתגבשת בעזרת חוות דעת של מומחים ובהם פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ופקידי סעד, הבודקים אם הילדים מושפעים ומתנהגים בניכור כלפי ההורה האחר.

ניכור הורי – אש בשדה קוצים

התופעה הולכת ומתפשטת כיום, שכן בנוסף ל”טריגרים הקיימים” – סחיטת תנאי גירושין טובים יותר, מזונות, כסף וכו’. הדרישה למשמורת משותפת ומאבקים סביבה, מלבה את תסמונת הניכור ההורי בקרב בני זוג המנהלים מאבקי גירושין.

פרופ’ גארדנר מתאר במאמרו משנת 1985, את האופן שבו באה לידי ביטוי תסמונת הניכור ההורי ובמרכזה שנאה יוקדת, כעס, תיעוב עד כדי אלימות פיזית של ממש, אם ההורה מנסה ליצור עם הילד קשר או מנסה להתקרב אליו.

בחלק מהמקרים מוגשת תלונה כלפי ההורה המנוכר ומן הסתם במרית המקרים, תלונה זו היא תלונת שווא. התוצאה יכולה להיות הרחקת ההורה השנוא, עד כדי תקופת חיים, באופן בלתי הפיך והשפעה פסיכולוגית שלילית וקשה על הילד.

החופש הגדול העומד בפתח מציב את הילדים החווים מצבים מעין אלו, במצב בלתי אפשרי, שבו ההסתה של ההורה המנכר אף גדלה. זאת בשל החשש כי ההורה האחר ירצה לקחת את הילד לחופשה או לבילוי, וההסתה רק תלך ותגבר ותגרום לילד להעצים את השנאה והכעס, מצבו הנפשי של הילד עלול להידרדר. זאת גם בשל העובדה שהוא רחוק מבית הספר, מחברים ומצוות מקצועי שיכול לתת מענה בעת הצורך. תסמונת הניכור ההורי מוכרת גם כתסמונת סרבנות קשר, ולכך מתלוות סנקציות ככל שהתיק מגיע לפתחו של בית המשפט.

יש דין ויש דיין

mirit antebi
עו”ד מירית ענתבי, “בעשור האחרון קיים שינוי מגמה חיובית של ביהמ”ש לענייני משפחה, בכל הקשור למחויבות של שני ההורים כלפי ילדיהם לקיים תקשורת  עימם”.

עו”ד מירית ענתבי, מומחית לחקיקה ולדיני משפחה אומרת, כי בעשור האחרון קיים שינוי מגמה חיובית של ביהמ”ש לענייני משפחה, בכל הקשור למחויבות של שני ההורים כלפי ילדיהם לקיים תקשורת בין הילדים לבין הוריהם. גם אם התקשורת בין ההורים הפרודים או הגרושים היא מינימלית. זאת מתוך ראייה של טובת הילד שעומדת בסדר עדיפות עליון, במילים אחרות “יש עם מי לדבר”. ראשית, קיימת חובה על ההורים לדאוג ולוודא על קיום קשר בסיסי ביניהם, ולו המינימלי כדי ששניהם יהיו מעורבים בחינוכו ובגידולו של הילד. גם אם קיימים כעסים אחד כלפי השני, שהוא אנושי ומובן, אך עם זאת, על שני הצדדים להבין כי שניהם הורים לילדים, ותקשורת עניינית, מינימאלית ככל שתהיה, צריכה להתקיים ביניהם לטובת ילדיהם. שנית, לבתי המשפט “ארגז כלים” נרחב בו נדרש לפעול הן בהיבט המקצועי מול אנשי מקצוע מומחים לקבלת חוות דעת, הן בהטלת אחריות כבדה על ההורה שהילד נמצא בחזקתו, תוך חיובו בפעולות ממשיות, קרי הפניות לטיפולים וקבלת ייעוץ כלפי הילד הסרבן והן במסלול של סנקציות כספיות. אין ספק שהורה מנכר שאינו יכול לקיים את חובתו ההורית כגון: לגרום לילד/ה להשתתף בטיפול נפשי, אינו גורם לו/ה להיפגש עם ההורה המנוכר, ואינו מסביר לו/ה את הצורך בכך, ואף נותן לו/ה “פרסים” בצורה של נסיעות לחו”ל או בילויים שונים יהנה מההפקר. שופטים ערניים יותר ומודעים לתופעה ולתוצריה, ולא נותנים לה יד. נקבעות סנקציות נגד האמהות ומחייבים לטיפול של הקטין ללא מגבלה של זמן”.

עוד מוסיפה, עו”ד ענתבי, כי “הבעיה העיקרית העומדת למבחן במקרה של ניכור הוא מימד הזמן. אין ספק כי במקרה של ניכור הורי קיימת חשיבות ממעלה עליונה, ועל כך מוטלת על בתי המשפט האחריות לפעול ביתר שאת, לתת מענה מהיר, יעיל ואיכותי לילד/ה. ילד אשר אינו רואה את ההורה המנוכר מזה תקופה ארוכה ואינו משתף עמו כל תקשורת הרי שהקרע ביניהם הולך וגדל; כך גם לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. הילד יוותר עם משקעים למשך כל חייו, דבר אשר ישפיע עליו כאשר יתבגר ויהיה מעוניין להקים משפחה, אם בכלל. יפים הדברים שנאמרו על-ידי שופט באחד התיקים שאני מנהלת, כדבריו: “הילד הזה לא יגדל בריא בנפשו. תוצרי הניתוק מהאב יתנו אותות קשים ביותר בבגרותו”.

כיצד מתייחס בית המשפט אם מזהה תסמונת ניכור הורי?

“כיום  יש נטיה שלא לפטור את האם מטיפול וסנקציות. בית המשפט נוקט בקו רצף שבין הקל לכבד בהתאם לרמת התופעה; מהקל אל הכבד. הקל: קביעת הסדרי משמורת מדויקים בין ההורים והקפדה על קיומם; הבינוני: טיפול בילד על ידי גורם חיצוני תוך השארת הילד בסביבתו של ההורה המנכר; הכבד: ניתוק הילד לחלוטין מההורה המנכר”.

מה באשר לסנקציות כספיות?

“בית המשפט לא בוחל בהטלת סנקציות כספיות בתקווה שירתיעו וישנו התנהגות. בפס”ד תמ”ש 293094/5 נתניה, הטיל בית הדין קנס על האישה “בשל קיומי דיונים מיותרים בגלל הפרת הסדרי הראיה של הילדים עם האב והפרת צווי ביה”ד שנעשים על ידה. סנקציה כספית נוספת ניתן למצוא גם בתמ”ש (ת”א) 56724-11-13 הש’ איריס ארבל: “משהאם ממשיכה לפעול בניכור הורי ומפרה בשיטתיות את הסדרי הראייה שנקבעו, אין מנוס מהגדלת שיעור הסנקציה הכספית לסך של 850 ₪ בגין כל מפגש שהאם תמנע בעתיד בין האב לקטינה, ללא הצדקה”.

 האם יכול להיווצר מצב של ביטול קביעת משמורת במקרה של הסתה נגד ההורה האחר?

“נקבע במחוזי ת”א עמ”ש 60592-03-15 ק.ל נ’ י.פ על ידי סגן הנשיאה השופט יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט, כי קיים חשש לתסמונת הניכור ההורי ובית המשפט החליט על העברת הילדים ממשמורת האם למשמורת האב, שכן קבע כי תסמונת הניכור ההורי בדרגה חמורה עד כדי ניסיון למחיקת האב מחיי ילדיו וסירובה של האם לשיתוף פעולה עם שירותי הרווחה”.

דוגמה לביטול משמורת באופן זמני בשל סרבנות קשר ניתן למצוא בפס”ד בביה”ד הרבני ב”א בתיק 868053-4 בפני הרכב: הרב אליהו אדרי, הרב אבידן משה שפיינר, הרב אליהו צבי גאופטמן שקבעו כי התופעה חמורה והמשבר אליו הם נקלעים בעל כורחם בכל הנוגע לניכור הורי, עלול להשאיר בהם חותם קשה ולמרבה הצער, הטיפול במשבר נעשה במישור המשפטי שכן לשירותי הרווחה קשה לשאת בעול”.

עד כמה ההורה המנכר מתרצה ומשנה את התנהגותו כאשר בית המשפט מפעיל סנקציה כלפיו?

“כפי שציינתי, לביהמ”ש “ארגז כלים” ובו ארסנל של “כלי עבודה” בהם משתמש נגד ההורה המנכר. לצערי הרב, ההורה המנכר הוא בעל מאפיינים של “מהמר”. כוותי, שההורה המנכר למעשה “בוחן” את ביהמ”ש בהתאם להחלטותיו. כל עוד אין איום ממשי על ההורה המנכר, אם בהחלטה הקשורה לביטול המשומרת הבלעדית שיש לו כלפי הילד ו/או בסנקציה כספית גבוהה אזי ההורה המנכר “מושך זמן” ללא קשר לפגיעה הקשה כלפי הילד. בשלב שביהמ”ש מפעלים אותן סנקציות: העברת משמורת ו/או סנקציה כספית הפוגעת קשה בכיסו של ההורה המנכר, אזי מתחילה להשתנות התנהגותו”.

האם יש מקום לתביעת נזיקין?

“תביעת נזיקין בהחלט אפשרית ודוגמה לכך אפשר למצוא בתמ”ש (תל אביב) 3970-06-15 ממנו עולה מקרה של אם שהסיתה את בתה הקטינה נגד אביה וגרמה לניכור הורי קשה ותפצה את האב ב-36,000 ₪. בכך בית המשפט לענייני משפחה קיבל חלקית תביעת נזיקין שהגיש האב נגד האם ובמסגרתה טען כי ביתו מקיימת איתו “קשר טכני” בלבד. דוגמה נוספת בתמ”ש (י-ם) 48750-07-12 בפסק דין של השופטת נילי מימון פסקה סך של 50,000 ש”ח פיצויים בגין הפרת חובה חקוקה של ההורה המנכר”.

מה ביחס לתלונות השווא?

“במקרים רבים מוגשת תלונת שווא נגד ההורה המנוכר, במטרה להרחיקו אף יותר מהילד. במקרים אלו רלוונטית הנחיה 2.5 המתוקנת. אזכיר שבהמשך לחוות דעת שנכתבה על-ידי לבקשת שרת המשפטים, ואשר היוותה את הבסיס לתיקון הנחיה 2.5, בחודש מרץ 2016, בהנחיית פרקליט המדינה עודכנה הנחייה 2.5. חשוב לי להדגיש, כי תיקון ההנחיה הוא השלב הראשון בלבד בפתרון הרב שלבים שהרחבתי עליו בחוות דעת. זהו תהליך ארוך, רב-שלבים, הכולל פתרונות רב-מערכתיים ונדרשת הטמעה של התיקון לא רק בהיבט החקיקתי אלא גם בדרך יישומו של התיקון; משטרת ישראל, הפרקליטות, בתי המשפט וכיו”ב”.

עו”ד ענתבי, מציפה את נושא תלונות השווא, “במהלך חודש מרץ 2017 פניתי בכתב לשרת המשפטים, חה”כ איילת שקד ולשר בטחון פנים במקביל, והעליתי את הבעייתיות שהנחיית פרקליט המדינה אינה מיושמת בפועל והצורך בקיום דיון בראשותה על כלל הגורמים הרלוונטיים; נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל וכיו”ב, כדי לבחון את יישום הנושא באופן מעמיק. אמנם, בשטח ניכר שינוי לטובה באשר לנכונות לקבל תלונות נגד מתלוננת השווא (בעבר אף לא רצו לשמוע מכך) ולערוך חקירה אך טרם בוצע השינוי בנוהל משטרה 30.300.226 המיישם את הנחיה 2.5 הישנה, בהתאם להנחיית הפרקליט החדשה. כמו כן ציינתי את הצורך, בין היתר, בהשלמת התמונה בנושא תלונות השווא במשפחה, במטרה להקיף את הבעייתיות על כלל גווניה, מחייבת הידרשות ל – 4 אספקטים נוספים: מעצרי שווא, הודיות שווא, הרשעות שווא והפללות שווא בהיבט החוקתי. בהמשך למכתבי, נעשתה פניה של משרד המשפטים לשר לביטחון פנים, בנוגע לא-יישום ההנחיה הלכה למעשה וקבלת התייחסות לגבי עדכון נוהל המשטרה, טרם קיום דיון”.

עו”ד ענתבי מסכמת, “לזעקתם האילמת של ילדים אין פה. קרוב לוודאי שהליך הגירושין תרם לניכור ההורי. ראוי שההורים יחשבו דרכם ויבדקו היטב עד כמה מגעת תרומתם למצבם של הילדים כיום”.



לאתר של עו”ד מירית ענתבי

אין בכתבה משום ייעוץ משפטי – בכפוף לתקנון האתר