מחלוקות בין הורים גרושים זולגות כמובן גם אל בין כתלי בית הספר. המחלוקות נובעות מהשקפות מנוגדות שמן הסתם גרמו לגירושין ואלו מחריפות עוד יותר, במקרה של מה שניתן לכנות "גירושים מכוערים". המחלוקות עלולות להתעורר בכל נושא החל בבחירת בית הספר בו ילמדו הילדים, מרחק בית המגורים מבית הספר, האופן בו יגיע לבית הספר, תשלומים לבית הספר שכל אחד מההורים מטיל על האחר את האחריות להסדירם. בהמשך כמובן שהמחלוקות מכריעות גם בהחלטות הרות גורל, ובהן הצורך בתמיכה בילדים בכל הקשור לתמיכה נפשית, אימונית, לימודית וכלה…? אין כלה! המחלוקות ממשיכות אל עבר התקופה הבאה לאחר הגירושין ואף מחריפות.

הורים שחוו מערכת גירושין סוערת וקשה ממשיכים ברוב המקרים להתווכח גם בהמשך הדרך. מי שסובל הוא כמובן הילדים. לעיתים המצב אף מחריף והנתק בין ההורים כל כך גדול, שאי אפשר לתקשר עם מי מהם בכל הנוגע לילדים, וכל אחד מעביר את האחריות לצד השני, והילדים?

הורים, ילדים, קונפליקט

כל פניה של מורה להורה הנכון לטיפול בסוגיה מסוימת הוא קריטי. המורים והצוות החינוכי, מוצאים את עצמם עומדים מול זוג הורים המתכתש ביניהם עד דק ונותר חסר אונים. פעמים רבות המחלוקות מגיעות לבתי המשפט לענייני משפחה, והם אלו שקובעים את הדרך. מיותר לציין עד כמה הדבר פוגע בילד ומרחיב את הקרע בין ההורים.

מחלוקת שהתגלגלה לאולמה של כבוד השופטת שלי אייזנברג, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לאחרונה (51250-03-16), עסקה בהחלטה של ההורים ביחס לחינוך חילוני או דתי עבור ילדם. זאת בהמשך לתביעתו של האב לאפשר לבנו, בהתאם לרצונו, ללמוד במוסד חינוכי חילוני על פי בחירתו ולא להמשיך ללמוד בחינוך דתי אליו אינו מתחבר.

בבסיסו של פסק הדין, מתוארת מערכת יחסיהם של האב והאם אשר קיימו במהלך הקשר הזוגי ביניהם שארך כשנתיים אורח חיים חילוני. שנתיים שלאחריהן נפרדו דרכיהם. האם עברה להתגורר בצפון הארץ עם בנם המשותף. לבקשתה של האם והסכמתו של האב, עבר הילד ללמוד בבית ספר מעורב שבו לומדים חילונים, מסורתיים ודתיים יחדיו. במשך הזמן הרגיש הילד קושי לקבל את הדרישות הדתיות והמסורתיות, והתלונן על סדר יום שסובב סביב הדת. בהמשך אף ביקש להירשם לבית ספר חילוני הקרוב למגורי האב. מנגד ביקשה האם לרשום אותו לישיבה, לכך התנגד הילד נחרצות. בית המשפט הורה לשתף את הילד בתהליך באמצעות יחידת הסיוע, שהתרשמה כי הילד רהוט, רגיש ונימק את בקשתו לעבור לבית ספר חילוני.

איש קטן גדול

הקונפליקט הגדול הנוצר במשפחה גרעינית, במעבר שבין אורח חיים דתי וחילוני, מחריף ככל שמדובר במשפחה שהתפרקה, ואחד הצדדים משנה את אורח חייו מחילוני לדתי או להיפך. במהלך הדיון בסוגיה אמרה האם, כי בנה הולך ברצון לבית הספר ואף מביע עניין בלימודי התורה, אך בית המשפט עימת אותה מול רצונו של בנה ללמוד בבית ספר חילוני.
בהמשך הוגש תסקיר שבו עלה הקונפליקט הגדול עימו מתמודד הילד, שכן מצד אחד נדרש לקיים אורח חיים דתי וכשאינו מקיימו נקלע לעימותים עם אימו וציונו בתעודה נפגע. בתוך כך ביקש הילד לעבור להתגורר עם אביו ולהירשם לבית ספר חילוני.
בדיון מתייחס בית המשפט בין היתר בפסק הדין, לתקנה 258 ל"ג 2 לתקנות הסדר האזרחי התשמ"ד, הקובעת כי בית המשפט הדן בעניינו של הילד, יתן לו הזדמנות להביע את רגשותיו ודעותיו, אלא אם יחליט כי מימוש זכות זו, תגרום לילד לפגיעה שתעלה על זו שתגרם לו אם תשלל.

כמו כן מתייחס לאמנת האו"ם לזכויות הילד, ממנה עולה הבטחה לחופש הביטוי של הילד ולמשקל הראוי שינתן לו, בהתאם לגילו ומידת בגרותו. כמו כן תכובד זכותו לחופש המחשבה, המצפון והדת ובתוך כך כיבוד זכות ההורים לספק לילדם הכוונה, תוך מימוש זכויותיו המתיישבות עם ההתפתחות הטבעית שלו. בית המשפט מתייחס בפסק הדין לדבריו של כבוד השופט מישאל חשין בפסה"ד מיכל דוד נ' בית הדין הרבני הגדול, שציין כי בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין, אותו הוא מכנה "איש קטן", טובתו היא עמוד האש, היא עמוד ענן היא שיקול העל והיא זאת שתכריע.
בסופו של דיון ואולי בכדי להקל על קבלת ההחלטה בקרב הנפשות הפועלות, קובע בית המשפט במקרה זה, כי עובדת הבעת רצונו של הילד ללמוד במסגרת חילונית, אינה מלמדת על כך שלא יקיים אורח חיים דתי, והתיר לאב לרשום את הילד לבית ספר חילוני שכן רצונו הינו עצמאי, אותנטי ויש לכבדו.

הכותבת הינה משפטנית.

בכפוף לתקנון האתר