You are currently viewing אהבה, שנאה, רצח
divorce concept family separation man woman and children separated by a chasm

אהבה, שנאה, רצח

Depositphotos_24228417_original
מפרוטוקול הטיעונים לעונש, עולה כי ההחלטה לרצוח את ילדיו, קרמה עור וגידים כבר בתחילת יוני. לוי התכונן לבואם של ילדיו ובמקביל רכש לצורך ביצוע הרצח סכין אזיקונים ושתי מטפחות בד צבעוניות.

“יש לי הודעה דחופה להגיד לחוקר…רצחתי את שני הילדים שלי אם אתם רוצים תכבלו אותי, תעכבו אותי”. את הדברים המצמררים הללו, אמר אברהם לוי ממושב ישרש לשוטרי משטרת רמלה ההמומים, סמוך לחצות בתאריך ה – 11 ליוני 2014, לשם שהגיע בכדי להסגיר את עצמו לאחר הרצח שהוגדר בכל המסמכים המשפטיים ובכותרות העיתונים כתולדה של סכסוך גירושין קשה.

הפרשה הזו טלטלה את המדינה כולה, בשעה שלוי רצח לפני שנתיים את בנו בן ה – 12 וביתו בת ה – 10, שהגיעו לביקור מולדת מארצות הברית שם התגוררו עם אימם והתכוונו לשהות ולהתארח בביתו עד סוף חופשת הקיץ של שנת 2014. השבוע, שנתיים לאחר יום הרצח המזעזע, הורשע לוי בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשתי עבירות רצח של שני ילדיו. בעוד נכתבות שורות אלו, נרשם רצח נוסף של אשה ובן זוגה בידי בעלה לשעבר של האשה.

פרופ’ דני גימשי, תת ניצב בדימוס, ראש המחלקה לקרימינולוגיה, המסלול האקדמי המכללה למנהל ראשון לציון, עו”ד מירית ענתבי, מומחית לחקיקה ולדיני משפחה ועו”ד טלי גוטליב מומחית לדין הפלילי, מתייחסים לטרגדיה מבחינה משפטית ואנושית. בצירוף מקרים מצמרר, הכתבה מתאימה לרצח נוסף שנרשם אתמול על רקע אלימות בין בני זוג.

פרופ’ גימשי, (“יש את מרכיב הנקמה, אבל נקמה לא עומדת בפני עצמה. לא כל אדם שנקלע לסכסוך כזה הולך ורוצח”).                         עו”ד מירית ענתבי, (“נשגב מבינתי כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לרצוח את ילדיו, בשר מבשרו, או את בת זוגתו; אולם, אין ספק שמעשים קיצוניים אלו, הם תוצר של מצבים קיצוניים אליהם נקלעים הגברים במדינת ישראל, תוך פגיעה רבתי בזכויות היסוד שלהם; על אף שקשה להכיל מקרים כגון אלו, אינני יכולה לשפוט אדם שעד הגירושין היה אב נורמטיבי ושותף מלא לגידול ילדיו, ההופך רק בשל הליך הגירושין ל׳הורה משני׳, ומוצא עצמו באחד המצבים הקשים בחייו, אם לא הקשה מכולם, בנתק מילדיו, בשר מבשרו”).
עו”ד טלי גוטליב, (“המקרה מזעזע בפני עצמו וקשה להכיל את עוצמת הטרגדיה. מקרי הרצח של נשים ובכללם של הורים את ילדיהם, שהינם מעשים נפשעים לכל הדעות, הפכו את מערכת המשפט להיסטרית, לחוששת ובצדק. ההיסטריה מובילה לפגיעה בלתי מידתית בגברים”.
את הטרגדיה הזו אף אחד מבני המשפחה, כולל ככל הנראה אמם של הילדים, לא חזו מראש. הכרעת הדין מתארת מסכת של ייסורים, שהחלה מהעובדות שפורטו בכתב האישום באהבה גדולה, אשר הובילה את אברהם וקרן, אזרחית אמריקאית לנישואין בשנת 2002 במהלך השנים נולדו לבני הזוג שני ילדים בן ובת.

כרוניקה של אלימות

נישואיהם של אברהם וקרן עלו על שרטון בשל גילויי אלימות כלפי קרן, ובני הזוג התגרשו בשנת 2006. בהמשך לסכסוך בנוגע למשמורת על הילדים, נמלטה קרן בשנת 2009 למקלט לנשים מוכות עם ילדיה. בהמשך הגישה בקשה להתיר לה לעזוב עם הילדים לארה”ב ובית המשפט לענייני משפחה נענה לבקשתה. על השתלשלות הדברים מרגע זה עולה מהפרוטוקול והכרעת הדין תמונה קשה ומצמררת.
באוגוסט 2011 עזבה עם ילדיה לארה”ב, תוך קביעת מועדים לביקור של הילדים את אביהם. הקשר בין בני הזוג התערער כשהחלו שיבושים בהסדרי הביקור של הילדים בארץ, מה שעורר את כעסו על קרן ועורר אצל לוי סערת רגשות ותחושות של ייאוש זעם וחוסר אונים.
הביקור המדובר של הילדים שנקבע לאחר 10 חודשי היעדרות מהארץ, היה אמור להיות ארוך והם היו אמורים לשהות במשמרתו על פני כל החופש הגדול. מפרוטוקול הטיעונים לעונש, עולה כי ההחלטה לרצוח את ילדיו, קרמה עור וגידים כבר בתחילת יוני. לוי התכונן לבואם של ילדיו ובמקביל רכש לצורך ביצוע הרצח סכין אזיקונים ושתי מטפחות בד צבעוניות.
לוח הזמנים מרגע הגעתם של הילדים לארץ היה צפוף. הם נחתו ב 11.6.14 בשעה 08:00 בבוקר ולוי קיבלתם בשדה התעופה. משם יצאו השלושה לבית משפחתו במושב ישרש, שם בילו עם בני המשפחה אשר ערכו להם קבלת פנים חגיגית בשעות אחר הצהריים. עוד עולה מהפרוטוקול כי האב נראה מחוייך, ניגן על גיטרה ולא הסגיר ברמז את העומד להתרחש. בתום המסיבה נכנסו עם אביהם לביתו.

“מאז שהיא לקחה אותם אין לי חיים בכלל…”

מתיאור הרצח המחריד, עולה כי לוי ביקש מילדיו לכרוע על ברכיהם, לקשור את עיניו עם המטפחת שקנה ולאזוק את ידיהם עם האזיקונים מאחורי הגב. כעולה מפרוטוקול הטיעונים לעונש, טענה באת כוח המאשימה עו”ד אנה אבידוב, “הילדים שלא ידעו איזה גורל נורא מצפה להם לא התנגדו לבקשתו והנאשם ניגש אליהם מאחור ושיסף את גרונם……הנאשם עשה זאת מתוך רצון מובהק לנקום בקרן גרושתו, אם הילדים על כך שעזבה אותו עם הילדים שהיו במשמורתה על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה”. לאחר מכן לפי העולה מהפרוטוקול, הניח את גופות הילדים על שמיכה, שטף את ידיו, החליף בגדיו, נסע עם תיק מסמכים שלו לתחנת המשטרה ברמלה והסגיר את עצמו.
עוד עולה מהפרוטוקול כי, “הנאשם רצח את ילדיו בשר מבשרו בקור רוח ובאכזריות בלתי נתפסים…” ועוד כי בחקירה תחת אזהרה הודה ברצח והסביר את המניע לרצח ככעס על קרן, אשר לטענתו לקחה את ילדיו, חש שאיבד אותם והרגיש שלא יכול לחיות בלעדיהם. כעולה מהכרעת הדין צוטט כאומר, “מאז שהיא לקחה אותם אין לי חיים בכלל…”
ללוי מונה סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית, אך זה סרב להיפגש או לדבר עימם לאורך כל הדרך, למעט פעם אחת ושמר על זכות השתיקה וסרב להעיד. בדיקה פסיכיאטרית העלתה, כי אינו סובל מהפרעה פסיכוטית המונעת ממנו לעמוד לדין.
ב”כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם שני מאסרי עולם במצטבר, ולקבוע כי הרצח חריג בחומרתו, וכן כי הנאשם יפצה את קרן אם הילדים בסכום המכסימלי הקבוע בחוק העונשין. בהכרעת הדין שוכנעה אב”ד כב’ השופטת רות לורך, כי הנאשם ביצע את עבירות הרצח המיוחסות לו מעבר לספק סביר והרשיעה אותו ברצח שני ילדיו.
בנימוקי ההכרעה כתבה בין היתר, “שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הוכחה אשמתו של הנאשם בביצוע הרצח בדיוק כפי שהודה………ההתרשמות הבלתי אמצעית מהנאשם הינה כי מבחינתו אין עוד טעם לדון ולדוש (בלשונו: לחפור), בנושא זה לאחר שהסגיר את עצמו….כל שאלה נוספת וכל דיון נוסף מיותר בעיניו……….הוא התנהג כך בהימנעותו משיתוף פעולה כלשהו עם מי מהסניגורים…ישנו קשר ישיר בין עוצמת הזעזוע והכיעור של רצח הילדים להתנהגות הנאשם המנסה לנתק את עצמו מהדיונים אודות המקרה”. עוד הוסיפה כי, “במהלך שמיעת הראיות גם כשהוצגו לפניו המוצגים, הוא נהג באופן דומה, כך כשהוצגה בפניו הסכין סירב להביט בה וכשהוצגו בפניו תמונות המתעדות את ילדיו הוא השליכן מעליו”.

על פשעים ועבירות חמורות
פרופ’ דני גימשי, “פרופ’ דני גימשי, “לא כל אדם שנקלע לסכסוך כזה הולך ורוצח. זה מעשה קיצון שיוצא מנקודת מוצא של אדם שהילדים הם הרכוש שלו. הוא תלוי בהם ובלעדיהם הוא חצי בן אדם. ולכן יש לו את הלגיטימציה המוסרית לבצע את המעשה הנורא הזה”.

פרופ’ דני גימשי, תת ניצב בדימוס, ראש המחלקה לקרימינולוגיה, המסלול האקדמי המכללה למינהל ראשון לציון, מתייחס בדבריו להפרת האיזון שעלול להביא אדם ליציאה מכלל שליטה, “בני אדם הם למעשה מכונה שיש בה מרכיבים פיזיים, מנטליים ותרכובת של דברים ביולוגים ביופיזיים נפשי סביבתי ומצבי- חברתי. כל אחד מהמרכיבים האלה משפיע בצורה כזו או אחרת על התנהגות שלנו. רוב בני האדם חיים באיזון מסוים של המרכיבים האלה. ובמכונה הזאת לפעמים האיזון יוצא מכלל שליטה, והאיזון הזה לעתים מופר ברמה כזו או אחרת, ובאמצעות טיפולים וחומרים פסיכואקטיביים לפעמים יכול שהפרת האיזון תתוקן ולפעמים לא”.
עד כדי רצח של ילדיו האהובים, בשר מבשרו?
“לצערי יש מצבים כאלה ולנו, העוסקים בנושא אין הסבר להם. משהו הוציא את הבן אדם מאיזון והיציאה מאיזון איבדה את השליטה שלה”.
לוי לא הביע למעשה צער על המעשה, איך ניתן להסביר זאת?
“האדם הזה יצר מציאות לפיה, הדבר הנכון והצודק באותו רגע הוא לבצע את המעשה הנורא והמזעזע הזה והוא לא יתחרט עליו, משום שהמעשה נכון לעשותו לפי הבנתו”.
הוא יכול לאהוב את הילדים אבל לרצוח אותם?
“הקשר שבין אהבה לבין אלימות קיצונית הוא הרבה פעמים הפוך. זוגות רוצחים את בני הזוג שלהם כי הם אוהבים אותם ומקנאים בהם ולהם. משפטים כמו ‘עזה כמוות אהבה’. ו’בלעדייך אני חצי בן אדם’ עבור אנשים מסוימים הם דרך חיים. הם מגיעים למצב שבו הם מרגישים שאם אין לך את ה’דבר הזה’, אתה לא קיים וזה סוף העולם”.
למעשה הילדים עבור אנשים כאלה הם הרכוש?
“אצל אדם כזה אשתו והילדים שלו הם רכוש. רכוש שחשוב לו מאוד ואם זה רכוש אתה יכול לפגוע בו כי זה שלך, ואם זה רכוש אתה תלוי ברכוש הזה. ואם הרכוש הזה נפגע כי הילדים לא על ידו. הוא מרגיש שיש לו את הזכות לפגוע ברכוש הזה ויש לו את הלגיטימציה לפגוע בו בצורה הכי איומה ונוראה. זה צודק מבחינתו לפגוע בילדים ובאשתו”.
ומרכיב הנקמה?
“יש את מרכיב הנקמה, אבל נקמה לא עומדת בפני עצמה. לא כל אדם שנקלע לסכסוך כזה הולך ורוצח. זה מעשה קיצון שיוצא מנקודת מוצא של אדם שהילדים הם הרכוש שלו. הוא תלוי בהם ובלעדיהם הוא חצי בן אדם. ולכן יש לו את הלגיטימציה המוסרית לבצע את המעשה הנורא הזה. האדם הזה שמבצע מעשה כזה לא חש רגשי אשמה, אלא חש שהוא צודק שעושה את המעשה הזה. אני לא מכיר את הרקע של האדם הזה, אבל יכול להיות שהוא נורמטיבי באספקטים אחרים של החיים שלו”.
אפשר לצפות את זה?
“אני לא מכיר את העבר של האיש הזה, אבל אנשי מקצוע והסביבה שלו יכולים לזהות רמזורים אדומים מהבהבים. לפעמים זה בולט יותר. ברור שמעשה כזה לא מגיע יש מאיין. בדרך כלל יש סימנים מזהים והמעשה לא תלוש מההקשר לגמרי, במיוחד אם אותו אדם הכין מראש סכין ומטפחות. אי אפשר לומר שדבר כזה עושים מקור רוח אלא מסערת רגשות. מכאן אפשר להבין שיש סימנים מסוימים שיכולים להשפיע”.
 כל מערכת גירושין היא מערכת מסוכנת?
“מסכת של גירושים יכולה להביא את האדם למצב קיצוני כזה, אבל צריך להדגיש כי לא כל אדם יכול להגיע למצב כזה. אלא אם מראש קיימת בעיה של איזון בין כל המרכיבים. טריגר אחד של מערכת גירושין קשה למשל, יכול להוביל למעשה קיצוני כזה כנאמר”.

משפט לא פשוט
עו”ד מירית ענתבי, “הכאוס המשפטי בתחום דיני המשפחה בישראל, הנוגע בנימים העדינים ביותר של דיני נפשות, הוא שיוצר מצבים קיצוניים ביותר ומצוקות קשות מנשוא”. צילום: פרטי.

עוה”ד מירית ענתבי, מומחית לחקיקה ולדיני משפחה, אינה יכולה כמובן להבין את מעשיו של האב, אבל בהחלט יכולה להתחבר למצוקה אליה נקלעים גברים במהלך הליך גירושין ולאחריו, בשעה שמתמודדים עם שגרה של חיי גירושין על כל העולה מכך. לדעתה נקודת המוצא הלא שווה בהיבט המגדרי בגירושין היא שגורמת לכל הכאוס. עו”ד ענתבי, ” לדאבוני, הכאוס המשפטי בתחום דיני המשפחה בישראל, הנוגע בנימים העדינים ביותר של דיני נפשות, הוא שיוצר מצבים קיצוניים ביותר ומצוקות קשות מנשוא. בנסיבות של מאות גברים מתאבדים בשנה, אלימות בתוך המשפחה כנגד נשים, גברים וילדים ורצח נשים, תלונות שווא ועוד; אין תימה שקיימת זליגה בלתי פוסקת של דיני המשפחה לתוך הדין הפלילי.
נשגב מבינתי כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לרצוח את ילדיו, בשר מבשרו, או את בת זוגתו; אולם, אין ספק שמעשים קיצוניים אלו הם תוצר של מצבים קיצוניים אליהם נקלעים הגברים במדינת ישראל, תוך פגיעה רבתי בזכויות היסוד שלהם; על אף שקשה להכיל מקרים כגון אלו, אינני יכולה לשפוט אדם שעד הגירושין היה אב נורמטיבי ושותף מלא לגידול ילדיו, ההופך רק בשל הליך הגירושין ל׳הורה משני׳, ומוצא עצמו באחד המצבים הקשים בחייו, אם לא הקשה מכולם, בנתק מילדיו, בשר מבשרו”
המקרה נשוא הדיון הינו חריג, אולם איננו היחיד; לצערי, התוודענו למקרים נוספים בהם גברים או נשים רצחו את ילדיהם במהלך או לאחר הליך הגירושין, בעקבות מצוקה נפשית קשה ביותר אליה נקלעו.

במהלך עבודתי אני נחשפת לא אחת למצבים ולמצוקות הקשות של מתגרשים בישראל. רבים מהם נזקקים לטיפול נפשי, וחלקם אכן מטופל. אולם, חלקם נוקטים בהדחקה או מעדיפים להתמודד עם המצוקות לבדם, ושם עלול לקרות הפיצוץ הרגשי הזה שיוביל למעשה קיצוני. ברי, שרצח של ילד אחד הוא כבר יותר מידי. די בו כדי להבין לאלו מחוזות של מצוקה נפשית המצבים הקיצוניים הנוצרים מתוקף הדין הישראלי, עלולים להוביל את בני האדם. יש לפעול לשינוי המצב החקיקתי בתחום דיני המשפחה בישראל. מטעם זה בדיוק אני פועלת ללא לאות לקידום השינוי החקיקתי המיוחל. להסר ספק, יש להעניש בחומרה במקרים אלו, ולו למען ההרתעה, למען שהמקרה הבא לא יקרה. השאלה שנותרת בצריך עיון: כיצד הרתעה תסייע כאשר אדם מצוי במצוקה קשה מנשוא הגורמת לו לחוסר שליטה גמור?
האם נתקלת במצבים קיצוניים במסגרת הליך גירושין סוער במיוחד?
“בהחלט. מצבים של אלימות קשה שהחלה עם הליך הגירושין, כפייה מינית, תלונות שווא, אלימות מילולית, נפשית וכלכלית. לא מן הנמנע לציין, שרבים מן המצבים הקיצוניים נגרמים “בזכות” עורכי דין, הדואגים להלהיט את האווירה ולעודד הגשת תלונות למשטרת ישראל על מנת לקנות יתרונות בהליכי הגירושין”.
מה ניתן לעשות כדי להפחית את הזעם הכעס וחוסר האונים?
“להכניס לתמונה גורמים מפשרים ומגשרים בין בני הזוג וגורמים טיפוליים. בנוסף, לדאוג לכך, שעורכי הדין “המלהיטים” ייענשו במלוא החומרה. למטרה זו במיוחד הקמתי את מרכז ״עמית״ לגישור ובוררות, ופיתחתי שיטה מיוחדת למניעת וניהול סכסוכים בדרכי שלום (בהתאם ל-שיטת PRS יש, ככלל, להידרש ל-3 שלבים בניהול קונפליקט צפוי על מנת לתת בידי זוג המתגרש את כלל הכלים העומדים כיום על מנת להגיע להסכמות בדרך שלום: שלב המניעה (Prevention); שלב צמצום וניהול קונפליקטים (Reduction Conflicts), ושלב יישוב הקונפליקטים/הסכסוך (Solution Conflict)”.
מה יכולה לעשות המערכת? האם זה בכלל ישים?
“המערכת יכולה וחייבת לפעול לשינוי כל מארג החקיקה בדיני המשפחה, כפי שפרטתי לעיל. להכשיר אנשי מקצוע מתאימים על מנת שילוו את הזוגות אשר בוחרים בכל זאת להגיע בין כותלי בית המשפט, זאת במקביל לעורכי הדין המייצגים אותם”.

ברגע כתיבת שורות אלו דווח על הרצחה של אשה בידי בן זוגה לשעבר ועו”ד מירית ענתבי מתייחסת לכך באומרה, “מעשה מזוויע זה הינו, למעשה, תוצר של תמהיל רגשות קנאה, אהבה, מצוקה בעקבות אובדן היקר מכל, שתוסס ומותסס, עד שביום אחד מתפוצץ. לא ברור כיצד יכול אדם ליטול חייו של אדם שאהב, עדיין אוהב. מה שכן ברור – שחייבים לעצור את התופעה, אשר הפכה למגפת מדינה. על כתפיה של מדינת ישראל מוטלת החובה לתת פתרונות מיידים לכאוס המתחולל בדיני המשפחה בישראל. כאוס המוביל אנשים נורמטיביים למצבים קיצוניים, ובעקבותיהם למעשים קיצוניים. כאוס שתוצריו רצח נשים! רצח ילדים! ואובדנות גברים! כאמור, הפתרון הוא בשינויי חקיקה בכלל ההיבטים של דיני המשפחה בישראל, ברוח השוויון המגדרי ובאספקלריה של טובת הילדים, כנהוג מזה שנים ברחבי העולם”.

כאמור דיני משפחה זולגים לדין הפלילי, ולא אחת מוצאים את עצמם בני זוג יחד או בנפרד פותחים תיק בענייני משפחה, ומוצאים את עצמם בהמשך הדרך בחקירת משטרה, על כל האמור בכך בשל הגשת תלונה כנגדם על אלימות.

עו”ד טלי גוטליב, “ההליכים הפליליים המיותרים מותירים צלקות איומות בגברים נורמטיביים, המוצאים עצמם משלמים בחירותם ובשמם הטוב את מחיר השיטה בה די בתלונה כדי להוביל למעצר, לכתב אישום ולהרשעה”.

עו”ד טלי גוטליב מומחית לדין הפלילי, מתייחסת בדבריה בין היתר גם לזליגה של דיני המשפחה לדין הפלילי, בכל הנוגע למסכת גירושין מורכבת ובעייתית, לתלונות על אלימות בין בני זוג המדרדרות לאלימות פיזית של ממש במקרה המצמרר הזה כנגד הילדים. עו”ד גוטליב, “המציאות מדגימה לנו גירושים מכוערים. גירושים במסגרתם כל צד מנצל ככל שניתן יתרונות הזויים ככל שיהיו לטובתו הוא. בחסות עצותיהם של עורכי דין פונות מתלוננות בתלונות דחוקות למשטרת ישראל, לצורך קידום אינטרסים אישיים בהליכי גירושים. כך באופן מיידי על יסוד תלונת כזב או תלונה שאין מאחוריה דבר וחצי דבר מורחק גבר מביתו במקרה הטוב ונעצר במקרה הרע”.
האם גם לדעתך נקודת מוצא לא שוויונית בגירושין היא זו שגורמת לכל הכאוס?
“מקרי הרצח של נשים ובכללם של הורים את ילדיהם, שהינם מעשים נפשעים לכל הדעות הפכו את מערכת המשפט להיסטרית, לחוששת ובצדק. ההיסטריה מובילה לפגיעה בלתי מידתית בגברים. ההיסטריה מביאה להעצמת טענות כי גברים אלימים קטגורית ונשים דוברות אמת קטגורית. כך קל עוד יותר בתלונה דחוקה למשטרה להביא למעצרו של אדם באבחת מילה. הנורא הוא כי ממילא המעצרים הגורפים של גברים על יסוד תלונות במשטרה עובר להגשת תביעות גירושים לא מונעים את המקרה הטרגי הבא”.
לדעתך אותם אנשים לא היו מגיעים למצב הזה ללא תהליך הגירושין?
“ההליכים הפליליים המיותרים מותירים צלקות איומות בגברים נורמטיביים, המוצאים עצמם משלמים בחירותם ובשמם הטוב את מחיר השיטה בה די בתלונה כדי להוביל למעצר, לכתב אישום ולהרשעה. כשלעצמי אני נחרדת דווקא מהעובדה כי חלק מעורכי הדין המלווים הליכי גירושים, נותנים יד ומעודדים שימוש ציני במשטרת ישראל לקידום אינטרסים אישיים. וחבל”.

בשולי הדברים, פרופ’ גימשי מוסיף לכתבה את תפיסת עולמו הבודהיסטית, לפיה, אחד הדברים שגורמים לאדם לסבל וגורמת לו להסב סבל לאחרים הוא התלות בדברים וההיצמדות אליהם. האיש הזה ברור שהיה תלוי ונצמד לאשתו וילדיו והיה תלוי בהם. ובתפיסה הרכושית שלו הם נתפסים כרכוש. הבודהיזם אומר כל תלות של רכוש גורמת לך לסבל. אם אתה מפתח מהות חיים כזאת שלא גורמת לך לתלות אתה מצמצם את הסבל. התפיסה היא לשחרר. התפיסה הבודהיסטית טוענת שגם האהובים שלך גורמים לך לסבל. אם הם נפרדים ממך או מתים אז נגרם סבל. כמובן אותו דבר לגבי בני זוג שנפרדים. אם אתה מפתח אורח חיים ותפיסת עולם שאתה משחרר דברים ולא נצמד לדברים ולא מדבר במונחים דיכוטומיים ‘כן ולא שחור לבן כל החיים או לא כל החיים’, אם אתה משתחרר מתפיסות עולם כאלה אתה בקלות משחרר ואז אולי אהבה היא בריאה יותר נכונה יותר”.
————————————————
*אין בנאמר משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.
*כל הבוחר להשתמש בנאמר לצורך ביצוע פעולות משפטיות ואחרות, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
*אין בדברי המרואיינים לכתבה משום ייעוץ משפטי כלשהוא.
*בכפוף לתקנון.
ט.ל.ח