גירושין, גישור ומה שביניהם
הכותרת הזו נכונה תרתי משמע, למספר קהלים ובהם זוגות שהחליטו על גירושין, מנסחי חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע”ה 2014 ולכל מי שיביא הלכה למעשה את כל הקשור ביישומו.
היקף הגירושין בישראל הולך ועולה עם השנים. מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשנת 2013 התגרשו במדינת ישראל 14,735 מתוך 52,702 זוגות שנישאו. תופעה או לא, גירושין הם תהליך מטלטל, המשפיע על כל המעורבים בו. ממחקרים עולה, כי אחוז שביעות הרצון בקרב הזוכים בהליך משפטי הוא נמוך. גם אלו שנפסק לטובתם לא תמיד מרגישים מסופקים. שכן, התהליך המשפטי היה מתיש ומעייף ולעתים קרובות מאכזב בתוצאותיו. לעומת זאת, ממחקרים אחרים עולה נתון מעניין המעיד על כך שאחוז שביעות הרצון מהליכי גישור גבוהה יותר. את הנתונים האלה ונוספים ראו לנגד עיניהם גם חה”כ שיזמו את הצעת החוק שקרמה עור וגידים, ואם לא יהיו עיכובים נוספים, יכנס לתוקפו על פי תיקון 1 לחוק ב – 17.7.16 החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע”ה 2014. מה שהביא בין היתר להעלאת הנושא לסדר היום, היו המלצות ועדת שנהב בראשותו של כב’ השופט יצחק שנהב ובהן, נחיצותו של הליך יישוב סכסוכים טרם הגשת תביעה. ניסוחו הסופי התאפשר בזכות שלוש הצעות חוק דומות עם מספר הבדלים ביניהן, שהוגשו על ידי הממשלה ועל ידי חברי/ות הכנסת עליזה לביא, שולי מועלם-רפאל מרב מיכאלי ויריב לוין ומוזגו לכדי הצעת חוק אחת.
“…זירת הגירושין במדינה הפכה לסוג של מרחץ דמים…”
מתזכיר החוק שפרסם משרד המשפטים, עולה כי החוק אמור היה להכנס לתוקף תשעה חודשים מיום פרסומו בחודש דצמבר 2014. אך אילוצים כמו התפרקות הממשלה, תקופת בחירות והצורך באישור תקציב חדש דחו את כניסתו. הארכת המועד בעשרה חודשים, נועדה לאפשר את ההיערכות התקציבית והמנהלית הנדרשת לצורך יישומו של החוק, ובהן ניהול מכרזי כוח אדם לתפקידים הנדרשים. יישום החוק לשנה הנגזר מתוספת עובדים סוציאליים, עלויות תפעול ועלות עבודת משפטנים נאמד בכ – 5.2 מליון ₪ לשנה.
לא’ שהחליטה להתגרש מבעלה החוק הזה כבר לא יעזור. שכן היא החליטה בעצת עורכת הדין אליה פנתה לפתוח תיק בבית המשפט לענייני משפחה ורק לאחר מכן להגיש לו את תביעת הגירושין. בשקט בשקט אספה מסמכים וגיבשה את התביעה, וערב אחד לאחר שהילדים שכבו לישון הגישה לו את התביעה. מיותר לתאר איזו מלחמה התחוללה ביניהם עד לגיבושו הסופי של הגט. המחירים ששילמו כולם בהליך היו קשים מנשוא עובר שני ילדיהם. רק היום אולי כשבגרו הילדים הם מתחילים קצת לסלוח.
ראוי לציין בהקשר זה, את דברי ההסבר שנלוו להצעת החוק אותם הציגו בדיון מליאת הכנסת, בו אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע”ד-2014, של חברי הכנסת מרב מיכאלי יריב לוין, “הכל מסכימים כי גירושין הוא אירוע משבש נסיבות חיים, הגורם לקשיים רגשיים ופסיכולוגים לכל בני המשפחה המעורבים, במיוחד לילדים החווים אותו באופן אישי… זאת ועוד, העוינות והאלימות המתפתחת בין בני זוג במהלך מאבקי הגירושין לא רק מאריכה את המאבק ומסלימה אותו, כי אם נמשכת פעמים רבות לאורך השנים שאחרי הגירושין וממשיכה להשפיע לרעה על ילדי בני הזוג, ואף על היחסים בין גברים ונשים בחברה מחוץ ליחסים הספציפיים…מחקרים מצאו שההתדיינות המשפטית מעצימה את הנזקים הנגרמים לבני המשפחה על ידי הגירושין ומקשה עליהם להתגבר על המשבר, להחלים ולהשתקם. התדיינות משפטית גורמת להסלמת קונפליקט הגירושין ומגבירה את הטראומה של בני הזוג… הצעת החוק נועדה להקדים את התערבות המדינה לשלבים מוקדמים יותר של הסכסוך המשפחתי כדי לאפשר בצורה מיטבית יישוב סכסוכי משפחה בהסכמה”.
ח”כ מרב מיכאלי מיוזמי הצעת החוק, אמרה במעמד הדיון, “…זירת הגירושין במדינה הפכה לסוג של מרחץ דמים. זירה של התכתשויות איומות ונוראות בין אנשים שפעם אהבו אחד את השני. זו הופכת להיות מלחמת עולם שכולם חוטפים ובראש ובראשונה הילדים, שלפעמים הופכים להיות כלי נשק במלחמה הזו ומנוצלים על ידי ההורים. המשפטיזציה השתלטה על חיינו ויש כאלה שמתפרנסים מכל עניין הגירושין. ההצעה הזו לא נכנסת לעניין מרוץ הסמכויות, ולעובדה שיש בישראל רק גירושין דתיים שתלויים בבית הדין. המטרה של ההצעה הזו היא להוריד את האש”. והאש שורפת. גם ג’ שארז את בגדיו במזוודה, והחליט לעזוב את אשתו ושני ילדיו הקטנים האש הזו שרפה. התביעה לגירושין לוותה בייסורי גוף ונפש עבורו. מה שיכול אולי היה להיחסך אילו היו מניעים את התהליך בגישור. היום לאחר 8 שנים מתחילת המסע אומר ג’, “אני שמח שהתגרשתי. לא הייתי משנה דבר בהחלטה שלי רק את הדרך. המלחמה גבתה מחיר כבד ואת הפצעים אני אשתי לשעבר וילדינו נלקק עוד זמן רב”.
כשנגיע לגשר (גישור) נעבור אותו
הדוגמאות לקוחות מהמציאות אך אינן משקפות כמובן כל דעה, אלא מצב שבו בהחלטה על גירושין מתחילה מלחמה שאף פעם לא יודעים מה יהיו תוצאותיה. אבל אתם יודעים, במלחמה כמו במלחמה. מטרתו של החוק כעולה מלשונו היא, “לסייע לבני הזוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילד וילדה”.
מהחוק עולה כי כל אדם המבקש להגיש בעניין סכסוך משפחתי אליו נקלע, תובענה לערכאה משפטית, יידרש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לערכאה המשפטית. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לסכסוך לפגישת מהו”ת, (מידע, היכרות ותיאום), ביחידת הסיוע שע”י בית המשפט או בית הדין. הצדדים יתכנסו לכ- 4 פגישות ביחידת הסיוע, האמורות להתקיים בתוך כ – 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויכול שתתקיימנה מספר מועט יותר, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. במהלך ימים אלו אליהם יתווספו תקופות נוספות התלויות בעיכוב הליכים, ימי מתן הודעה ועוד, (או בתקופה ארוכה יותר עליה יסכימו הצדדים), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית, ושום ערכאה לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט במצבים וסעדים אליהם נדרש החוק האמור.
פגישות המהו”ת תכלולנה באופן כללי מידע על ההליך המשפטי הצפוי, השלכותיו, הדרכים שבהן ניתן ליישב את הסכסוך. בפגישות תיווצר היכרות עם הצדדים והערכה משותפת עימם, ביחס להליך העומד בפניהם בכל הנוגע לזכויות, חובות, טובת ילדיהם, זאת “מתוך רצון לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכיי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עימם תכנית מתאימה להמשך התהליך”.
עוד מפרט החוק, כי אם לא הצליחו הצדדים להגיע להסדר מוסכם בהליך יישוב הסכסוך ביניהם, רשאים הצדדים בהתאם ללשון החוק, להגיש תובענה לערכאה משפטית. הוראות החוק האמור תוקפן יעמוד על 3 שנים, שבמהלכן יימסר דיווח לוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת על יישומו של החוק, ונתונים מספריים שייאספו בכל הנוגע להגשת תובענות, בקשות ליישוב סכסוך, פגישות המהו”ת ותוצאותיהן.
מימוש אחריות, טובת הילד וזמני שהות
ביום שני הקרוב, תדון וועדת חוקה חוק ומשפט בטיוטת התקנות לפי הסמכות הקבועה בחוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה כאמור. לדיון מוזמנים ארגון נעמ”ת, לשכת עורכי הדין, משרד המשפטים, מומחים שונים, אמונה, בתי הדין הרבניים, מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, משרד הרווחה, יד לאשה, ויצו ישראל, ומבוי סתום.
בין יתר חומרי הרקע שצורפו לישיבה זו, ניתן למצוא את טיוטת התקנות המוצעות להסדרת ההיבטים הביצועיים, לעניין חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע”ו 2016, ששיגרה שרת המשפטים איילת שקד ליו”ר הוועדה חה”כ ניסן סלומאינסקי. כמו כן מצורפת לישיבה עמדת פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, ונייר עמדה מאת השופט בדימוס פיליפ מרכוס.
מהחומרים המצורפים לישיבה כאמור עולה כי התקנות מפרטות את ה”היבטים הביצועיים”, ליישומו של החוק ופורטות לפרטים את לשונו. בנוסף, פורום משפחה בלשכת עורכי הדין שיגרו מכתב לוועדת חוקה חוק ומשפט, ובו התייחסות לעובדה כי לוח הזמנים לפיו נשלחה טיוטת התקנות הנ”ל לעיונם ערב פסח, לא אפשר להם להתעמק בצורה רצינית ועניינית בטיוטת התקנות. יחד עם זאת ביקשו לציין כי יש להבהיר ולתקן חלק מהתקנות למניעת מצב שכן, אי הבהרתן ותיקונן יכול שיגרום לפגיעה בציבור הנקלע למצב של סכסוכי משפחה. פורום משפחה מפרט במכתב שורה של הערות ותיקונים לתקנות המוצעות, ואי יישומן עלול ליצור את הצורך בפרשנות, יגרום בין היתר לפגיעה בטובת הילד, פגיעה בשיקול הדעת ובסוגיית החיסיון ועוד. הפורום מסיים את מכתבו בכך שמטרת החוק ברורה, אך ראוי כי תהיה התייחסות להערות והתיקונים שהם מבקשים להכניס לניסוח התקנות.
כחומר רקע לישיבה, צורף גם נייר עמדה של כב’ השופט פילים מרכוז, שופט בית המשפט לענייני משפחה (בדימוס), שעיין גם בתקנות וגם בנייר העמדה של פורום משפחה בלשכת עורכי הדין. השופט מרכוס מקדים וכותב כי הערותיו מסתמכות על ניסיון רב שנים, כשופט בית משפט לענייני משפחה וכן מנתונים שנאספו ממחקר בינלאומי השוואתי, בנושא יישוב סכסוכים בהליך משפטי או לפניו. בנייר העמדה שלו מברך השופט מרכוס את החוק והתקנות ומציין כי, ההיחשפות המוקדמת לאפשרויות של יישוב סכסוכים, מפחיתה את העוינות וחוסכת בהליכים משפטיים, שלדעתו מיותרים, אותם הוא מפרט גם במאמר מיוחד שעסק בכך.
בין היתר מתייחס השופט מרכוס, שיש להבהיר כי הוראות החוק יחולו גם במקרה של ילדים שהוריהם נפרדו או חיים בנפרד, ולא רק בילדים של הורים נשואים העומדים בפני גירושין. עוד מתייחס לחשיבות שבשימוש בניסוח “מימוש אחריות” ולא במינוח “ה(א)חזקת ילדים”. נושא נוסף המצריך עיון, הוא טפסי הבקשה המצורפים לתקנות, (טופס 4 ו – 5), בהם מופיע עדיין הנוסח “תביעת קטין על ידי הוריו”, מה שמעמיד לדעתו את הילד מול אחד מהוריו, זאת בניגוד לרצון שהוריו יסדירו את כל הנחוץ לצורך מימוש התחייבות משותפת כלפיו. לכן הילד לא צריך להופיע כבעל דין אלא בנפרד. את המונח “הסדרי ראיה” מציע להחליף בביטוי “זמני שהות”.
כאמור, ביום שני מתכנסת הועדה חוקה חוק ומשפט, לדון בתקנות הביצועיות ליישום החוק ואת תוצריה נביא כאן בהמשך. שאלת 5.2 מליון השקל היא האם החוק החדש ישנה את החשיבה בכל הנוגע לדיני משפחה, ככל שנוגעים להליכי גירושין על כל המשתמע מהם.
*בשבוע הבא, חלק ב’ של הכתבה שיעסוק בתוצרי הישיבה ובדעות של העוסקים בתחום ובהם עורכי דין ומגשרים, בניסיון להבין מה נותן החוק ומה לוקח מהנדרשים לו.
————————————————————————-
ט.ל.ח
*בכפוף לתקנון האתר
אין בנאמר משום ייעוץ משפטי או אחר מכל סוג שהוא.
