האלימות במשפחה חוצה מגדרים, עדות, גילאים. יש שמזוהה מיד בתחילת הקשר ויש המתעוררת בעקבות עלייתו על שרטון. מהנתונים עולה כי האלימות מופנית בעיקר אל נשים וילדים, למרות שנרשמת גם אלימות כנגד גברים.

האלימות אינה רק פיזית אלא גם נפשית, “מאוד חשוב בתוך מאמר כזה להגדיר מהי אלימות בבני זוג? אנו פוגשים במקרי אלימות פיזית רבים ואלימות בצורה של טרור כלכלי, טרור חברתי ועיקר הפניות של נשים הן בפירוש לא רק בגלל אלימות פיזית, אבל ניתן לומר בפירוש כי עיקר האלימות מופנית כלפי נשים”, מדגישה אורית עירון עובדת סוציאלית, מנהלת מחלקה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בנעמת.

בדיון בנושא אלימות במשפחה אי אפשר שלא להתייחס גם לנושא תלונות השווא, אליהן מתייחסת בכתבה בין היתר, עורכת הדין מירית ענתבי, מומחית לחקיקה ודיני אישות הפועלת רבות בכל הנוגע לתיקון החקיקה בנושא. פעמים האלימות היא זו שמביאה לרצון להתגרש ופעמים, חלק ממקרי האלימות מתפרץ רק בהליך הגירושין. “משהו קורה בהליך הגירושין שעלול לעורר כעס בלתי נשלט, פחד, חשש ואלו עלולים להצית אלימות שאולי היתה שם קודם, אבל יכול שהוצתה רק בנקודת זמן מסוימת במהלך הליך הגירושין”, אומרת מלכה גנחובסקי עובדת סוציאלית, מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בארגון ויצו.

מגורמי טיפול עולה כי גם אם מרכיב האלימות הפיזית נעדר, יכול שיתגלו כעסים קיצוניים, קללות, הגבלת כרטיס אשראי, אובססיביות בכל הנוגע ליציאה מהבית, מפגשים עם חברים ובני משפחה ועוד כפי שיפורט בהמשך. לאחר חגים או אירועי חירום ובהם מלחמה האלימות מתעצמת ועלולה להתפרץ בעוד שבחגים עשויה לשקוט מעט.

הכתובת שרשומה על הקיר

עדות לאלימות המוצתת בעקבות הליך גירושין, אפשר למצוא בסיפורה של א’, שנזכרת כיצד רצון שלה להתגרש, העלה חשד מצידו של בעלה לשעבר לבגידה והביא אותו להתנהגות אובססיבית, שכללה מעקב אחרי שיחות הטלפון שלה, חיטוט בהודעות סמס, במיילים, דרישה לדעת בדיוק היכן היא נמצאת בכל שעות היום ואי אמון מוחלט בכל תשובה שנתנה. בעלה שאף פעם לא היה אלים, הביט בה במבטים זועמים והשיחות סבבו רק סביב החשדות שלו. כשהטונים עלו וקוצר הרוח ניכר, ניתן לומר שהייתה חסרה רק הסטירה והאלימות הפיזית. טלפון אחד למוקד מצוקה ארצי שמפעילה הבהיר לה שהיא נמצאת במערכת יחסים אלימה, וכי יש סיכוי שהאלימות תוצת אם לא תעשה אחד מהשניים: תפנה מיד לטיפול מקצועי או תעזוב את הבית. א’ בחרה בטיפול שבעקבותיו לבסוף נפרדו בני הזוג בהליך רגוע יחסית לאופן בו החל. א’ לא לבד.

מדד האלימות 2015, משקף ומתייחס למגוון ערוצים ומרכזים אליהם פונות/ים נשים גברים וילדים שנמצאים במצוקה רגעית או מתמשכת. המדד מצביע על כך שבשנת 2014, התקבלו 15,148 פניות חדשות למרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, בהם טופלו: 9,818 משפחות מהן:  7,562 נשים, 2,915 גברים, 1,547 ילדים ונוער. 1,203 פניות בנושא אלימות במשפחה התקבלו במוקד למצוקה ארצי שמספרו: 118, מהן  810 פניות של נשים שדיווחו על אלימות מצד בני זוגן ורק 47 פניות של גברים שדיווחו על אלימות מצד בנות זוגן. 755 נשים ו – 1083 ילדים שהו ב-14 המקלטים לנשים מוכות, ובכלל מערכת הבריאות בישראל נרשמו 4,341 מקרי אלימות כנגד נשים ועוד כ –  646 של אלימות כנגד נערות.

מלכה גנחובסקי עובדת סוציאלית, מנהלת המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה בארגון ויצו, “אנחנו מבחינים בין כמה סוגים של אלימות, אלימות מתמשכת שקיימת לאורך שנים והיתה לפני תחילת תהליך הגירושין ותהיה גם אחרי והגירושין הם רק טריגר. יש שני מצבים מוכרים של אלימות במהלך הליך הגירושין: אלימות מצבית שמתפרצת תוך כדי תהליך, וכאן מתחלק לשני מצבים: מצבים שבהם היתה אלימות בעבר ומתעצמת תוך כדי תהליך, ומצבים שבהם לא היתה קיימת אלימות בעבר, אבל יש משהו בתהליך בבהלה בחשש, בפחד ובחרדות שמעורר סיטואציות של אלימות”.

ולכל סוג יש מן הסתם טיפול שונה?

“אל כל אחד מהמצבים האלה אנחנו מתייחסים באופן שונה. אל אלימות שנמשכת לאורך שנים, הטיפול מתייחס באופן אחר. עבור מצבים שמעולם לא היתה אלימות והיא מתעוררת רק בתהליך הגירושין, מתמקדים באופן שבו ניתן להפחית את האלימות ולטפל בה נקודתית, עם התייחסות להפחתת הפחד והחרדות”.

האם אתם רואים שיפור בקרב זוגות שפנו ומשתתפים בתוכניות אלו לבין זוגות שאינן?

“שיפור קיים בקרב אלו שמודעים לעצמם ולתהליך ורוצים בו. אילו לא הייתי רואה שינוי ושיפור לא הייתי כאן”.

האם לעיתים הבעל מעוניין אבל האשה לא, מה עושים במצב כזה?

“זוגות מופנים אלינו גם מהרשויות ולא תמיד מגיעים מעצמם לטיפול ושוב – שונה הדבר בין זוג לזוג. התהליך מחייב היענות והשקעה של שני בני הזוג, כל אחד מהם צריך להתבונן גם בעצמו ולא רק לחפש את האשם בבן הזוג. התהליך הוא משותף. טיפול יכול להתרחש גם עם אחד מבני הזוג עדיף וחשוב ששני בני הזוג יגיעו יחד, אבל גם אם אחד מהם מגיע לטיפול אפשר לסייע ולהשפיע. חשוב לומר, כי כל עוד מתרחשת האלימות אנחנו לא מקיימים טיפול זוגי. הטיפול מתרחש, בנפרד ויש הסתכלות מערכתית על כל המשפחה, ומתקיים קשר בין המטפלים בזוג לטובת הצלחת הטיפול”.

האם האלימות היא ברובה מונעת על ידי הגבר?

“סטטיסטית כן. יש יותר מקרי אלימות של גברים כלפי נשים מאשר ההפך. צריך לקחת בחשבון שיש גם אלימות הדדית ואי אפשר להתעלם ממנה, צריך לדבר עליה והיא שם”.

לישון עם האויב

התדהמה הגדולה ביותר של אשה שהצליחה להיחלץ מזוגיות אלימה, היא העובדה שלמעשה ישנה עם בעלה האוהב שהפך למעשה לאויב. אורית עירון, עובדת סוציאלית, מנהלת המחלקה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בנעמת, “אלימות כלפי נשים מצד בן זוגן היא תופעה חברתית הקיימת בכל שכבות האוכלוסיה. הגבר האלים יכול להיות רופא, עורך-דין, מכונאי, מורה או מובטל, הוא יכול להיות בעל השכלה גבוה או חסר השכלה, עשיר או עני, עולה חדש או אזרח ותיק ומכל קשת האוכלוסייה”.

תהליך גירושין מעצים אלימות?

“עלול להעצים אבל צריך לזכור כי האלימות קיימת בן זוגות חברים, נשואים, פרודים או גרושים. והאלימות עלולה להיות אירוע חד פעמי או דפוס מתמשך, המתבטא בפגיעה  פיזית או נפשית; הפחדה, טרור ושימוש בטכניקות של שליטה”.

מה ניתן לומר על הנשים הסובלות מאלימות מבחינת קשת של רגשות?

“רוב הנשים הנחשפות לאלימות מצד בן זוגן חשות פחד, בושה, בלבול ולעתים גם אשמה”.

מהי קשת ההתנהגויות האלימות?

“אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות פיזית: קשת התנהגויות הכוללות: דחיפות, בעיטות, משיכות שיער, מכות וכדו’ (עם וללא סימנים) עד מצב קיצון של  ר  צ  ח. אלימות מינית: שימוש בכוח פיזי או איומים וכפיית יחסי מין בניגוד לרצון הקורבן. אלימות נפשית/פסיכולוגית: שימוש באמצעים המכוונים לגרום לפגיעה רגשית ונפשית באדם ללא מגע ישיר עם גופו: השפלות, העלבות, איומים, דיכוי, מניעת קשרים חברתיים ובידוד חברתי.  אלימות כלכלית:  שליטה של בן הזוג במשאבים הכלכליים ללא יכולת של הקורבן לעשות שימוש בהם, צורך בדיווח ולעיתים גם שימוש בסנקציות.  סטוקינג – הטרדה מאיימת: קנאות, אובססיביות, מעקבים, הטרדות  טלפוניות, בילוש או פגיעה בפרטיות”.

 והטיפול?

“הטיפול בבעיית האלימות מחייב שלוב בין ההיבט הטיפולי והמשפטי. ידע משפטי המאפשר לאשה נפגעת האלימות להכיר לדעת ולהבין מהן זכויותיה/חובותיה, “עושה סדר” ומאפשר פניות להליך טיפולי, בדרך ליציאה ממעגל האלימות. מענה זה ניתן  ע”י עורכות הדין של נעמת במרכז גליקמן וכן בלשכות המשפטיות של נעמת”.

גם א’ מראשית הכתבה, קראה את הסימנים שמפרסמים מעת לעת, נעמת וויצו וארגונים נוספים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. היא אף התקשרה לאחד מהם מטלפון חסוי, משום שלא רצתה להשאיר פרטים מזהים רק לבדוק אם היא בסיכון לאחר שמצאה לפחות שלושה סימנים, כאשר רק אחד אם קיים, כבר צריך להדליק נורה אדומה. אצל א’ היו 5 והיא בכל זאת העדיפה לסגור את הטלפון בלי להמשיך לקבל ייעוץ או לקדם את הטיפול. נורות אדמות המנבאות אלימות על פי ויצו ונעמת: בן זוגך מגביל אותך ואוסר עליך לעשות דברים שאת אוהבת. מונע ממך להיפגש עם חברות או בני משפחה. מקנא לך ומצר את צעדייך.  את מעדיפה לשתוק בעת ויכוח. את לא יכולה לצפות את תגובותיו בשל מצבי רוח קיצוניים. אחרי כל פגיעה בך הוא מצטער ומתנצל ואת מקבלת וסולחת. את מצייתת לו אוטומטית, בלי לעצור רגע ולחשוב “האם זה מה  שאני רוצה”? גם סימן אחד כאמור מכל אלו רצוי שידליק נורה אדומה.

 הלו? שומעים גם אותי?

גורמי הטיפול עימם שוחחנו לצורך הכנת כתבה זו, ציינו כי אמנם הנפגעות העיקריות מאלימות במשפחה הן נשים, אך מהנתונים עולה כי גם גברים נפגעים על ידי בנות זוגן וחלק מהם, גם הנפגעים וגם הפוגעים לא תמיד יודעים לאן לפנות. בויצו החליטו לתת את המענה לגברים אלו, והקימו לפני כשלוש שנים קו ייחודי לגברים במעגל האלימות במשפחה. לאחרונה פונים אליו יותר ויותר גברים המבקשים סיוע בצורה אנונימית, מה שקו זה מאפשר להם. כך ניתנת להם האפשרות לשוחח בפתיחות על מצבם ובכך לקבל סיוע ראשוני בטיפול בבעיית האלימות. “בשנת 2014 נרשמו 1500 פניות של גברים” אומר שמוליק הרשקוביץ, רכז הקו לגברים במעגל האלימות במשפחה ומוסיף, “קו לגברים במעגל האלימות במשפחה הוא שירות ייחודי ויחיד בארץ, המאפשר לגברים לפנות בצורה אנונימית, למצוא אוזן קשבת, ולקבל ייעוץ בנוגע ללקיחת אחריות והתמודדות עם האלימות שהם מפעילים או שמופעלת כלפיהם. הפנייה הינה אנונימית לגמרי ולא נדרש מן הפונה לתת פרטים מזהים כלשהם, אם אינו מעוניין בכך. פעמים רבות, כשנוצר קשר של אמון, הפונה נותן פרטים או מספר טלפון על מנת שנוכל להתקשר לשאול בשלומו לאחר זמן מה, על מנת לתווך עבורו פנייה לגורם טיפול בקהילה או בכדי לסייע לו באופן אחר”.

אלו סוג של פניות אתם מקבלים?

“הפניות הן מגוונות, פונים אלינו גברים שמרגישים שהמצב בבית מחמיר, והם חוששים ממה שהם עלולים לעשות, כמו גם גברים שפונים אחרי אירוע אלימות ראשון או החמרה כלשהי. גברים לאו דווקא פונים סביב אלימות פיזית, אלא גם כשהם מעוניינים לשלוט בהתפרצויות הכעס המילוליות שלהם וכיו”ב. פונים גברים שנמצאים במצוקה סביב פרידה או גירושין ומבקשים עזרה. למשל, התנהגות כוחנית ואלימה שלהם עצמם או של בת הזוג (סביב מזונות או שימוש בילדים ובמניעת הפגישה איתם כמנוף אלים. לפעמים פונים בנוגע לתלונות שהם מגדירים כתלונות שווא). ישנן פניות של גברים בנוגע לאלימות של בנות הזוג כלפיהם גם בתוך מסגרת הנישואין, אבל נראה שעדיין יש מבוכה וקושי של גברים לפנות בנושא הזה. פונים גם גברים שיצאו ממערכת זוגית אלימה ומעוניינים שהזוגיות הבאה שלהם תיראה אחרת”.

האם פונות גם נשים?

“פונות אלינו גם נשים שחשופות לאלימות ומעוניינות לסייע לבן זוגן לקבל טיפול. לעיתים פונים להתייעץ בנוגע לבן משפחה שמצוי בזוגיות אלימה או שנדמה שהולך במסלול כזה, בין אם מדובר באח, בבן או בנכד”.

איזה סוג של סיוע מקבל הפונה?

“בקו ניתן מענה רגשי ראשוני על ידי מתנדבים גברים, עידוד הרצון של הפונה בשינוי ופירוק חסמים לפני פנייה לקבלת עזרה. בהמשך ניתן סיוע לפונה למצוא מקום לקבלת עזרה מקצועית באזור מגוריו, בין אם מדובר בטיפול, בייעוץ משפטי או בחיבור לגורמי רווחה רלוונטיים. מענה טלפוני, טוב ככל שיהיה, איננו תחליף למענה מקצועי, עבור מי שזקוק לו. אנחנו עומדים בקשר עם הפונים שמעוניינים בכך, על מנת לברר ששום דבר לא נפל בדרך, לשמוע שהם הגיעו למקום שמסייע להם ולבדוק אם יש צורך לסייע להם באופן נוסף”. הרשקוביץ מציין עוד כי, “בשלוש שנות פעילות הקו ניתן כאמור מענה לכ-1500 גברים, כאשר הפנייה לקו מסייעת במניעה של הסלמה באלימות, והפעילות כולה מתקיימת מתרומות תחת המטרייה של ויצ”ו.  הקו פועל בימות השבוע בין השעות 9:00-16:00, כאשר ניתן להשאיר הודעה בכל שעות היממה ולמחרת אנחנו חוזרים לפנייה. המספר בקו – 1-800-39-39-04”.

אורית עירון עו”ס נעמת, מתייחסת לחשיבות המענה הטלפוני המיידי לנשים במצוקה, ולערוצים נוספים בהם ניתן לקבל סיוע, “נעמת הפעילה כבר בשנת 1983 קו טלפוני לנשים נפגעות אלימות. עיקר הפעילות השוטפת של נעמת בתחום המאבק באלימות,  נעשה במסגרת מרכז גליקמן לטפול ומניעת אלימות במשפחה, בשותפות עם עיריית ת”א-יפו ומשרד הרווחה. מרכז גליקמן פועל כמודל ייחודי המשלב תחת קורת גג אחת, מרכז טיפולי המשרת את תושבות ותושבי ת”א-יפו ונותן מענה לקורבנות ולפוגעים.

איזה סיוע ניתן לקבל?

“הטיפול ניתן הן לקורבנות והן לפוגעים ע”י עובדים סוציאליים מומחים בתחום. מתקיימות קבוצות תמיכה והעצמה לנשים, טפול גמילה מאלימות לפוגעים, ייעוץ משפטי וערכי ועריכת הסכמי שלום בית/גירושין. וכמו כן מקלט לנשים וילדיהן הנאלצים לברוח מבתיהם בגלל מצבי סיכון אקוטיים”.

האלימות קיימת גם לפני הנישואין איך ניתן לטפל בכך?

“נעמת קיימה פעילות הסברה בשיתוף יועצת הרמטכ”ל לענייני נשים  בקרב חיילי צה”ל  בנושא איתור נורות אדומות בזוגיות .(טרום נישואין). עד כה הועברה התוכנית בקרב 10,000 חיילות וחיילים. נעמת מקיימת השתלמויות וימי עיון לקהלי יעד שונים: אנשי משטרה, אחיות, רופאים, מט”ב  מערכת הביטחון, משרדי ממשלה ואנשי מקצוע. כל זאת לצורך הגברת מודעות ומתן כלים לאיתור וזיהוי, ו מקיימת פעולות הסברה במקומות עבודה”.

אלימות, גישור ותלונות שווא

עורכת הדין עירית גזית, מנהלת מערך הסיוע המשפטי בויצו ישראל, מתייחסת לנושא האלימות במשפחה במהלך הליך גירושין. בין היתר שמה עו”ד גזית דגש על חשיבות השימוש בהליכים אלטרנטיביים ליישוב הסכסוך, כדוגמת הגישור או גירושין בשיתוף פעולה ומתייחסת גם לתלונות השווא בגין אלימות במשפחה,  “ויצו מפעילה מערך של ייעוץ משפטי ראשוני בתחום דיני המשפחה. הייעוץ המשפטי ניתן במחיר סמלי. בנוסף, בחלק מסניפי ויצו ניתן לקבל טיפול/ייעוץ זוגי/משפחתי  בעלויות סמליות גם כן. לפני כשנה התחלנו להפעיל מרכזי גישור בסניפי ויצו כחלק משיתוף פעולה עם איליס (האגודה הישראלית לגישור וליישוב סכסוכים), זאת במטרה לקדם את הליך הגישור כדרך לפתרון סכסוכים משפחתיים ואחרים”.

האם הגישור מתאים לכולם?

“אין ספק, כי הדרך הטובה ביותר לסיים סכסוך הינה באמצעות הליכים אלטרנטיביים, ליישוב סכסוכים כדוגמת גישור. הליך כזה מאפשר לבני הזוג להיפרד אך להישאר הורים הפועלים יחד לטובת ילדיהם המשותפים. למרבה הצער, לא כולם משכילים לעשות שימוש בהליך הגישור, שכן הוא מחייב תקשורת סבירה בין בני הזוג, ויכולתו של כל אחד לראות את בן הזוג האחר ואת הצרכים שלו, כחלק ממציאת פתרון מיטבי לסכסוך”.

פרט לגישור אילו עוד אפשרויות עומדות בפני בני הזוג מבלי לפנות לעורך דין?

פרט לגישור קיים ההליך “גירושין בשיתוף פעולה”, אשר מאפשר גם לזוגות בקונפליקט גבוה יותר לסיים את הסכסוך ביניהם ללא פניה לערכאות משפטיות. כל הליכים האלה, זולים יותר מבחינה כספית, קצרים יותר מבחינת הימשכותם, ומסבים פחות נזק לילדים, ובדרך כלל הסכמים שהם תולדה של הליך כזה, מחזיקים מעמד זמן ארוך יותר ללא הפרות וללא בקשות לשינוי”.

נושא תלונות שווא מטריד את כל המערכות המטפלות בנושא האלימות, שכן עלול להיווצר מצב שבו ריבוי תלונות שווא, יסית את הטיפול בתלונות אמת, ולמרבה הצער נרשמות תלונות שווא ככלי להרחקת גבר מהבית בהליך גירושין ובכלל. עו”ד גזית, ויצו ישראל, “אני מבקשת להדגיש, כי הרוב המוחלט של התלונות בנושא אלימות במשפחה הינן תלונות מוצדקות, וכי עדיין מדובר בתופעה המאופיינת ב”תת דיווח”. עם זאת ישנם מקרים בהם הוגשו  תלונה בגין אלימות במשפחה, כחלק ממאבק הגירושין בין בני זוג לדידנו, מדובר בתופעה פסולה, אשר אינה מקדמת את השיח בנושא אלימות במשפחה ומסיבה נזק לא רק למשפחה אלא למאבק בתופעת האלימות במשפחה בכלל”. אורית עירון, נעמת מתייחסת לכך אף היא, “לצערנו אנו עדים להגשת תלונות שווא, אבל עדיין עיקר התלונות הן ממשיות ומלוות בחרדות ובסבל רב מצד הקרבנות לאלימות, שאף חוששות לעתים להתלונן מחשש שהילדים יילקחו מהן וינקטו סנקציות נוספות כנגדן”.

לכך מתייחסת עו”ד מירית ענתבי, מומחית לחקיקה ודיני משפחה, אשר פועלת רבות ונמרצות בנושא ומאירה את סוגיית תלונות השווא,  “משנת 2004 אנו עדים למדיניות של אי העמדה לדין של מתלוננות שווא בעבירות מין ואלימות, בפרט תלונות במהלך סכסוך משפחתי, בעקבות תיקון הנחיה 2.5 על ידי פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל. התוצאה היתה גל של תלונות שווא פקד את המדינה, שתוצאותיו היו הרות אסון: אובדנות גברים, נתק ילדים מאבותיהם, מאסרי שווא ואף פגיעה במתלוננות האמת. ביום 21.3.2016 נפל דבר ופורסמה הנחיה מתוקנת שגובשה במהלך כשנה. עם כניסתה של שרת המשפטים איילת שקד לתפקיד, נתבקשתי על ידה לכתוב חוות דעת ופתרונות למיגור מגפת תלונות השווא. חוות הדעת המקיפה מציעה פתרון רב מערכתי מלא בשלושה שלבים: השלב המידי, זהו הנוסח לתיקון ההנחיה שהוצע על ידי. שלב הביניים, טיפול רב מערכתי: השתלמויות פרקליטים, שופטים, שוטרים, הקמת מוסדות מחקר ומאגרים בהם יאספו נתוני אמת ועוד, וכן שלב שייושם בטווח הארוך בו יעשו שינויים חקיקתיים בדין הפלילי. כולם דרושים למיגור מגפת תלונות השווא”.

האם ההנחיה החדשה עלולה להרתיע נשים מלהתלונן על אלימות?

“ההנחיה החדשה מתווה מדיניות חדשה לחלוטין, שרואה את האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של מתלונן/עד בגין מסירת עדות/אמרה כוזבת למשטרה או בבית המשפט. מעמד עבירות המין והאלימות הושווה למעמדן של העבירות האחרות, ואין עוד ״יתרון״ או הגנה למתלוננות בגין עבירות אלו, רק מחשש שמא נשים ימנעו מלהתלונן. ההנחיה החדשה הינה מאוזנת וראויה הרבה יותר, באופן שמחד, היא מאפשרת העמדה לדין של מתלוננות שווא, ומאידך, מאפשרת בחינת כל מקרה על פי נסיבותיו ולפי מכלול שיקולים, על מנת שלא להרתיע נשים מלהתלונן. תלונות השווא הן שחסמו הדרך עבור מתלוננות אמת ולא החשש מהעמדה לדין”.

אשמח להסבר…

“הצפת המערכת בתלונות היא שגרמה לכך שהמשטרה לא ידעה להבחין, וההתייחסות שניתנה היתה מראש חשדנית מאד ובהתאם גם תלונות האמת לא טופלו כנדרש. ההנחיה תהווה מסננת לתלונות השווא אשר לכתחילה לא יגיעו למשטרה. מסננת כפולה: מראש, מתלוננות שווא יפחדו להגיש תלונה. בהמשך, באמצעות החסמים והשיקולים שיבחן כל מקרה באמצעותם במשטרה”.

האם ההנחיה החדשה מיושמת?

“אנו כבר עדים לגל של תלונות המוגשות, והמשולש הרב מערכתי שאמור ליישם את ההנחיה החדשה, יועמד למבחן הפרקליטות משטרת ישראל ובתי המשפט. כמובן, שנדרשת עבודת השלמה להנחיה המתוקנת, בדמות התמקצעות של גורמי האכיפה, ואמצעים רבים נוספים שיש ליישם אשר פורטו במסגרת חוות הדעת. כבר פנו אלי לא מעט שרים וחברי כנסת, המעוניינים להוביל את המשך יישום השלבים הבאים בפתרון הכוללני למגפה, לרבות קידום שינויי החקיקה, אשר הוצעו בחוות דעתי, ואני תקווה שנביא למיגורה המוחלט של התופעה הנוראית הזו”.

האם ידועים נתונים על מספרן של תלונות השווא המוגשות?

“אין נתונים מדויקים משום שתיקים נסגרים בחוסר ראיות, ולא בחוסר אשמה אוטומטית ובתי המשפט כאשר מזכים נתבע, לא קובעים במקביל שהמתלוננת שיקרה. מחקרים שנערכו בנושא העלו כי, מתוך כלל התלונות המוגשות בגין פגיעה בילדים כחלק מהליך הגירושין, בין 30% ל-70% התבררו כלא-נכונות, וכי מתוך כל עשר תלונה שקריות, ארבע היו תלונות שווא מובהקות: כלומר, ההורה שהגיש את התלונה עשה זאת בידיעה שהתלונה שקרית”.

————————————————————————-

לאתר האינטרנט של עו”ד מירית ענתבי

קו ארצי לפניות ביחס לאלימות במשפחה –   118

קו לפניות גברים של ויצו –  1-800-39-39-04

מס’ טלפון של מרכז גליקמן, נעמת לתושבי/תושבות העיר ת”א יפו. 03-6492470/69