You are currently viewing נולד עם “תסמונת חסר בסם” והוכרז כבר אימוץ.
Mallet, legal code and scales of justice. Law concept, studio shots

נולד עם “תסמונת חסר בסם” והוכרז כבר אימוץ.

אם אוהבת ללא מסוגלות הורית

 

פס”ד שעסק בשאלה, האם להכריז על ילד כבן שנתיים שנולד לאם מחוץ למסגרת הנישואים ולאב שזהותו אינה ידועה כבר אימוץ, קבע – הקטין הינו בר אימוץ כלפי אימו וכלפי אביו. הסיפור העולה מהפס”ד של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב, יכול לפרנס סרטי דרמה רבים,  ועלילתו יכולה להסתעף למספר כיוונים.

פעוט כבן שנתיים שעם לידתו עבר תסמונת “חסר בסם”, הוצא מחזקתה של אימו מיד עם לידתו והועבר למשפחה אומנת, שנתנה לו את התמיכה הנפשית והכלכלית לה היה זקוק כל כך.

העבר מעיד על ההווה ועל העתיד וקבע בצער כי אין סיכוי לשינוי וכי הקטין הינו בר אימוץ.
העבר מעיד על ההווה ועל העתיד וקבע בצער כי אין סיכוי לשינוי וכי הקטין הינו בר אימוץ.

פסה”ד  המתפרש על 28 עמודים, סקר את מצבה של האם ובחן את יכולתה לדאוג לרווחתו הנפשית והכלכלית של בנה, ולאחר דיון ארוך ומפורט, סבר כי העבר מעיד על ההווה ועל העתיד וקבע בצער כי אין סיכוי לשינוי וכי הקטין הינו בר אימוץ כלפי אמו ואביו שזהותו אינה ידועה.

                                                        הזדמנות לבניית קשר

מטענות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, הילד הוצא מחזקת אימו ברגע לידתו הישר אל ביתה של משפחה אומנת המיועדת לאמצו. מחוות דעת שהוגשו לבית המשפט, עולה כי האם שאינה מסוגלת לגדל את בנה וכן אינה מודעת למצבה, לא ניסתה לשנותו ולא הצליחה לערוך שינוי משמעותי בחייה ואינה מסוגלת להתמיד בתוכניות שיקום. מנגד,  טענות בא כוחה של האם בין היתר היו, כי האם מעולם לא קיבלה הזדמנות לבחון את כשרותה לגדל את בנה, ובכך נחרץ גורלו מרגע לידתו. וכי לא נמצאה עבורה מסגרת לתוכנית טיפולית, ולא ניתנה לה הזדמנות של ממש לבנות קשר עם בנה, שכן נלקח ממנה עם לידתו. באשר לנושא הסמים הכחישה שימוש וטענה כי  שרידי הסם שנתגלו, הינם של משככי כאבים שלקחה בהמשך לתאונת רכיבה שעברה. זאת ועוד טענה כי התמידה בביקורים אצל בנה, וניסתה לעשות ככל שיכלה לחזק את הקשר וכי רשות הרווחה לא בחנו באמת את יכולותיה ומסוגלותה לגדל את בנה, כי זו חשובה להתפתחותו.

                                                               אם אוהבת ללא מסוגלות הורית

השופטת תמר סנונית פורר, קבעה כי שוכנעה שהאם אוהבת את בנה, אבל אין לה כל מסוגלות הורית וכי אין סיכוי לשינוי במצבה בעתיד, זאת אף בסיוע מתאים. זאת ועוד טענה השופטת, כי האם הדגישה את טענותיה בדבר אי היותה מכורה לסמים, ובכך לא לקחה על עצמה אחריות למצבה של בנה, וכן גימדה את עובדת הולדתו עם תסמונת “חסר סם”.

בין היתר טענה השופטת, כי האם מגמדת את הניתוק מביתה, שאף היא הוצאה מחזקתה שנים קודם לכן ומנמקת זאת בכך שחשה קושי נפשי להתמודד עם מצבה של בתה, ואף תמהה בשאלת הרלוונטיות של שאלה כזו לעניין מסוגלותה. עוד הוסיפה,  כי האם יכלה בנקל להוכיח כי היא נקייה משימוש בחומרים ממכרים, אך בחרה שלא לשתף פעולה ולהתמיד בבדיקות, ואת התוצאות המעידות על הימצאות חומרים מסוכנים הסבירה כ”שאריות”. עוד בחנה השופטת את ציר הזמן וקבעה כי ניסיון העבר משפיע על ההווה ומעיד על העתיד. ונראה כי נטייתה של האם להתכחש לאחריותה ללידת בנה עם תסמונת חסר בסם, ובחירתה שלא לראות את ביתה אינה מעידה על כך שיש סיכוי לשינוי במצבה, כזה המאפשר לה לגדל את בנה, אף בסיוע כלכלי וטיפולי סביר – אין סיכוי לשקמה כלפי בנה.

בנוסף לבדיקת מסוגלות האם, נבדק גם הקשר ההורי בין האם לבנה ונקבע, כי אין קשר כזה למרות שהאם ניסתה במהלך המפגשים ליצור קשר. בסיכום קבעה השופטת כי האם אינה “דמות  אימהית מובחנת” לבנה, למרות שניכר כי אוהבת אותו והתמידה בביקורים אצלו – אולם אין בכך די וקבעה כי הילד הינו בר אימוץ כלפי האם וכלפי אביו שזהותו אינה ידועה, וטובתו של הילד היא באימוצו על ידי משפחת האומנה – זאת ועוד נשלל צמצום האימוץ לאימוץ פתוח.

——————————————————————————————————————–

אמ”צ 42099-01-15

הכותבת הינה משפטנית ומגשרת, אין בנאמר משום ייעוץ משפטי כלשהו.

*בכפוף לתקנון

ט.ל.ח