You are currently viewing על נהיגה רשלנית, מחלת ריאות כרונית וערעור

על נהיגה רשלנית, מחלת ריאות כרונית וערעור

הרגע הזה שמשנה חיים קיים בכל סיפור או סרט. אחריו הכל ממשיך ומתנהל לפי חוקיות משפטית כמעט ידועה מראש, נבחנים הטוב והרע ומה שבניהם. הרגע הזה שבו השתנו חייה של נהגת שהיתה בעיצומו של שיקום רפואי, היה תאונת דרכים בה היתה מעורבת. תוצאותיה לפי בית המשפט היא הרשעה בגרם מוות ברשלנות.

במסגרת השב"ס יש אפשרות מוכחת להמשך ושמירה על רצף הטיפולים.
במסגרת השב”ס יש אפשרות מוכחת להמשך ושמירה על רצף הטיפולים.

הנהגת שהיתה מעורבת בתאונת דרכים והורשעה בבית משפט לתעבורה, בעבירת גרם מוות ברשלנות ובנהיגה בקלות ראש, התחילה את יומה ככל הנראה בלי לחשוב שיהיה זה היום שישנה את חייה. היא נהגה ברכבה ופגעה עם חזיתו בחלקו האחורי של רכב אשר נסע לפניה. הרכב נדחף מועצמת הפגיעה אל עבר מעקה הבטיחות שהיה מוצב בצד ימין, נהג הרכב נפצע קשה ומת מפצעיו והנוסע שברכבו נפצע. במשפט שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, נידונה הנהגת ל – 9 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, עשר שנות פסילה בניכוי הפסילה המנהלית, ששה חודשי פסילה על תנאי וקנס בגובה של 10,000 ₪. על כך הוגש ערעור.

נסיבות חיים, אינטרס ציבורי ושמירה על חיי אדם

הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בלוד, התמקד לאחר המלצת בית המשפט רק בסוגיית עונש המאסר מאחורי סורג ובריח והתמקד במצבה הרפואי וממנו עולה כי, המערערת סובלת מגיל 15 ממחלת ריאות קשה  כרונית וחשוכת מרפא. בשל המחלה היא מתקשה לנשום  ופעם בחודש צריכה להתחבר לעירוי במהלך אשפוז. לאור זאת נקבעו לה על ידי המוסד לביטוח לאומי 76 אחוזי נכות.

עובדת סוציאלית  המטפלת בבמערערת, כתבה במכתב שהוגש לבית המשפט במסגרת הערעור ובו ציינה, כי בשל התאונה נקטע תהליך שיקום נפשי וגופני והמערערת נכנסה לדיכאון בשל הקושי להתמודד עם התוצאות הטרגיות של התאונה. מאסר יקטע תהליך ארוך של שיקום ציינה ויש חשש אמתי למצבה הנפשי והגופני בכלא מהמתואר לעיל. לדעה זו הצטרפה גם קצינת מבחן, שהדגישה בתסקיר את נסיבות חייה הקשות וכן את העובדה, כי שיתפה פעולה עם שרות המבחן והשתתפה בקורס מיוחד לנהגים מורשעים בעבירות תעבורה.

מנגד התקבלה חוות דעת רפואית של רופא מהשב”ס, ובו מצוין כי במסגרת השב”ס יש אפשרות מוכחת להמשך ושמירה על רצף הטיפולים ובהם בין היתר, טיפולי פיזיותרפיה נשימתית, אנטיביוטיקה מניעתית ואיניהילציה. כמו כן  ההשגחה הרפואית זמינה ועומדת לרשות המערערת, זאת משום שבשב”ס רופאה השוהה 5 ימים בשבוע במתקן הכליאה, וכן הרופאה זמינה בערב ובסופי השבוע לייעוץ טלפוני .

הערך העליון של קדושת החיים אל מול נסיבות אישיות ורפואיות

בית המשפט ששקל את כל מכלול הדעות והעובדות שהוצגו בפניו ,החליט בגזר דינו כי נהגה ברשלנות מהרף הבינוני, וכי בשל ערך קדושת החיים והצורך במאבק בתאונות הדרכים,  קו הענישה בגרימת מוות ברשלנות הינו הטלת מאסר בפועל. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי ובו שמירה על ערכם של חיי אדם, עקרון הגמול וכן הרתעת הציבור על פני העדפת נסיבותיה האישיות של המערערת.

ובית המשפט ממשיך ומשקלל את נסיבות חייה האישיות והרפואיות של  ואת עברה התעברותי  אותו כינה “לא מכביד”.  למרות אלו, מציין כי לא ניתן לקבל את המלצת שרות המבחן, להטלת מאסר שירוצה בעבודות שרות וצו מבחן. לכך מוסיף בית המשפט כי רמת הרשלנות אינה נמוכה, וכי הנסיבות המתוארות אינן מצדיקות את הסטייה ממדיניות נורמת הענישה. זאת ועוד, מוסיף בית המשפט כי תוכל לקבל את הטיפול לו היא זקוקה במסגרת שב”ס.

                                                           טיעונים נגד, טיעונים בעד והכרעה

בטיעוניו בהמשך לגזר הדין, טען  ב”כ המערערת לרשלנות תורמת של נהג הרכב שנהרג, אשר נסע לאיטו עם רכב עמוס אבנים וכן כי הנהג שנסע מאחוריו ולפני רכבה, עקף אותו בפתאומיות.  לאור זאת טען עורך הדין, רשלנותה נמוכה. זאת ועוד גזר הדין לטענתו, אינו הולם את הנסיבות האישיות של המערערת, הסובלת ממחלת ריאות המוגדרת כרונית, והמאסר שהוטל עליה גם אם תקבל את הטיפול הרפואי, עלול לגרום לה לנזק רפואי חמור בשל תנאי האוורור הקיימים בבית הסוהר. כמו כן טען עורך הדין, כי שגה בית המשפט לתעבורה, בכך שלא קיבל את המלצת שרות המבחן לפיו קיבלה אחריות  על התאונה וכי לאור הסכנה כי מצבה הרפואי יתדרדר בכלא, בשל חשיפה לחברה עבריינית ולסביבה המסכנת את בריאותה.

בתגובה לכך ציינה ב”כ המשיבה, כי נהיגתה של אינה מוגדרת ברף נמוך של רשלנות, וכן תוכל לקבל בכלא טיפול רפואי לו היא תזדקק, ואף תכנס לרשימת הממתינים להשתלת ריאה שתתבצע אם תימצא כזו במהלך המאסר. זאת ועוד ציינה המשיבה, כי תסקיר שרות המבחן מראה כי המערערת לא לוקחת אחריות על שארע, ורואה את התאונה ככזו שנכפתה עליה.

מהדיון וההכרעה בערעור, נראה כי בית המשפט בחן את כל האספקטים שהועלו בערעור, ובהם נסיבות התאונה, מידת הצדק של בית משפט קמא שהעדיף את האינטרס הציבורי, בשמירה על ערך קדושת החיים על נסיבות חייה האישיות, ובשל כל אלה הטיל עונש מאסר בפועל על מי שגרם למוות ברשלנות בתאונת דרכים.

מאידך, לא התעלמה ערכאת הערעור מנסיבות חייה האישיות של האשה כפי שהובאו בתסקיר, וממצבה הרפואי כפי שהובא במסמכים, וכן בעובדת היכולת של שב”ס לספק לה סיוע רפואי במידת הצורך. לפיכך קבע בית המשפט שלערעור, כי תקופת מאסרה של תקוצר מ – 9 חודשים ל – 7 בפועל. ביתר חלקי גזר הדין לא נקבע שינוי והקנס שעמד על 10,00 ש”ח ישולם ב–5 תשלומים שווים.

—————————————————————————————-

הכותבת הינה משפטנית ומגשרת והכתוב אינו בגדר ייעוץ משפטי.

*בכפוף לתקנון

המאמר מבוסס על עמ”ת 27415-12-12

ט.ל.ח