כל מי שעבד במערכת החינוך או שהה בה כתלמיד, מכיר את הדינמיקה הזו שבין תלמיד מורה הורה. לא תמיד הדינמיקה חיובית. לעיתים נתפסת פעילות חינוכית בה נוקט המורה, כפעילות שאינה לגיטימית לפי תפיסתו של ההורה. אז מתחילה סאגה שלא תמיד נפתרת בין כתלי בית הספר. דבר גורר דבר והקונפליקט מוקצן והדרך מכאן אל בית המשפט קצרה ביותר. סוגייה שנידונה לאחרונה בבית משפט השלום בכפר סבא בפני השופט מיכאל קרשן.
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: מורה עומד בפני תלמידיו בכתה ומלמד, לפתע מתפרץ הנאשם – אביו של אחד התלמידים ודורש מהמורה להשיב לבנו את הטלפון הנייד, אשר החרים מהילד. משביקש המורה מהאב לצאת ולהמתין להפסקה, אחרת יזמין משטרה סרב זה לצאת, תפס את חולצתו של המורה, גרר אותו החוצה ואמר לו תוך כדי “אני המשטרה”. בשלב הזה החזיר המורה את הנייד לאב וניסה לחזור לכתה.
למרות זאת המשיך הנאשם/האב וקרא לעבר המורה “לאן אתה חושב שאתה הולך”? וכן דחף אותו אל עבר הלוקרים הממוקמים בצמוד לקיר ולעיניהם של תלמידי הכתה. המורה הצליח להשתחרר מאחיזתו של האב ונכנס אל הכתה להמשיך בשיעור. בסיום השיעור יצא המורה לכיוון חדר המורים והאב שחיכה לו תפס בחולצתו והצמיד אותו לקיר בחוזקה וסטר על עורפו. מורה שראתה וניסתה ללא הצלחה להרחיק את הנאשם/האב מהמורה.
איבוד עשתונות ועיבוד הלקח
התסקיר שהוכן במסגרת הסדר הטיעון, העלה כי הנאשם/האב הינו אדם בדרך כלל נורמטיבי וטען כנגד המורה, כי התנכל לבנו במשך שנה וחצי ואף פניה לרשויות ולהנהלת בית הספר לא הועילה. הארוע המדובר התרחש לאחר שהגיע האב לבית הספר בכדי לשוחח עם המורה משום שבנו סיפר לו כי המורה התנכל לו שוב.
כעולה מפסק הדין, האב הודה כי “איבד את עשתונותיו”, וצויין בתסקיר כי האב חווה זעזוע בעקבות טיפול התקשורת במקרה, ושרות המבחן התרשם כי הוא מתקשה בלקיחת אחריות על ארוע האלימות שנקט כנגד המורה ומידת עוצמתה. עם זאת לקח האב שיחות טיפוליות שסייעו לו בהתמודדות עם המצב. להצעה להשתתף בקבוצה טיפולית סרב וטען כי את הלקח שלו למד. לאור זאת המליץ שרות המבחן על שרות למען הציבור.
המאשימה הגישה במסגרת הטיעון לעונש תצהיר מנפגע העבירה – המורה, שטען כי שהה ימים רבים בבית בעקבות האירוע, וחווה מצב נפשי קשה עד כדי צורך לעזוב את בית הספר, וכן הצביע על נזקים נוספים שנגרמו לו.
ב”כ המאשימה – המדינה, דרשה עונש מאסר בפועל ולדבריה התסקיר שהוגש שלילי וכי המורה הושפל על ידי האב, נפגע, לא חזר לעצמו ולא שיקם את חייו.
לטענתה, ראוי כי על הנאשם יוטל עונש, אשר היחס השלילי של החברה כנגד אלו הפוגעים בעובדי מערכת החינוך, יבוא לידי ביטוי. במסגרת זו הפנתה המאשימה אל שני פסקי דין בהם בתי המשפט התייחסו אל מעשי אלימות המופנים כנגד אנשי חינוך בפרט ועובדי ציבור בכלל. מתחם העונש אליו הפנתה המאשימה הוא בין 6 חודשי שרות לבין 14 חודשי מאסר.
מנגד בא כוחו של האב, ביקש שיגזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי קנס ויוטל עליו פיצוי כספי בלבד.
פגיעה בערכים חברתיים
בדיון נימק השופט מיכאל קרשן, כי עליו לערוך הלימה בין “הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות ביצוע העבירה”. השופט קרשן מונה שלושה ערכים שנפגעו ובהם הצורך לספק הגנה לכלל בני האדם ולעובדי ציבור באופן ספציפי, הכבוד של אנשי הציבור וכן הסדר החברתי, אשר נפגע בכל פעם שמתרחשת פגיעה בעובדי הציבור.
הפגיעה בערכים אלה קובע השופט קרשן הינה משמעותית, שכן האב פגע במורה הן בתוך הכתה והן מחוץ לכתה, ובכך שמו ללעג ולקלס וזאת לנגד עיני תלמידיו ולנגד עיני חבריו המורים. כמו כן נגרם למורה נזק ארוך טווח גם אם לא חמור קבע.
בעניין העונש, קובע השופט כי זה יקבע בתוך המתחם ואין מקום לחריגה לקולה. זאת ועוד קובע השופט קרשן, כי בשל העובדה כי האב הוא אדם נורמטיבי ועבירה זו הינה עבירה ראשונה שלו, מאסר עבורו לגרום עלול לגרום לנזק שאינו מידתי הן לו והם למשפחתו. כמו כן, האב-נאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובשל כך נחסך זמן שיפוטי, למד את הלקח על אף שלא עבר טיפול משמעותי מקובל על השופט הערכתו של שירות המבחן, כי הסיכוי להישנות התנהגות כזו מצידו אינו גבוה. בשל כך קבע השופט קרשן כי העונשים שירצה הנאשם הם 5 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, 5 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, 3,000 שקלים קנס או 30 יום מאסר תמורתם וכן 15 אלף ₪ פיצוי למורה נפגע העבירה.
——————————————————————————————————
הכותבת הינה משפטנית ומגשרת.
*בכפוף לתקנון
ת”פ 26318-01-13
