"צוואה? לא צריך, שישברו את הראש אחרי מותי' אני לא כותבת צוואה, אני דוחה את הקץ" או לחילופין, "כתבתי צוואה, אני שקט/ה חילקתי את הכל שווה בשווה". אלו רק חלק מההתייחסויות שניתן לשמוע בכל הנוגע לצוואות.

יש שיכתבו צוואה מפורטת שלא תשאיר מקום לספק, ויש כאלה שיתעלמו מרעיון כתיבת הצוואה, או שידחו אותו למועד בלתי ידוע עד שלעתים מאוחר מדי. בשני המקרים היורשים/הזוכים עלולים למצוא את עצמם מתקוטטים בבית המשפט על זכותם לירושה.

"מתהפכת בקברה"

"אמא שלכם ז"ל היתה מתהפכת בקברה לו ידעה", נזפה שופטת בארבעת ילדיה, שלושה בנים ובת, שהמחלוקת ביניהם התגלגלה לפתחו של בית המשפט, וזאת מיוזמתה של הבת שטענה כי קופחה בצוואה. האם ז"ל ניסתה לפרט בצוואה מוקפדת, את האופן בו ביקשה לחלק את רכושה לאחר מותה. כל רצונה היה לחלק שווה בשווה את רכושה הניידי והדלא ניידי לילדיה, אך זה לא עלה יפה, בשל העובדה שבצוואה לא פורט באופן מיוחד נושא חלוקת התכשיטים שצורפו ל"דלא ניידי". הבת טענה כי על פי הנוהג, תכשיטים עוברים מאמא לבת ולמרות שלא כתבה זאת מפורשות, כל התכשיטים צריכים לעבור אליה.  לראייה, טענה כי האם העבירה את התכשיטים אליה בעודה בחייה. עובדה שאכן התקיימה, אבל לטענת האחים עשתה זאת בכדי לשמור על התכשיטים מפני המטפלת שטיפלה בה.

כך או אחרת, לאחר מאבק משפטי ארוך, בו שלחה השופטת את הצדדים לגישור שלא צלח היחסים בין האחים עלו על שרטון ונותקו. התכשיטים נותרו בידיה של הבת והאם ז"ל אולי "מתהפכת בקברה" כדברי השופטת. השאלה מדוע השופטת טרחה להטיח זאת בפני הילדים? היא נושא לכתבה אחרת.

צוואה היא משאלתו האחרונה של האדם, אך זו לעתים לא מתמלאת במלואה. התנגדויות שמתעוררות מצד אלו הסוברים כי נעשה להם עוול, פותחות תיבות פנדורה ומהוות ירית פתיחה למה שמכנים בשם הכולל "מלחמות ירושה". אז מתחיל מחול שדים שכל הצדדים בו יוצאים ממנו חבולים, ובמלחמה כמו במלחמה אין מנצחים.

                                                     חוק, צוואה ומה שביניהם

מכח סעיפים 1 ו – 2  בחוק הירושה עולה כי, במותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו, הנקבעים על פי הדין או בהמשך להוראות צוואה שהשאיר. החוק מפרט עד דק צורות צוואה ובהן צוואה פגומה, טעות סופר, צוואה בלתי חוקי, ביטול צוואה ע"י המצווה, יורש שמת לפני המוריש ועוד, כאשר ברור כי בהקשר לכל אחד מסעיפי חוק אלו נקבעו אין ספור פסקי דין. קיימות מספר צורות של צוואה כעולה מסע' 18 לחוק הירושה, צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בע"פ (שכיב מרע). לכל צוואה תנאים משלה ובכדי שתהיה תקפה ברגע האמת, תנאים אלו מחייבים ואינם מחליפים האחד את השני אלא מצטברים האחד לשני. כאשר היקף הרכוש ידוע וניתן לכימות, נדמה כי קל יותר לחלק את הרכוש גם למצווים וגם לנהנים. בעיה אמיתית בחלוקת רכוש ניתן למצוא במושבים. "אין כמעט בית שלא תמצאי בו מלחמות ירושה", נאמר לי בשבילי מושב בשפלה בעת הכנת כתבה בנושא.

כשהצוואה מקובלת על כל הזוכים ונתמקד בנקודה זו בילדים, היחסים ביניהם ממשיכים ואף מתהדקים. אבל את הרגע הזה שבו נפתחת הצוואה ואחד מהילדים מרגיש מקופח, אי אפשר להסביר במילים. כל מה שהדחיקו אולי עם השנים נפתח ויוצא החוצה והכל חד כמו סכין. אין הנחות. משהו מהאיפוק, מהכבוד, מהקשר בין הילדים נסדק כשההורים הולכים לעולמם. "אין דבק שיחבר", אומרים מי שחוו אבדן של הורים, כשמתחילים מאבקי ירושה המכלים כל חלקה טובה.

                                                                        פגם, תלות, השפעה בלתי הוגנת,

קיומה של צוואה אינו מבטיח התנהלות נינוחה לאחר פתיחתה. אין ספור בעיות עלולות לצוץ והן תעצורנה את הליך קיום הצוואה. כפי שמוכיחים פסקי דין רבים. כפי שמוכיח *פסק הדין שניתן בעקבות ערעור שהוגש לבית משפט המחוזי ועסק בתביעת בן לביטול צוואת אימו המורישה לאחותו את ביתה  זאת בשל טענתו להשפעה בלתי הוגנת. פסק הדין גולל את סיפור חייה של האם המנוחה, אלמנה שהתגוררה בביתו של בנה במשך שנים, עד חלתה במחלה קשה ואושפזה בבית חולים לטיפול. לאחר שחרורה עברה להתגורר בביתה של בתה שטיפלה בה, וממנו עברה לתקופה מאוד קצרה למוסד סיעודי ולמרבה הצער נפטרה. בתה ביקשה לקיים את צוואתה אותה מכנה בית המשפט, "הצוואה שבמחלוקת", שבה ציוותה להוריש את ביתה לבתה ואת חלוקת יתר הרכוש לשאר הילדים. הצוואה נחתמה שבועיים לאחר שחרורה מבית החולים, מה שעמד בבסיס ערעורו של הבן עימו התגוררה בטרם חלתה.

פסק הדין קבע: היתה השפעה בלתי הוגנת ולפיכך הצוואה מבוטלת. מיותר לתאר את הסבל הרב שנגרם לצדדים להליך המשפטי ואת הקשר המשפחתי שנסדק עד חורבן אמיתי. "זה אומר שאין יותר משפחה, שאין ארוחות משותפות שאין קשר בין הילדים, הנכדים, האחים, הגיסות", אומר מי שחווה בימים אלה מלחמת ירושה קשה במיוחד. כולם "נרתמים ונגררים" למאבק הצודק בעיני כל אחד מהשותפים לו. 

הכותבת הינה עורכת דין בענייני משפחה ומעמד אישי, מוסמכת בעריכת ייפוי כוח מתמשך ומגשרת.

אין לראות במאמר משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, כל המשתמש במידע המוי במאמר עושה זאת על אחריותו האישית בלבד.

*בכפוף לתקנון

*עמ"ש 21783-03-15

ט.ל.ח.