דמי מזונות כצורך קיומי גם לאחר גיל 18, לילד עם מוגבלות – הצעת חוק שתסייע לילד עם מוגבלות, להמשיך ולקבל דמי מזונות שייסעו להמשך טיפול בו, המצריך אנרגיות פיזיות נפשיות וכלכליות.

הצעת חוק חדשה, תסייע למאות ואלפי משפחות חד הוריות, אשר להן ילד עם מוגבלות. המשפחות כורעות תחת נטל הטיפול בילד בכלל ובפרט, כאשר הילד מגיע לגיל 18 ודמי המזונות מופסקים. יוצא מכך כי מי שנושא בנטל הוא ההורה המשמורן, ואל הקושי הנפשי והפיזי בגידול הילד, מתווסף גם קושי כלכלי.

הצעת חוק לתיקון  דיני המשפחה בנושא דמי המזונות, מעלה לסדר היום מצב זה ומציעה לתקן את תשלום המזונות  לבגיר עם מוגבלות, באופן בו  ההורה שאינו משמורן ימשיך לשלם את דמי המזונות, גם לאחר הגיעו לגיל 18 ובכך לא יורעו תנאי חייו. יוזמי החוק ח”כ  קארין אלהרר, יעקב מרגי, מיכל רוזין, יואל חסון, יואל רזבוזוב, מיקי רוזנטל.

כריעה תחת הנטל 

מהתיקון להצעת החוק עולה כי, אחרי ההגדרה “בגיר”, בחוק הקיים יתווסף “בגיר עם מוגבלות” שהינו אדם שמלאו לו 18 שנה והינו אדם עם מוגבלות לפי הגדרתו, הנובעת מחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות התשנ”א 1988. על הקושי הרב בגידול ילד הסובל ממגבלות כלשהי לבד כהורה יחידנית ניתן להבין מהסיפור הבא: ח’ היתה בת 17 שהתחתנה עם בעלה. האידיליה הסתיימה כאשר נולדה לבני הזוג ילדה עם מוגבלות. לאחר הלידה בעלה עזב אותה ואת ילדתה ואת דמי המזונות, הצליחה לגבות ממנו רק בהתערבותו  של המוסד לביטוח לאומי. בהגיעה לגיל 18, הופסקו המזונות וכל העול נפל על כתפי האם שבקושי רב הצליחה להתקיים. היא עבדה בשתי משרות על מנת לטפל בבתה בעלת הצרכים המיוחדים והאב לא מכיר בביתו עד היום. ח’ לא נישאה עוד מעולם בשל קושי של בני זוג שהכירה להכיל את בתה שחיה עימה עד היום. ח’ לא לבד.

הרעת תנאים

מדברי ההסבר לחוק עולה כי כאשר ילד ללא מוגבלות, המגיע לגיל 18, לכאורה מצליח לכלכל את עצמו וכי יש הגיון בהפסקת דמי המזונות. זאת שלא בדומה לילד עם מוגבלות, שאינו עומד בזכות עצמו וממשיך להיות גם לאחר הגיעו לגיל 18 סמוך אל שולחנו של ההורה המשמורן,  עליו נופל נטל  הטיפול והכלכלה. מצב זה מרע את תנאי הטיפול בילד עם המוגבלות, שכן ההורה המשמורן אינו יכול להמשיך את הטיפול באופן שיספק לילד את כל צרכיו.

הצעת חוק זו נובעת על פי דברי ההסבר, בין היתר, גם מכללי הצדק הטבעיים ומתבססת על כך, שבני זוג אינם פוטרים את ההורים להמשיך ולתפקד כהורים. דברי ההסבר נעזרים גם בחוק הירושה התשכ”ה הקובע מכוח סע’ 57 בו, כי ילד הסובל מנכות, מחלת נפש או סובל מפיגור שכלי, זכאי למזונות מהעיזבון גם לאחר שהגיע לגיל 18. הדעות ביחס להצעת חוק זו חלוקות, יש המטילים את האחריות על ילדים עם מוגבלות לטיפולה של המדינה, ויש אשר מצדדים בהצעת החוק ותומכים בה.

מלשכתה של ח”כ קארין אלהרר עודכנו כי,  הצעת החוק עדיין בשלבי דיונים וטרם עלתה לוועדת שרים לענייני חקיקה. נמשיך בעבודה עליה וננסה לקדמה כמה שאפשר בזמן סביר. מיותר לציין כמה ההצעה חשובה לח”כ אלהרר”.

————————————————————————-

פ/1991/20, הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון – תשלום מזונות לבגיר עם מוגבלות), התשע”ה–2015.

ט.ל.ח.