לעתים, לאחר מות היקר/ה מכל, בהמשך לענייני צוואות וירושה, צצים ועולים גם מאבקים עם המעסיקים לשעבר, בין היתר על יחסי עובד מעביד, שהם למעשה גם חלק מכספי העזבון.

כשמערכת היחסים הסבוכה הזו המכונה יחסי עובד מעביד, מגיעה לפתחו של בית המשפט, עולים על הדוכן מונחים ומבחנים משפטיים, אשר בודקים ומפרקים לגורמים כל עובדה שליוותה את מערכת היחסים הזו במשך השנים. כשהדבר ברור כמובן שאין בעיה. התשובה על השאלה יחסי עובד מעביד כן או לא מתחילה להתערפל, כאשר מדובר במערכת יחסי עבודה המוגדרת למשל כפרילנס, אבל לא רק.

כך קרה גם בעניינה של סוכנת נסיעות, שעבדה בסוכנת נסיעות במשך 31 שנים כ”קבלנית עצמאית” שנפטרה ממחלת הסרטן. לאחר מותה, פנו בעלה ובנה אל מקום עבודתה, בבקשה לקבל את זכויות יקירתם אך לא נענו. בשל כך הגישו תביעה לפיצויי הפיטורין שלה, שכן טענו כי במהלך השנים התקיימו יחסי עובד מעביד, מה שסוכנות הנסיעות ניסתה לטעון כנגד, ואף ביקשה לדחות על הסף את התביעה שלטענתם קנטרנית ואף חסרת תום לב. בסופו של יום חויבה הנתבעת בתשלום פיצויים בסך כ- 86  אלף שקלים. זאת למרות שבית הדין ציין כי המקרה גבולי.

  על כוונות הצדדים      

                                                                                                                                                                                              בפסק הדין שנפסק בבית הדין האיזורי לעבודה ת”א-יפו, עסק בשאלת קיומם של יחסי העובד מעביד בין הצדדים. נטען על ידי סוכנות הנסיעות הנתבעת, כי העובדת המנוחה עבדה בסוכנות הנסיעות מרבית הזמן מביתה, לא נדרשה להציג אישורים במידה ונעדרה והתשלומים ששולמו לה נגזרו מהיקף המכירות שביצעה.

צוין עוד, כי במהלך שנות עבודה קיבלה העובדת המנוחה את שכרה, בתלוש שכר שהופק על ידי הסוכנות, למרות שלטענת הנתבעת, נתבקשה לפתוח תיק עוסק מורשה, אך לטענתם היא ובעלה רואה חשבון, ביקשו להמשיך ולקבל את השכר באמצעות תלוש שכר. את התשלומים ובהם מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות ניכתה הסוכנות הנתבעת. למרות זאת, טענו כי עובדה זו לא שיקפה את כוונותיהם וכי לא התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם. זאת ועוד, הנתבעת מעולם לא שילמה למנוחה וזאת בהתאם לסיכום ביניהם כל הקשור לדמי הבראה, קרן פנסיה נסיעות ודמי הבראה.

מבחן ההשתלבות, מבחן הפיקוח והכפיפות    

בית הדין בחן מבחנים שונים שבאמצעותם ביקש לקבוע, האם בין המנוחה לנתבעת סוכנות הנסיעות התקיימו יחסי עובד מעביד? פסק הדין ציין את העובדה כי מעמדו של אדם כעובד, נקבע על פי הנסיבות והקביעה אם התקיימו אכן יחסי עובד מעביד, מתקבלת בבחינה של התמונה הכוללת.

בין יתר המבחנים שקיים בית הדין נבחן המבחן המעורב, בו המרכיב הדומיננטי הוא מבחן ההשתלבות: הפן החיובי והפן השלילי. בפן החיובי שלו נקבע בין היתר, כי עבודתה של המנוחה היתה קשורה ל”ליבת המערך הארגוני והתפעולי של הנתבעת”. בפן השלילי שנקבע כי התקיים, עלה כי מנוחה לא היתה בעלת עסק פרטי משלה העוסק בשיווק נסיעות, לא השקיעה השקעה כספית בעסק מעבר לעבודתה, וכל החשבונות וההוצאות שולמו על ידי הנתבעת הסוכנות.

בנוסף נבחנו מבחני משנה ובהם מבחן ההשתלבות ומבחן הפיקוח והכפיפות. נקבע כי שכרה של המנוחה התקבל באמצעות תלוש שכר, אך לא קיבלה זכויות סוציאליות למרות שבחודשים מסוימים נמצא שאכן קיבלה ימי הבראה, נסיעות וחופשה.

נקבע עוד כי חוסר האחידות במשכורת המנוחה, אינו מעיד על היעדר יחסי עובד מעביד. באשר למבחן הפיקוח והכפיפות, נטען על ידי התובע כי אשתו המנוחה, היתה כפופה להנחיות שוטפות מצד הסוכנות הנתבעת וכי לא פעלה בשיקול דעת עצמאי, וכן את היעדרויותיה תאמה עם הסוכנות הנתבעת. דבר שהוכחש על ידי הנתבעת שהמשיכה וטענה, כי המנוחה עבדה מביתה רוב הזמן, דבר שלגביו צוין בפסק הדין, כי אין בכך משום מניעת הגדרת יחסי עובד מעביד. בפסק הדין נקבע כי מבחן ההשתלבות התקיים, אך ההחלטה בדבר קיומו של מבחן הפיקוח והכפיפות לא נקבעה באופן חד משמעי.

לא בטוח שהיתה מוגשת תביעה אילולא נפטרה              

בנוסף לאמור, נבחן האם המנוחה העסיקה עובדים לצורך עבודתה או עבדה בעצמה? וכן כיצד הוצגה בפני צדדים שלישיים? פסק הדין עוסק רבות בכוונת הצדדים, אך מתקשה בהיעדר עדות המנוחה להפיג את הערפל ביחס לכוונת הצדדים. עם זאת מציין כי העובדה שהופקו למנוחה כרטיסי ביקור, תלושי משכורת, טפסי 106 לסיום שנה, הוקצאה כתובת מייל על שמה ולקוחות אותם הצליחה להביא, נחשבו בהמשך ללקוחות הסוכנות הנתבעת. אלו מעידים כי העובדת המנוחה נחשבה כעובדת לכל דבר ועניין, כלפי כולי עלמא כולל שלטונות המס.

פסק הדין ממשיך ומפרט את העלויות וכלי העזר, כמו התקנת מחשב בביתה של המנוחה, מימון ביטוח מקצועי, השתלמויות מקצועיות ועוד פרמטרים, המחזקים את עובדת קיומם של יחסי העובד מעביד. בנוסף נבחנו משך ובלעדיות ההתקשרות והתלות הכלכלית, ואלו הוכחו כמחזקים את טענת יחסי העובד מעביד. בהכרעת פסק הדין קבע בית המשפט, כי המקרה גבולי ולמרות הספקות שעלו במהלך הדרך להכרעה, נקבע כי אכן התקיימו יחסי עובד מעביד.

בית המשפט בחר להוסיף ולהסביר מדוע המקרה גבולי, וציין כי לא בטוח שהמנוחה היתה מגישה תביעה אילולא נפטרה, וזאת לאו דווקא בשל יחסי חברות, אלא בשל העובדה כי במהלך השנים, לא בחרה להתלונן על צורת ההתקשרות. מה גם שבעלה התובע שהינו רואה חשבון מן הסתם היה מודע לאופן ההתקשרות.

בסיכומו של פסק הדין קבע בית המשפט, כי התובע ובנו זכאים לפיצויי פיטורין בגובה של  כ– 86 אלף ₪ בתוספת ריבית עד ליום התשלום. לא נקבעו פיצויי הלנה ולא נקבע חיוב בהוצאות.

—————————————————————————————————————–

ס”ע 46211-12-10

הכותבת הינה משפטנית ומגשרת ואין בנאמר משום ייעוץ משפטי כלשהו

*בכפוף לתקנון האתר

ט.ל.ח